בשנה של אי-ודאות מתמשכת, יותר נשים מתמיד בחרו להקפיא את הביציות שלהן ולדחות את ההורות: עלייה של 43% בהליכי הקפאת הביציות. במקביל כמעט הוכפל מספר הישראלים שנטלו זריקות הרזיה. כך עולה מנתוני קופת החולים כללית לקראת ראש השנה שהגיעו לידי ynet, שמספקים הצצה לשנת הבריאות של קרוב לחמישה מיליון מבוטחים בחודשים ינואר-יולי 2026 לעומת התקופה המקבילה ב-2025.
הקפאת ביציות, הליך שיועד בעבר בעיקר לנשים עם בעיות רפואיות, הפכה בשנים האחרונות לאופציה נפוצה גם מסיבות חברתיות - בקרב נשים שמבקשות להגדיל את סיכוייהן להורות בגיל מאוחר יותר. לפי נתוני כללית, בשנה האחרונה עלה מספר הליכי הקפאת הביציות ב-43%, הן מסיבות רפואיות והן מסיבות חברתיות במסגרת מסלול שב"ן (הביטוח המשלים).
פרופ' אמיר ויזר, מנהל היחידה לפוריות והפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר כי חל שינוי משמעותי ביחס של נשים בישראל להקפאת ביציות. "אם בעבר מדובר היה בהליך שבוצע בהיקפים מצומצמים יחסית, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר הנשים שפונות להקפאת ביציות מסיבות שאינן רפואיות", הוא אומר.
הטיפול הוזל והפך לאפשרות ריאלית
לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים הוא כניסת הביטוחים המשלימים של קופות החולים למימון ההליך. בשנה שעברה הודיעה כללית כי מבוטחות "כללית פלטינום" בגילי 30 עד 38 יהיו זכאיות למימון של 3,500 שקל למחזור טיפול; במאוחדת הקדימו לעשות זאת כבר ב-2017, ומכבי ולאומית הצטרפו השנה. "הפחתת העלות הופכת אפשרות שבעבר הייתה נגישה בעיקר לנשים שיכלו לממן טיפול פרטי, לאפשרות ריאלית עבור אוכלוסייה רחבה הרבה יותר", אומר ויזר.
פרופ' אמיר ויזר: גיל ההורות עולה, ונשים רבות בשנות ה-30 לחייהן עדיין אינן בשלב שבו הן מעוניינות או יכולות להקים משפחה. עם העלייה בגיל האישה חלה ירידה במספר הביציות ובאיכותן. הקפאת ביציות מאפשרת לשמר את הביציות בגיל שבו נשאבו
הוא מוסיף כי במקביל ירד הגיל הממוצע שבו נשים מגיעות להקפאת ביציות - מגמה חשובה, שכן גיל האישה בזמן ההקפאה הוא מהגורמים המרכזיים שמשפיעים על סיכויי ההצלחה בעתיד. הצורך בשימור הפוריות, לדבריו, נובע מהפער בין המציאות החברתית לשעון הביולוגי: "גיל ההורות עולה, ונשים רבות בשנות ה-30 לחייהן עדיין אינן בשלב שבו הן מעוניינות או יכולות להקים משפחה.
פרופ' אמיר ויזרצילום: רמי זרנגר"עם העלייה בגיל האישה חלה ירידה במספר הביציות ובאיכותן, ובעיקר עולה שיעור ההפרעות הכרומוזומליות. הירידה נעשית משמעותית יותר לקראת גיל 35 ומואצת לקראת סוף העשור. הקפאת ביציות מאפשרת לשמר את הביציות בגיל שבו נשאבו, ולהרחיב את האפשרויות שיעמדו בפני האישה בעתיד".
אבל לא כל מגמות הפוריות טיפסו. בעוד יותר נשים שמרו על הביציות שלהן, פחות גברים הגיעו לתרום זרע: ירידה של 13% בתרומות הזרע לעומת השנה שעברה. ד"ר רונית בק, מנהלת מכון הפוריות במרכז הרפואי העמק, מונה כמה גורמים. הראשון נעוץ דווקא בטכנולוגיה: "תרומות הזרע בישראל מוגדרות כאנונימיות על פי חוק, אך הזמינות הגבוהה של בדיקות DNA מסחריות מאפשרת כיום איתור קשרי משפחה גם בהיעדר פרופיל ישיר של התורם. התורמים הפוטנציאליים מבינים כי האנונימיות המובטחת עלולה לא להישמר הלכה למעשה, וכי צאצאים יוכלו לאתרם בעתיד - מה שעלול להניא אותם מלתרום".
גורם שני הוא המלחמה. לדברי בק, תורמי הזרע - גברים צעירים - נמנים עם הנושאים המרכזיים בנטל "חרבות ברזל": "הם פחות זמינים ונתונים תחת עומס רגשי ושחיקה, וכל אלה עלולים להשפיע על נכונותם לתרום". לכך היא מוסיפה את התקלות שאירעו בשנים האחרונות ביחידות ההפריה החוץ-גופית וזכו להד תקשורתי נרחב: בנובמבר 2024 פורסם דוח מבקר המדינה שחשף כשלים מערכתיים. "פרסומים אלו עלולים היו להרתיע תורמים נוספים".
שימור זרע בהקפאה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
התוצאה, אומרת בק, היא היצע שנמוך בהרבה מהביקוש - מה שמאלץ נשים וזוגות רבים לפנות לבנקי זרע מחו"ל. "לפרקטיקה הזו יש יתרונות מבחינת המגוון הגנטי, אך גם חסרונות. בנקי הזרע הבינלאומיים אינם כפופים לרגולציה הישראלית ולפיקוח משרד הבריאות, ועלות המנות גבוהה בהרבה - מה שיוצר חסם כלכלי ומונע נגישות שוויונית ממטופלות רבות".
הזינוק החד בזריקות ההרזיה
לצד הזינוק בהקפאת הביציות, מגמה בולטת לא פחות סימנה את השנה - זריקות ההרזיה. נכון לאוגוסט 2026, קרוב ל-107 אלף מבוטחי כללית קיבלו אישור לתרופות לטיפול בהשמנה - סקסנדה, וויגובי ומונג'רו - כמעט כפול מ-60 אלף המאושרים בשנה שעברה.
"העלייה בשימוש בתרופות להשמנה אינה מפתיעה", אומרת ד"ר הדר ביתן-דיסקין, מומחית לאנדוקרינולוגיה ומנהלת תחום סוכרת בכללית. "השמנה היא מחלה כרונית שכיחה, וכיום עומדים לרשותנו טיפולים יעילים, נוחים לשימוש ובעלי יתרונות בריאותיים שחורגים הרבה מעבר לירידה במשקל".
"האתגר הוא לוודא שהתרופה אינה עומדת לבדה, אלא ניתנת כחלק מטיפול כוללני וליווי רב-מקצועי"
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, עם כניסתם הצפויה של טיפולים חדשים, ובהם גם כדורים, סביר שמספר המטופלים ימשיך לעלות: "האתגר שלנו הוא לוודא שהתרופה אינה עומדת לבדה, אלא ניתנת כחלק מטיפול כוללני וליווי רב-מקצועי, לצד הקפדה על אורחות חיים - תזונה ופעילות גופנית - שיסייעו להתמיד בטיפול ולשמר את הישגיו לאורך זמן".
ובכל זאת, הישראלים לא ויתרו על הרגליים: בין ינואר ליולי צעדו מבוטחי כללית שמשתמשים באפליקציית Active כ-825 מיליארד צעדים - מרחק של 601 מיליון ק"מ, שמספיק ל-15 אלף הקפות של כדור הארץ.
עלייה חדה בטיפולי גוף-נפש
המלחמה מטביעה את חותמה לא רק על הפוריות, אלא גם על הנפש - ועל הגוף שסופג אותה. ברפואה המשלימה של כללית נרשם גידול של 33% בטיפולי גוף-נפש: טיפולים שמשלבים מגע - עיסוי, שיאצו וטווינא - עם שיחה עם מטפלים שהוכשרו לכך במיוחד. בקופה מסבירים כי מאז 7 באוקטובר מטופלים רבים מחפשים מזור לגוף ולנפש גם יחד, והשילוב בין השניים נותן מענה משלים לתהליך הטיפולי.
הלחץ המתמשך ניכר גם בפה ובשיניים. לפי נתוני כללית סמייל, נרשמה עלייה של 59% בהזרקות לשרירי הלעיסה. "העלייה בהזרקות לשרירי הלעיסה מתחברת מאוד למה שאנחנו רואים בתקופה הזו בהיבט של גוף ונפש", מסביר ד"ר חגי סלוצקי, רופא השיניים הראשי של הרשת.
הזרקת בוטוקס ללסת, לא רק מסיבות אסתטיות. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, בזמן לחץ אנשים רבים נועלים ומהדקים את הלסתות, לעיתים בלי לשים לב: "לאורך זמן זה עלול לגרום לשחיקת שיניים, לכאבים ולהתכווצויות של שרירי הלסת, ואף לכאבי ראש ומיגרנות". אחד הפתרונות הוא סד לילה, שמקל על הסגר עצמו; פתרון נוסף הוא הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס) לשרירי הלעיסה ולרקות. "אנחנו רואים עלייה גדולה מאוד בכמות ההזרקות האלה מאז 7 באוקטובר", הוא אומר.
דווקא בתחום שבו אפשר היה לצפות לעלייה - השינה - נרשמה ירידה. אף שרבים מתמודדים עם קשיי שינה מאז פרוץ המלחמה, מספר הבדיקות במכוני השינה של בתי החולים של כללית ירד ב-20%: מ-6,667 בדיקות בינואר-יולי 2025 ל-5,578 בתקופה המקבילה השנה.
ד"ר אורי אלקןצילום: רמי זרנגרד"ר אורי אלקן, מומחה לרפואת אף-אוזן-גרון ולרפואת שינה בבתי החולים בילינסון והשרון, מסביר כי בראש הגורמים עומדות השפעות המלחמה והמצב הביטחוני והנפשי. "בתקופות חירום מטופלים רבים מעדיפים למקד את המשאבים בטיפול בבני המשפחה ובבעיות רפואיות דחופות, ומדחיקים בעיות שנתפסות בעיניהם כפוגעות באיכות החיים בלבד - גם כשמדובר בבריאות ארוכת טווח. מעבר לכך, העייפות והמחסור המתמשך בשינה בגלל אזעקות ועומס נפשי התקבלו כחלק משגרת החיים, ולא כסימן להפרעת שינה שדורשת בירור". לכך, הוא מוסיף, מתווספים תורים ארוכים ומחסור בטכנאי שינה מיומנים.
הבדיקות שנדחקו הצידה
הצל של המלחמה נמתח גם על הרפואה המונעת. נתוני כללית מצביעים על ירידה של 6% בבדיקות הגסטרו - קולונוסקופיה, אנדוסקופיה ובדיקות נוספות - לעומת השנה שעברה. אחד ההסברים טמון בחודש מרץ, שבו פעלו המרפאות באופן מצומצם בשל המלחמה מול איראן. "הירידה במספר הקולונוסקופיות עשויה להיות מוסברת במידה משמעותית בהשפעת המצב הביטחוני על הפעילות האלקטיבית", מסביר פרופ' אוהד עציון, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בסורוקה.
הצצה לבדיקת קולונוסקופיה, בית חולים העמק
(צילום: המרכז הרפואי העמק)
לדבריו, במהלך העימות מול איראן במרץ 2026 הוטלו מגבלות ממושכות על הפעילות האמבולטורית בבתי החולים, כשגורם מרכזי היה היעדר מיגון תקני בחלק ניכר ממכוני הגסטרו והאנדוסקופיה - מה שמנע את המשך פעילותם תחת מגבלות פיקוד העורף. כתוצאה מכך נדחו או בוטלו בדיקות רבות, והחזרה לפעילות מלאה הייתה הדרגתית, על רקע הצטברות תורים ומגבלות כוח אדם.
יותר הקטנות חזה
ובינתיים, בקליניקות היופי, הביקוש דווקא טיפס. לפי נתוני כללית סמייל, בין ינואר ליולי 2026 נרשם גידול של 41% בטיפולים אסתטיים לעיצוב החיוך, השפתיים והפנים, ועלייה של 38% בשיקום מראה השיניים באמצעות ציפויים וכתרים אסתטיים. גם בחדר הניתוח נרשמה מגמה מעניינת: עלייה בביקוש לניתוחי אף, להקטנת חזה ולהרמת חזה. לפי נתוני כללית אסתטיקה, ניתוחי אף והקטנת חזה היוו כל אחד 21% מהניתוחים האסתטיים, וניתוחי הרמת חזה - 18%.
ניתוח פלסטי להקטנת חזה. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
ד"ר עמוס לויאב, הרופא הראשי של כללית אסתטיקה, רואה בכך שינוי תפיסתי: "בעוד ניתוחי גוף כמו בטן ושאיבות שומן, ניתוחי אף והגדלות חזה ממשיכים להוביל, אנחנו מזהים שינוי מגמה ברור - עלייה בביקוש לניתוחי הקטנה והרמת חזה. המטופלים כיום מחפשים לא רק שינוי אסתטי, אלא שילוב בין מראה טבעי, פרופורציה ושיפור ממשי באיכות החיים ובנוחות היומיומית".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.26
