יהודה אגלנוב, בן 21, התמודד מאז ילדותו עם השמנת יתר קיצונית, ובמאי האחרון עבר ניתוח לקיצור קיבה. כעבור כמה שבועות החל להרגיש חולשה בגפיים, נימול ותחושת שריפה, ומצבו הלך והידרדר. "מהברכיים עד אמצע הבטן לא הרגשתי כלום, הייתי ממש כמו משותק", הוא מספר. "נזקקתי לכיסא גלגלים ולעזרה כמעט בכל פעולה, אפילו כדי להתיישב במיטה. לא תפקדתי". בבדיקות בבית החולים התברר כי בעקבות אי הקפדה על ההנחיות שאחרי הניתוח, נוצר אצלו מחסור חמור בוויטמינים ובמינרלים חיוניים, שהוביל לפגיעה קשה במערכת העצבים.
יהודה אגלנוב עובר שיקום בעקבות חסר ויטמינים לאחר ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה
(דוברות בית החולים השיקומי רעות תל אביב)
בחודשיים האחרונים הוא מאושפז בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, בניסיון לשוב ולתפקד. "לא חשבתי שבגלל כדור קטן כמו מולטי ויטמין אגיע לאשפוז, לא העליתי את זה על דעתי", הוא אומר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "זה נשמע לנו כל כך שטותי להקפיד על התזונה ועל הוויטמינים אחרי הניתוח, אבל אם לא מקפידים, זה עלול לגרום לנזק גדול, כי זה כל כך חיוני וחשוב לגוף. במזל הגעתי לבית החולים בזמן, אבל ממש חרוט לי בראש שהרופא אמר לי שאם הייתי מגיע עוד שבוע, אולי הייתי נשאר על כיסא גלגלים כל החיים".
גלריה
"מרגיש שיפור מטורף". יהודה אגלנוב בשיקום בעקבות ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה
(צילום: דוברות בית החולים השיקומי רעות תל אביב)
לפני כשבוע, אחרי כחודשיים של שיקום, הצליח אגלנוב לראשונה להתנייד בעזרת הליכון. "אני מרגיש שיפור מטורף, הרגליים שלי נהיו הרבה יותר חזקות".
יום שלם על מעדן אחד
"במהלך השנים ניסיתי דברים אחרים ולא כל כך הצלחתי: או שירדתי במשקל ועליתי בחזרה, או שלא הצלחתי לרדת בכלל", הוא מספר על הדרך שהובילה אותו לחדר הניתוח. "בסוף החלטתי לשים את הבריאות שלי במקום הראשון ולעבור את הניתוח".
יהודה אגלנוב: זה נשמע לנו כל כך שטותי להקפיד על תזונה ועל ויטמינים אחרי הניתוח, אבל אם לא מקפידים, זה עלול לגרום לנזק גדול. במזל הגעתי לבית החולים בזמן, אבל ממש חרוט לי בראש שהרופא אמר לי שאם הייתי מגיע עוד שבוע, אולי הייתי נשאר על כיסא גלגלים כל החיים
יש כמה סוגים של ניתוחים בריאטריים, ובהם ניתוח טבעת, ניתוח שרוול וניתוחי מעקף קיבה. כולם משפיעים על נפח הקיבה, וכך מגבילים את כמות המזון שאפשר לאכול בארוחה, מפחיתים את צריכת המזון היומית ומשפיעים גם על תחושת הרעב. בניתוחי מעקף קיבה, כמו זה שעבר אגלנוב, יש השפעה גם על ספיגת רכיבי המזון. אחרי תהליך שנמשך שנה, קיבל אגלנוב את אישור הוועדה הטרום-ניתוחית ועבר את הניתוח.
"אחרי הניתוח עוברים שלבים כמו תינוק. מתחילים עם אוכל מימי ואחרי זה טחון, אבל פחדתי מהתגובה של הגוף, איך הקיבה תגיב, והייתי מגיע למצב שבו סיימתי יום שלם כשאכלתי רק מעדן אחד", הוא משחזר. "בהתחלה הייתי נוטל את הוויטמינים בצורה מלאה, אבל לא הייתי אוכל כלום".
יהודה אגלנוב במהלך טיפול פיזיותרפיה בבית החולים רעות
(צילום: דוברות בית החולים השיקומי רעות תל אביב)
כעבור זמן קצר התקשה גם ליטול את הוויטמינים. "לא הצלחתי לבלוע אותם, אני לא יודע למה, ופשוט הפסקתי לקחת אותם. לא התייעצתי עם אף אחד, לא בדקתי אם יש פתרון אחר, פשוט החלטתי על דעת עצמי שאני מפסיק".
"אבא שלי וחברה טובה של אמא שלי עברו ניתוח בריאטרי לפני 14 שנים. הם אף פעם לא לקחו ויטמינים והם היו בסדר, אז חשבתי שאם אני לא אקח, גם לי לא יקרה כלום", הוא מוסיף. "מה שלא הבנתי זה שהניתוח שהם עשו הוא לא הניתוח שאני עשיתי. אני עברתי מיני מעקף, ניתוח שמשפיע מאוד על ספיגת המזון בגוף, ולכן חייבים לקחת ויטמינים כל החיים. אי אפשר להפסיק".
"כאילו מישהו שורף את האצבעות"
זמן קצר אחר כך החל אגלנוב להרגיש חולשה בכל הגוף. "לא הצלחתי ללכת מרוב חולשה, בבית נעזרתי בקב הליכה", הוא מתאר. "זה נראה לי לא תקין, אבל כל הזמן אמרתי 'היום אתחיל לאכול ואולי זה ישתפר'. באמת ניסיתי, אבל זה לא היה מספיק".
יהודה: התחושה שלי התחילה לחזור, אבל עדיין לא הצלחתי ללכת. סבלתי גם מתחושת שריפה ברגליים בגלל הפגיעה העצבית, כאילו מישהו לוקח להביור ושורף לי את האצבעות. לא הייתי מסוגל לישון או לתפקד בגלל זה
מצבו רק החמיר. "הגעתי למצב שנפלתי פעמיים בבית, ואז ההורים שלי אמרו 'סטופ'". בשלב זה פנה למיון. "הייתי צריך כיסא גלגלים, כי לא יכולתי ללכת בכלל. אפילו בדרך למונית נפלתי". באיכילוב עבר בדיקות מקיפות, שבהן התברר שהוא סובל ממחסור חמור בוויטמינים, בעיקר מקבוצת B, מחסור שעלול לפגוע במערכת העצבים. דיאטנית בבית החולים סייעה לו לבצע את השינוי התזונתי הנדרש, ובמקביל קיבל ויטמינים דרך הווריד.
אחרי שבועיים וחצי של אשפוז מצבו השתפר מעט, אך בשל הפגיעה העצבית הוחלט להעבירו לשיקום ברעות. "התחושה שלי התחילה לחזור, אבל עדיין לא הצלחתי ללכת. סבלתי גם מתחושת שריפה ברגליים בגלל הפגיעה העצבית, כאילו מישהו לוקח להביור ושורף לי את האצבעות. לא הייתי מסוגל לישון או לתפקד בגלל זה".
"מרגיש סוג של אשמה"
"יהודה הגיע אלינו מרותק לכיסא גלגלים בשל מחסור בוויטמינים, בהם חומצה פולית וויטמינים מקבוצת B (B1, B6 ו-B12)", מסבירה ד"ר דיאנה גולדין, מנהלת מחלקת שיקום ברעות. "המחסור המטבולי עלול לגרום לנזק במערכת העצבים ההיקפית, שמתבטא בחולשה בגפיים ובכאב ממקור עצבי (נוירופתי), המאופיין בזרמים, בדקירות ובתחושת שריפה, ולעיתים עד כדי חולשת רגליים חמורה מאוד ואובדן יכולת ההליכה".
מימין לשמאל: ד"ר דיאנה גולדין, מנהלת מחלקת שיקום ברעות, ונילי בכר, דיאטנית בבית החולים
(צילום: דוברות בית החולים השיקומי רעות תל אביב)
לדבריה, חומרת המצב ומשך ההחלמה תלויים בשלב שבו המטופל פונה לקבלת עזרה, במידת הנזק שנגרם למערכת העצבים וביכולת שלה להשתקם באופן ספונטני. "יש פעמים שמדובר בנזק בלתי הפיך, והמטופל עלול להישאר עם פגיעה מוטורית ועם הפרעות תחושה".
הטיפול הראשוני, היא מציינת, כולל השלמה של החוסרים התזונתיים באמצעות ויטמינים ומינרלים. "במקביל, אנחנו פועלים בכל המישורים כדי לשפר את איכות החיים של המטופלים, את הניידות ואת העצמאות שלהם: תמיכה רגשית, איזון כאב ובעיקר העלאת המודעות לשינוי אורח החיים".
"בראש שלי חשבתי ששבועיים וחצי אחרי הניתוח אני כבר חוזר לעבודה, אבל המציאות הייתה אחרת", אומר אגלנוב. "הגעתי לרעות על כיסא גלגלים, עם כאבים באצבעות הרגליים שאני לא מאחל לאף אחד. אבל כל הצוות פה נתן לי מעטפת כל כך חמה. הם הסבירו לי הכול ונתנו לי את הדרייב להמשיך ולהשתקם".
במסגרת השיקום הוא עובר, בין השאר, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חדר כושר שיקומי, טיפולי רפואה משלימה שיקומית וטיפול רגשי. "אחד הקשיים הכי גדולים הוא העניין הרגשי. מבן אדם שעושה הכול, פתאום אתה צריך עזרה בכל דבר, אפילו במקלחת. אתה לא יכול פשוט לקום ולקחת מה שאתה רוצה, אתה צריך לבקש. זה חוסר אונים".
ד"ר דיאנה גולדין: המחסור המטבולי עלול לגרום לנזק במערכת העצבים ההיקפית, שמתבטא בחולשה בגפיים ובכאב ממקור עצבי (נוירופתי), המאופיין בזרמים, בדקירות ובתחושת שריפה, ולעיתים עד כדי אובדן יכולת ההליכה
לכך מצטרפים, לדבריו, גם רגשות אשם. "אני מרגיש סוג של אשמה, כי אמא שלי עזבה את העבודה כדי להיות איתי בשיקום. אני ילד שרגיל לעשות בשביל כולם, ופתאום זה הפוך. זה הציף אותי מאוד. אם לא הייתה לי המשפחה שלי, אני לא יודע איך הייתי עובר את זה".
"אחרי הניתוח הם באופוריה"
ברעות פוגשים מדי שנה כמה מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי ומגיעים עם תופעות דומות. "ניתוחים בריאטריים נחשבים בסך הכול לניתוחים בטוחים, אבל עלולים להופיע סיבוכים שנובעים מהניתוח עצמו או מהתנהלות לא נכונה של המטופל אחריו", מסבירה נילי בכר, דיאטנית בבית החולים. לדבריה, ניתוחים מסוג זה מביאים לירידה משמעותית בכמות המזון שהמטופלים אוכלים, ובעקבותיה עלולה להתרחש ירידה חדה בצריכת הוויטמינים והמינרלים. החוסרים יכולים להיווצר הן בשל הירידה בכמות המזון והן בעקבות השינויים המבניים במערכת העיכול, שעלולים להשפיע על יכולת הספיגה של רכיבי התזונה.
"פחדתי, אבל הצוות במחלקה נתן לי את הפוש". יהודה אגלנוב במהלך השיקום
(צילום: דוברות בית החולים השיקומי רעות תל אביב)
אי-הקפדה על נטילת התוספים החיוניים, מציינת בכר, יכולה לנבוע מכמה גורמים. "יש מטופלים שעוברים את הניתוח בחו"ל, ואז הם לא מקבלים את ההכנה המלאה והמקיפה שיש בארץ, מבחינת השינוי הנדרש באורח החיים וההנחיות שאחרי הניתוח. עם זאת, לצערי, גם בקרב מטופלים שמנותחים בארץ יש מי שלא מקפידים על ההנחיות, או כאלה שמקפידים בהתחלה ואז מתרופפים. חלקם מזלזלים וחושבים 'לי זה לא יקרה'. אחרי הניתוח הם באופוריה, מרגישים טוב ובריאים, וחשים שאין עוד צורך בתוספי תזונה או במעקב רפואי".
לדבריה, גם כשהתזונה בריאה ומאוזנת, חשוב שמי שעברו ניתוח בריאטרי ייטלו ויטמינים ומינרלים לפי הנחיות הצוות המטפל, ויקפידו על מעקב ועל בדיקות דם תקופתיות, לכל החיים וללא קשר לגיל שבו נותחו. "גם אצל מי שנוטלים תוספים עלולים להתפתח חוסרים, ולכן המעקב חשוב כדי לאתר אותם ולטפל בהם בזמן", היא אומרת. "לוקח זמן עד שהחוסרים התזונתיים באים לידי ביטוי בתסמינים, ולעיתים זה עלול להיות מאוחר מדי".
מעטפת תזונתית
בשיקום, תפקידן של הדיאטניות הוא לוודא שהמטופל מקבל את כמות הקלוריות והחלבון שהוא זקוק לה כדי לממש את הפוטנציאל השיקומי שלו. "המטופלים נמצאים בלוח זמנים עמוס, וחשוב שיהיו במצב הפיזי והקוגניטיבי המיטבי כדי שיוכלו להשתתף בטיפולים ולהפיק מהם את המרב", מסבירה בכר.
הדיאטנית נילי בכר: אנחנו נעזרים במזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה, כמו טחינה, חלבה וגבינה צהובה, ולעיתים גם באבקות חלבון, כדי להבטיח צריכה מספקת של קלוריות ושל חלבון, שחשובים לשמירה על מסת השריר
אצל מי שעברו ניתוח בריאטרי, המשימה עלולה להיות מאתגרת במיוחד. "חודשיים אחרי ניתוח בריאטרי, כמויות המזון שהמטופלים מסוגלים לאכול עדיין עשויות להיות קטנות מאוד, ולעיתים הם מתקשים לאכול, לבלוע או לעכל מזונות מסוימים. כתוצאה מכך התפריט שלהם עלול להיות מצומצם, ונדרשת הקפדה מיוחדת על המעטפת התזונתית", היא אומרת. "אנחנו נעזרים במזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה, כמו טחינה, חלבה וגבינה צהובה, ולעיתים גם באבקות חלבון, כדי להבטיח צריכה מספקת של קלוריות ושל חלבון, שחשובים לשמירה על מסת השריר".
עד לפני כשבוע לא עזב אגלנוב את כיסא הגלגלים. "פחדתי, אבל הצוות במחלקה נתן לי את הפוש. אם לא הם, לא הייתי מתקדם אפילו צעד אחד", הוא מספר. כעת הוא מתנייד במחלקה בעזרת הליכון, ויותר מכול מחכה לחזור לעבודה. "אני מתגעגע לשגרה שלי. זה מאוד חסר לי, ואני מקווה שאצליח לחזור בקרוב".
למי שעוברים את הניתוח הוא מבקש להעביר מסר: "קודם כל, אתם צריכים לדאוג שתהיה לכם מערכת תמיכה חזקה מהמשפחה. ודבר שני, להקפיד על הוויטמינים. זה נשמע לנו כל כך שטותי, אבל זה חשוב מאוד".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.09.26
