אורלי ארז, בשנות ה-50 לחייה, התאמנה במשך עשרות שנים. אימוני כוח ואירובי היו חלק קבוע משגרת יומה, היא מעולם לא סבלה מהשמנה או מבעיות שינה, ו-19 קומות במדרגות לא היו עבורה אתגר של ממש. לכן, כשבאמצע שיעור ספורט לפני כשנה וחצי חשה לפתע כאב חד בשכמות, התקף לב היה הדבר האחרון שעלה בדעתה. "חשבתי שעשיתי תנועה לא טובה ועצרתי את האימון, אבל הכאב לא עבר", היא נזכרת.
תוך זמן קצר הצטרפה לכאב גם בחילה. "הקאתי, אבל עדיין לא הייתי מודעת לכך שאני עוברת אירוע לבבי. אפילו התכופפתי לנקות בעצמי את הרצפה", היא מספרת. "יצאתי מהשירותים, והצוות במקום הביא לי מים עם סוכר ותמר".
בדיקת LP(a) הייתה עשויה להוביל לטיפול מניעתי בזמן. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מצבה לא השתפר, ובתוך זמן קצר החלה לחוש כאב בכל הגוף. בשלב זה התקשרה לשכן שלה, ניר שלהב, סגן נשיא מד"א בהתנדבות. "הוא שאל אותי מה מדד הכאב ואיך זה התחיל, ומהר מאוד קלט את האירוע והזמין ניידת טיפול נמרץ. אני עדיין לא הבנתי שאני עוברת התקף לב. הפרמדיק שהגיע היה בחור דתי, וביקשתי להתלבש כי הייתי עדיין בבגדי ספורט חשופים. חשבתי על להתלבש בזמן שיש לי אירוע לבבי, לא נורמלי".
ארז פונתה למרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית, ושם התברר שהיא עוברת התקף לב חמור: אחד מעורקי הלב הכליליים היה חסום לחלוטין, ועורק נוסף היה חסום ב-75%. היא הוכנסה מיד לצנתור שביצע פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון צנתורי הלב בבית החולים, ובהמשך עברה צנתור נוסף. אחרי יומיים בטיפול נמרץ לב ועוד כמה ימים במחלקת לב, שוחררה לביתה כעבור שבוע.
ד"ר חן גורביץ: יש אנשים שנמצאים בסיכון להתקפי לב גם כשהבדיקות נראות תקינות. ההערכות כיום מדברות על כחמישית מהאוכלוסייה שיש להם רמות גבוהות של Lp(a)
מאז האירוע היא סובלת מאי-ספיקת לב, כשתפקוד הלב שלה עומד על 25%, ומשיעול ממושך. "האירוע שלי הוא אירוע מתגלגל. אני לא יודעת מה יהיה מחר, ויכול להיות שבעתיד אפילו אצטרך השתלת קוצב לב. זה לא משהו שהיה ונגמר. אבל למרות הכל אני אופטימית ועם חיוך".
רק בבית החולים, אחרי האירוע, שמעה ארז לראשונה על בדיקת דם פשוטה שמודדת את רמת הליפופרוטאין (a), בקיצור Lp(a), ומתברר שהרמות אצלה גבוהות. "אם הייתי מודעת לזה ונשלחת לבדיקה הזו קודם, הייתי יכולה להיות במעקב רציף. כך היו מזהים מוקדם יותר שיש לי חסימות, ולא הייתי מגיעה להתקף לב קשה ולסכנת חיים כזו", היא אומרת בשיחה עם ynet. "זה היה יכול להציל אותי. חשוב להביא את הבדיקה הזו למודעות בכל מקום שרק אפשר".
גורם סיכון שקט
Lp(a) הוא חלקיק ליפופרוטאיני (חלבון שומני) שבדומה ל-LDL, הכולסטרול ה"רע", עלול להצטבר בכלי הדם ולגרום לחסימות. רמתו בדם נקבעת כמעט לחלוטין בגנטיקה מלידה, היא נשארת יציבה לאורך החיים ואינה מושפעת מתזונה נכונה או מפעילות גופנית. רמות גבוהות שלו מעלות את הסיכון לאוטם שריר הלב, לשבץ מוחי ולמוות מוקדם מאירועי לב.
"ליפופרוטאין (a) מתנהג בצורה עצמאית מבחינת התכונות שלו, כלומר הוא אינו תלוי בכולסטרול הרגיל", מסבירה ד"ר חן גורביץ, מנהלת שירות הקרדיולוגיה האמבולטורית ומנהלת המרכז לקרדיולוגיה מניעתית בבילינסון. לדבריה, מחקרים עדכניים מצאו קשר בין רמות גבוהות של Lp(a) לשבץ מוחי, להתקפי לב, להיצרות של המסתם האאורטלי ולטרשת עורקים, ונבדק גם קשר אפשרי לסיבוכי היריון מסוימים.
גם מי שרמת ה-LDL שלו תקינה, מדגישה ד"ר גורביץ, עדיין נמצא בסיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם אם רמת ה-Lp(a) שלו גבוהה. "זה גורם סיכון חמור ושקט. הוא לא מתגלה בבדיקות דם סטנדרטיות, ולכן יש אנשים שנמצאים בסיכון להתקפי לב גם כשהבדיקות נראות תקינות. ההערכות כיום מדברות על כחמישית מהאוכלוסייה שיש להם רמות גבוהות של Lp(a)".
גם הרופאים לא מכירים
המודעות לבדיקה אמנם גוברת. לפי נתוני כללית, ב-2020 נבדקו לליפופרוטאין (a) 1,165 מטופלים בלבד, וב-2025 כבר 68,998. בין ינואר לסוף יולי 2026 נבדקו כ-109 אלף איש, כמעט 60% יותר מבכל שנת 2025, וזינוק של יותר מ-9,000% לעומת 2020. ובכל זאת, לדברי ד"ר גורביץ, הדרך עוד ארוכה. "גם היום, לא רק שמטופלים לא מספיק מכירים את הבדיקה, אלא גם הרופאים בחלקם הגדול לא מספיק מכירים אותה. כל רופא יודע מה זה כולסטרול, אבל ממש לא כל רופא יודע מה זה ליפופרוטאין (a), אף שזה משפיע על נתח גדול מאוד מהאוכלוסייה".
ד"ר חן גורביץצילום: לירז כרמלילדבריה, העלייה במספר הבדיקות משקפת שינוי בגישה הרפואית: הסיכון להתקף לב כבר אינו נמדד לפי הכולסטרול בלבד. מכיוון ש-Lp(a) הוא תורשתי, הבדיקה חשובה במיוחד לאנשים עם היסטוריה משפחתית של התקפי לב בגיל צעיר ולמי שכבר עבר אירוע לבבי. "ההמלצות המקצועיות כיום תומכות במדידת Lp(a) לפחות פעם אחת בחיים אצל מבוגרים. יש קופות שמציבות הגבלות גיל, אף שאין לכך הצדקה. אני מאמינה שמספר הבדיקות יעלה עוד בשנים הבאות. אנחנו בעולם שבו כל כמה ימים אנחנו שומעים על בן 40 שחטף דום לב, ולכן יש חשיבות משמעותית מאוד לעידוד האזרחים להכיר את הבדיקה. מי שיש לו רקע משפחתי, כדאי שייבדק לא רק לכולסטרול אלא גם לליפופרוטאין (a)".
המודעות ל-Lp(a) עלתה בשני העשורים האחרונים. "בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות שמאפשרות לתקוף את ה-Lp(a), וכיום יש מרוץ מחקרי למציאת תרופה שתפחית את רמותיו", אומרת ד"ר גורביץ. כמה חברות נמצאות כעת בעיצומם של מחקרים קליניים, ובילינסון מוביל את השתתפות ישראל במחקר העולמי.
"בתחילת ספטמבר פורסמו תוצאות מחקר Lp(a) HORIZON, שבחן אם הורדה משמעותית של Lp(a) באמצעות תרופה ייעודית יכולה גם להפחית התקפי לב ואירועים קרדיווסקולריים נוספים", היא מספרת. "אף שהתרופה הצליחה להפחית משמעותית את רמות ה-Lp(a), היא לא הביאה לירידה המשמעותית באירועים הלבביים שלה קיוו החוקרים. אבל זה בהחלט לא סוף הדרך. כמה תרופות חדשות שמפחיתות Lp(a) בדרכים שונות נמצאות כיום בשלבי מחקר מתקדמים, ובשנים הקרובות צפויות להתקבל תוצאות ממחקרים גדולים נוספים. התקווה היא שאלו יעזרו להבין כיצד אפשר לתרגם את הורדת ה-Lp(a) גם להפחתה ממשית בסיכון למחלות לב וכלי דם".
"יש לי משימה"
עד שתימצא תרופה, אומרת ד"ר גורביץ, הטיפול מתמקד בהפחתה אגרסיבית של גורמי הסיכון האחרים. "מי שנמצא בבדיקה עם רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) נמצא בסיכון גבוה. לעיתים קרובות קיים גם רקע משפחתי של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר. Lp(a) הוא תורשתי מאוד, אבל בהחלט יכולים להיות אנשים עם רמה גבוהה בלי סיפור משפחתי ידוע. במצב כזה חשוב לדאוג למניעה ולאיזון שאר גורמי הסיכון: כולסטרול רע, יתר לחץ דם, הפסקת עישון ושמירה על פעילות גופנית. כל אלה יכולים לסייע בהורדת הסיכון הכולל".
מטופלים עם Lp(a) גבוה נמצאים גם במעקב פעיל אחר סימנים של טרשת עורקים, ובחלקם, בהתאם לגיל ולפרופיל הסיכון הכולל, אפשר לשקול בדיקת הדמיה לאיתור טרשת תת-קלינית, כזו שעדיין אינה גורמת לתסמינים. "גם אם מדובר במטופל צעיר, אנחנו מקפידים על מעקב רציף ועל איזון גורמי הסיכון, כדי למנוע ככל האפשר אירועים לבביים בעתיד. זו ממש רפואה מניעתית, וזה קונספט די חדש שאנחנו ביחידה שלנו מנסים להביא לכל הארץ".
גם רקע משפחתי לא הספיק כדי שארז תישלח לבדיקה בזמן: סבה מת מהתקף לב בגיל 69. מאז האירוע היא רואה בהעלאת המודעות לבדיקה שליחות. "בכל השנה וחצי האחרונות לא פחדתי לרגע. באופי שלי, חשבתי שיש לי עכשיו משימה ואני צריכה לבצע אותה", היא אומרת. "היום אני שולחת את כל העולם ואשתו לעשות את הבדיקה, אבל ממה שמספרים לי, יש הרבה רופאי משפחה שלא ששים לתת אותה. באופן כללי, אני חושבת שרופאי משפחה צריכים להקפיד להכיר את המטופלים שלהם. הבעיה היא שגם אם הכולסטרול תקין, עדיין אפשר להיות בסיכון גבוה בגלל ה-Lp(a). הבדיקה הזו יכולה לנבא אירועים לבביים ומוחיים שנים לפני שהם מופיעים, ויש תרופות בקנה".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.09.26
