רובנו לא מקדישים מחשבה לגיהוק, או בשמו העממי "גרעפס" - פעולה טבעית שבאמצעותה הגוף משחרר אוויר שהצטבר במערכת העיכול. אבל יש אנשים שאינם מסוגלים לגהק כלל. הם סובלים מתסמונת בשם R-CPD, והאוויר שנלכד בגופם עלול לגרום להם לנפיחות קשה, לכאבים ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.
כך קרה לאירית (45), שבמשך שנים התמודדה עם תסמינים שלא הצליחה להסביר. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אני לא מגהקת", היא מספרת בשיחה עם ynet. "אנשים לא שמים לב לזה, זה לא משהו שמדברים עליו, זה פשוט קורה. זה בכלל לא היה בתודעה שלי. הייתי רואה אנשים סביבי מגהקים, ולא חשבתי איך זה שהם מצליחים ואני לא".
גלריה


"זה נפל בין הכיסאות. אם הרופאים לא מכירים את הבעיה, אז מי אני שאדע מה יש לי"?
(צילום: shutterstock)
עם השנים הצטברו התסמינים. "חוויתי לחץ בחזה, נפיחות גדולה בבטן, כמו כיס אוויר גדול, תחושת מלאות ואפילו כבדות בירכיים. זה מאוד מתעתע, כי הבטן היא אזור נרחב ולא ידעתי ממה זה באמת נובע. זה הפריע לי ורק החמיר עם הזמן".
לדבריה, הנפיחות הייתה לעיתים בולטת כל כך, שנראתה כמו היריון מתקדם. "כשנשים מדברות על בטן נפוחה, תמיד עולות אותן השערות: אולי אכלנו יותר מדי, אולי זה קשור ללידות או לשומן בטני. אלה הדברים שחושבים עליהם לרוב, אבל מסתבר שיש עוד סיבות".
המון אוויר בבטן, ואף אבחנה
בשלוש השנים האחרונות התמודדה אירית גם עם בעיות רפואיות אחרות, שהובילו אותה לסדרת בירורים ובדיקות. באחד מהם הבחין הרופא בממצא חריג בבדיקת MRI. "הוא אמר שיש לי המון אוויר בבטן, ושזה יכול לגרום לתסמינים שונים וכואבים", היא נזכרת. בעקבות זאת הופנתה לגסטרואנטרולוג, אבל לדבריו הכול היה תקין. "זה נפל בין הכיסאות. אם הרופאים לא מכירים את הבעיה, אז מי אני שאדע מה יש לי?".
אירית: אנשים לא שמים לב לזה, זה לא משהו שמדברים עליו, זה פשוט קורה. זה בכלל לא היה בתודעה שלי. הייתי רואה אנשים סביבי מגהקים, ולא חשבתי איך זה שהם מצליחים ואני לא
התסמינים לא חלפו, ולפני כמה חודשים נתקלה אירית בסרטון בטיקטוק. "מאז 7 באוקטובר התסמינים התחילו להחמיר. אני ובן הזוג שלי היינו מדברים על זה הרבה, והטלפון כמובן שומע הכול. פתאום קפץ לי משום מקום סרטון של מישהי שדיברה באנגלית ותיארה תופעה של חוסר יכולת לגהק. באותו רגע קלטתי שגם אני בעצם לא מגהקת. הרבה מהתסמינים שהיא תיארה היו דומים לשלי".
בעקבות הסרטון התחילו אירית ובן זוגה לקרוא על התופעה, וכך נתקלו לראשונה בשמו של ד"ר אילי ליוס, רופא בכיר במחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר ואחראי תחום הלרינגולוגיה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, שמטפל בתסמונת. "ד"ר ליוס אבחן בשנייה את הבעיה שלי", היא אומרת. "התרגשתי שיש רופא בישראל שמודע לזה ויודע לטפל בי, כי זה משהו נדיר. רוב הרופאים הרי לא מכירים את זה, וגם רופאים שפגשתי בהמשך לא הכירו".

אצל ד"ר ליוס עברה אירית בדיקה קלינית ובדיקת מנומטריה, שמודדת את הלחצים בוושט ואת תפקוד השרירים, והבירור אישר שהיא אכן סובלת מ-R-CPD. לדברי ד"ר ליוס, אבחון התסמונת מחייב קודם כול בירור מקיף לשלילת מחלות אחרות במערכת העיכול. רק אחרי שנשללו גורמים אחרים, ועל סמך התסמינים האופייניים ותשאול קליני מעמיק, אפשר להסיק שמדובר ב-R-CPD.
התסמונת שקיבלה שם רק ב-2019
תסמינים של חוסר יכולת לגהק תוארו בעבר במקרים בודדים, אבל מי שהגדיר לראשונה את התופעה כתסמונת הוא ד"ר רוברט בסטיאן, רופא אף אוזן גרון ומומחה למיתרי הקול מארצות הברית. בסטיאן טבע את השם R-CPD, ראשי תיבות של retrograde cricopharyngeal dysfunction, והציע לה טיפול יעיל. במרץ 2019 פרסם יחד עם עמיתתו מליסה סמית'סון את המאמר הראשון בספרות הרפואית על התסמונת, שתיאר 51 מטופלים.
ד"ר ליוס מסביר שמדובר בהפרעה תפקודית של שריר שנמצא בחלקו העליון של הוושט ומשמש כסוגר. "במצב תקין, השריר נפתח בזמן הבליעה ומאפשר למזון לעבור דרך הוושט אל הקיבה. תפקיד נוסף שלו הוא לאפשר לאוויר שהצטבר במערכת העיכול לצאת בגיהוק. אלא שאצל אנשים הסובלים מהתסמונת, הסוגר העליון של הוושט אינו עובר את ההרפיה הנדרשת לשם כך, ולכן האוויר שאמור להשתחרר נותר כלוא".
לדבריו, הצטברות האוויר גורמת לשורה של תסמינים. הבולט שבהם הוא חוסר היכולת לגהק, לרוב באופן מוחלט. נוסף על כך, המטופלים סובלים מקולות גרגור בלתי נשלטים בגרון ובחזה, שנוצרים מתנועת האוויר הכלוא בוושט, מתחושה של אוויר שנע בתוך מערכת העיכול ומנפיחות בטנית ניכרת, שלעיתים מלווה בכאבים בבטן ובחזה. הנפיחות נוטה להחמיר במהלך היום, בעיקר אחרי ארוחות.
"אמנם לא מדובר בתסמונת מסכנת חיים, אבל היא עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים", מדגיש ד"ר ליוס. "אלה אנשים שחיים במשך שנים עם נפיחות בטנית, כאבים ותחושת אי-נוחות מתמשכת. גם אירית הסתובבה כך שנים. היא לא זוכרת יום שהייתה בלי בטן נפוחה או תחושה של אי-נוחות".
ד"ר ליוס: אמנם לא מדובר בתסמונת מסכנת חיים, אבל היא עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. אלה אנשים שחיים במשך שנים עם נפיחות בטנית, כאבים ותחושת אי-נוחות מתמשכת
מאז שבסטיאן תיאר את התסמונת תוארו ברחבי העולם מאות מקרים נוספים, ועוד ועוד מטופלים שאינם מסוגלים לגהק מחפשים פתרון. "מתברר שיש הרבה מטופלים שסובלים מהתסמונת הזו", אומר ד"ר ליוס. "הבעיה היא שאין עדיין מספיק מודעות לכך. מאחר שהתסמינים חופפים למצבים רבים אחרים במערכת העיכול, מטופלים רבים מוצאים את עצמם עוברים סדרת בדיקות ובירורים מקיפים, ולעיתים הדרך לאבחנה הנכונה מתארכת".
אנחת רווחה
הטיפול המקובל כיום הוא הזרקת בוטוקס לסוגר העליון של הוושט. הבוטוקס משתק את השריר באופן זמני, וכך גורם לו להירפות - בדיוק מה שהוא אינו מצליח לעשות בכוחות עצמו - ומאפשר לאוויר הכלוא לצאת בגיהוק.
שיעורי ההצלחה גבוהים. "בכ-80% עד 90% מהמקרים אנחנו רואים תגובה מרשימה מאוד", אומר ד"ר ליוס. "אצל רבים מהמטופלים התוצאה נשמרת גם לטווח הארוך, אף שההשפעה הישירה של הבוטוקס זמנית. ברגע שהשריר לומד להירפות, הוא מצליח להמשיך לעשות זאת גם באופן עצמאי, ואותם מטופלים לא זקוקים להזרקה נוספת". עם זאת, חלק קטן מהמטופלים נזקקים לזריקה חוזרת, ובמקרים נדירים נדרשים טיפולים נוספים, ובהם חיתוך חלקי של השריר (מיוטומיה).
אירית עברה את הטיפול לפני כמה חודשים, ומאז היא חשה הקלה גדולה. "הנפיחות בבטן ירדה באופן משמעותי. מבטן של חודש תשיעי, ואני לא צוחקת, הגעתי למצב שכמעט אין לי בטן. זו הקלה מטורפת. אני בחורה שמתאמנת, והנפיחות הזו הייתה מאוד מתסכלת, גם תדמיתית. הניתוח הקל עליי לא רק פיזית, אלא גם רגשית".
גם ההסתגלות לגיהוק לא הייתה פשוטה. "בהתחלה זה היה קצת מלחיץ, כי לא ידעתי מה זה לגהק, והפעולה הטבעית הזו הפחידה אותי. אחרי הניתוח הגיהוקים יצאו לי בלי שליטה. לאט לאט זה נרגע והצלחתי לשלוט בהם. גם היום אני ממשיכה ללמוד איך לגהק. זה לוקח זמן וסבלנות".
"זו הייתה ממש אנחת רווחה שהגעתי למישהו שמודע לתסמונת הזו. אני מודה מאוד לד"ר ליוס", היא אומרת. "אם בזכות הכתבה הזו מישהו, ולו אחד, יידע על התסמונת, יגיע לטיפול וירגיש הקלה - זה הכי ישמח אותי".
ויש לה גם מסר למי שמתמודדים זמן ממושך עם תסמינים לא מוסברים: "גם אם רופא כזה או אחר אומר שאין כלום, לא צריך לוותר. צריך לחפש את המקור לבעיה. לפעמים תמצאו את הרופא שמודע לבעיה ויכול לעזור, כמו שאני מצאתי את ד"ר ליוס".






