לראשונה בישראל יוביל משרד הבריאות ניסוי קליני לאומי רחב היקף בחומרים פסיכואקטיביים (משני תודעה) לטיפול בפוסט-טראומה, על רקע המשבר החמור בבריאות הנפש מאז 7 באוקטובר. בניסוי יקבלו מאות נפגעים, תחת השגחה רפואית, שני חומרים שנויים במחלוקת: MDMA, החומר הפעיל באקסטזי, ופסילוסיבין, שמצוי בפטריות הזיה. המטרה: לבדוק אם החומרים יכולים לשפר את מצבם.
ריצה למקלט בשעת אזעקה. ארכיון
(צילום: AP / Ohad Zwigenberg)
הניסוי ייצא לדרך בשבועות הקרובים ויימשך כשלוש שנים. המועמדים להשתתף בו הם מטופלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) כרונית בדרגה בינונית עד קשה, שכבר מיצו את טיפולי הקו הראשון המקובלים. כולם יעברו סינון פסיכיאטרי וגופני קפדני.
מאז פרוץ המלחמה נרשמה בישראל עלייה חדה במספר המאובחנים ב-PTSD ובפוסט-טראומה מורכבת. הטיפולים המקובלים, התרופתיים או הפסיכולוגיים ממוקדי הטראומה, אינם מביאים להחלמה מלאה אצל רוב המטופלים, בין השאר משום שחלקם נושרים מהם בשל הקושי להתמודד עם החשיפה לתכנים הטראומטיים.
"עקב התחלואה הנרחבת, חשבנו שיהיה נכון להעלות את המחקר בחומרים פסיכואקטיביים לרמה הלאומית, כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר על היעילות וגם לאפשר עוד מוצא למטופלים שנמצאים היום במקומות לא טובים בטיפול שלהם", הסביר בכיר במשרד הבריאות. "הטיפול הפסיכותרפי והפסיכיאטרי בפוסט-טראומה מורכב ומוגבל. הרבה אנשים צעירים סובלים מתופעות קשות מאוד, וחשוב לנו מאוד להנגיש להם טיפולים אחרים שיכולים לסייע להם. דור המלחמה מגלה הרבה יותר נכונות לשיטות טיפול חדשות, וכבר לא מוכן לקבל שיטות ישנות שאינן מקדמות אותו".
"לא טיפול קסם"
שני החומרים משפיעים על מערכות של מוליכים עצביים במוח, בהם סרוטונין ודופמין. השפעתם מהירה במיוחד, והיא מלווה בשינויים חולפים בתודעה וברגשות עזים. בתהליך הטיפולי הם מעלים זיכרונות אל פני השטח, אבל באופן שמאפשר למטופל לפגוש אותם בקבלה ובחמלה, ומעניקים לו גמישות נפשית שמסייעת לעבד זיכרונות ודפוסים כואבים.
פסילוסיבין גורם גם לשינויים חולפים בתפיסה, בעיקר בראייה, ובמהלך הטיפול בו המטופל שוכב לרוב בעיניים מכוסות, בלי שיח רציף עם המטפלים.
MDMA ופסילוסיבין מוגדרים "מאיצים" של התהליך הפסיכותרפי, כלומר כלי עזר ולא לב הטיפול. "החומר הפסיכואקטיבי מאפשר למטופל גמישות בעיבוד החוויות הטראומטיות ויכולת הכלה גדולה יותר", אמר הבכיר. "חשוב מאוד להדגיש שלא מדובר בטיפול קסם שיאפשר להיפטר מהבעיה בתוך כמה חודשים. העיבוד של החוויות האלה מאוד מאוד מורכב ואינטנסיבי. זה לא כמו לקחת MDMA במסיבה. אין כאן שום חוויה של כיף".
הטיפול יתבסס על הפרוטוקול המקובל בחומרים כאלה, שכולל שלושה שלבים. שלב ההכנה יכלול שניים עד שלושה מפגשים של כ-90 דקות, שנועדו לבנות ברית טיפולית יציבה, לתאם ציפיות ולתרגל טכניקות של קרקוע וויסות רגשי. בשלב השני יקבלו המטופלים את החומר בשניים עד שלושה מפגשים ארוכים, של כשש עד שמונה שעות כל אחד, בהפרש של כמה שבועות זה מזה. המפגשים ייערכו במרפאה מורשית, תחת ניטור גופני ובנוכחות רופא וצוות טיפולי. בשלב האחרון יתקיימו שניים עד ארבעה מפגשים אחרי כל מפגש שבו ניתן החומר, כדי לעבד את התובנות הרגשיות ואת הזיכרונות ולחבר אותם לחיי היום-יום. רוב הטיפול ינוהל בידי מטפל אחד, אבל במפגשים שבהם יינתנו החומרים תחויב נוכחות של שני מטפלים.
הלקח מהקנאביס הרפואי
אחד המניעים המרכזיים למהלך הוא הניסיון לבלום את הפנייה הגוברת של נפגעי טראומה למסגרות טיפול לא חוקיות ולא מפוקחות בשוק השחור, על רקע הביקוש הגדל ומספר הניסויים המצומצם.
במקביל נקבעו במתווה מנגנוני בקרה מחמירים, שנועדו למנוע זליגה של החומרים לרחוב, אינפלציה במרשמים וצריכה לא מפוקחת - תופעות המוכרות ממודל הקנאביס הרפואי, שבו המטופלים צורכים את החומר בעצמם, בבית ולאורך זמן. במשרד הבריאות הדגישו כי בניגוד לקנביס, החומרים הפסיכואקטיביים אינם משמשים להפחתת מתח יום-יומית, ובשימוש קליני מבוקר אינם גורמים לתלות פיזית.
התכשיר יסופק מבית המרקחת של המוסד הרפואי שבו ייערך הניסוי, ויימסר ישירות למטפל המורשה בבוקר יום הטיפול. כך, למטופלים לא יהיה מגע פיזי עם החומר, הם לא יקבלו מרשמים הביתה ולא יוכלו לאגור מנות.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.10.26
