ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, רס"ל (מיל') עומר בראל כבר חלם על הטיול שאחרי הצבא בדרום אמריקה. הוא סיים את שירותו כמפקד טנק בחטיבה 401, כבר גזר את החוגר והתחיל לעבוד כברמן. שעתיים אחרי שסיים משמרת לילה, הוקפץ ללחימה. "שלחתי למ"פ שלי הודעה: 'אני מגיע'. עליתי עם כולם על האוטובוס, וככה התחיל המסע. חתמנו על ציוד והתחלנו להילחם", שחזר.
פינוי של לוחם צה"ל עומר בראל שנפצע בצפון רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
לדבריו, למזלם הגדוד בדיוק סיים תרגיל, כך שהכלים היו מתוחזקים ובכוננות גבוהה. "הטנקים היו פיקס למלחמה. ישר ירדנו איתם לניר עם", סיפר.
באותן שעות ממש, סרן ד"ר שחף שי היה רק כחודש בתפקידו כקצין הרפואה של גדוד שקד בגבעתי. "ב-06:50 הטלפונים התחילו לצלצל", שחזר ד"ר שחף. אחרי בירור ראשוני אמר לו קצין האג"ם: "קום, תעלה על מדים. במשרד של המג"ד עוד חמש דקות". אלא שהמג"ד כבר ירד דרומה עם ארבעת המ"פים, והסמג"ד שפגש אותם במשרד מסר: "היה אירוע, כנראה התחלנו מלחמה עכשיו". הוא הספיק לספר גם על היתקלויות שהכוח נקלע אליהן בדרך ועל פצועים בשטח. "ברגע שאמרו 'פצועים', המוח שלי עבר לרעש לבן. עליתי על הקיה פיקנטו שלי עם כל הציוד בפנים", סיפר ד"ר שחף.
גלריה
"הוא התחיל לטפל בי בראבק מטורף". רס"ל (מיל') עומר בראל וסרן ד"ר שחף שי שנלחם על חייו
(צילום: ירון ברנר)
היה לו ברור שיש לו משימה אחת: להגיע דרומה ולטפל במי שזקוק לו. אבל המפקדים בגזרה סירבו לשחרר אותו, משום שהיה הגורם הרפואי היחיד בה. "דוקטור, צא מהרכב! זו פקודה!", צעק עליו הסמג"ד. הוויכוח נקטע כשהתאג"ד (תחנת האיסוף הגדודית) הוקפץ לפיגוע דקירה סמוך. יומיים אחר כך הגיע ד"ר שחף עם הכוח דרומה, ושם חלחלה אליו האחריות הכבדה שמוטלת על כתפיו כרופא צעיר. "תפס אותנו צבע אדום, ופתאום נפלה עליי ההבנה: אני אחראי על חיים של 700 איש".
הנעליים של אדיר
חודשי התמרון הראשונים ברצועת עזה היו עמוסים באירועים מבצעיים ובאובדן כואב. בפשיטה הרגלית הראשונה בצפון הרצועה נתקע הצוות של ד"ר שחף בפקק בתוך השטח הבנוי, והוא נאלץ לפרוק מהכלי ולהמשיך רגלית תחת מטחי ירי. "ואז אתה שומע בקשר משפט שאתה מקווה לא לשמוע כל החיים: 'קודקוד נפל'", שחזר.
"דילגנו בין נמ"ר לנמ"ר, ואז ראינו את אדיר פורטוגל ז"ל, אחד החברים הכי טובים שלי בגדוד. הוא אמר לנו שזה שטח השמדה ושנלך מהצד השני. אדיר אמר, אז עשינו", נזכר. "נכנסנו לאיתור וטיפלנו בפצועים, ואז הגיע עוד פצוע על אלונקה. ראיתי את הנעליים. רק לאדיר היו נעליים כאלה. זה היה רגע שבו הזמן עצר. הרמתי את היד וסימנתי איקס, כי לא יכולתי להוציא מילה מהפה".
רס"ל (מיל') עומר בראל איבד את ידו כשרקטת RPG פגעה בטנק שלו בצפון רצועת עזה. בתמונה: בימי האשפוז בבית החולים
(צילום: פרטי)
לדבריו, אחרי אירוע כזה צריך להחליט אם ממשיכים או עוצרים. "אמרתי לעצמי: גדוד זו משפחה, ואתה לא עוזב את המשפחה שלך, בטח שלא במלחמה".
עומר בראל: איבדתי הכרה לחמש שניות. בזמן הזה ראיתי מסך שחור, מסך לבן, ואז פתאום ראיתי את נריה זיסק ז"ל אומר לי: 'אתה עוד לא בא אליי'. בום, התעוררתי. סיטואציה הזויה. היד נקטעה. פתאום התחיל נהר של דם, מטורף
גם עומר התמודד עם אובדן כואב עוד לפני הפציעה ששינתה את חייו. ב-27 בדצמבר נתקע הטנק שבו נהג בתוך שטח השמדה. "חבר שלנו, סרן נריה זיסק ז"ל, יצא לבדוק מה קורה ונפגע. המ"פ יצא לחלץ אותו ונפגע גם הוא", סיפר. זיסק נהרג, והטראומה טלטלה את עומר. הוא יצא להתרעננות קצרה בבית, אבל בניגוד לתקוות של קרוביו, בחר לחזור לחזית.
"כולם אמרו לי 'עזוב, אתה אמור להשתחרר', אבל ידעתי שאין בכלל שאלה. הסמג"ד אמר להורים שלי 'אל תדאגו, אני אשמור עליו', ואמא שלי ענתה לו: 'אל תבטיח דברים שאתה לא יכול לקיים'".
ארבעה שברים בקרסול
הנחישות להישאר בחזית גבתה משניהם מחיר פיזי. ד"ר שחף נפצע בעצמו ארבע פעמים, ואחת הפציעות הקשות קרתה בפשיטה על בית החולים שיפא. "פינינו פצוע וחטפנו נ"ט בכלי. רק אני נפצעתי, היה צפוי שאני אהיה המגנט. בערך 40 רסיסים בכף היד, שניים בצוואר ועוד שלושה בבית החזה", תיאר.
המאבק על החזרה לחיים במרכז הרפואי שיבא
(צילום: פרטי)
"אמרתי להם 'אני לא מתפנה, הכול טוב'. כשהגעתי לבית החולים אמרתי לצוות: 'טופס שחרור מאשפוז, בבקשה. אני רופא, אני בסדר'. אמרו לי: 'תקשיב, זה לא עובד ככה'. שכנעו אותי להישאר 24 שעות, ואחריהן חתמתי על טופס שחרור וחזרתי ללחימה". אלא שאחרי שבוע הרסיסים הזדהמו, וד"ר שחף נאלץ לצאת שוב לטיפול.
חודשים לתוך המלחמה התברר שהוא סובל מפציעה נוספת. "עשיתי CT וגיליתי שאני מתמרן כבר חודשיים עם ארבעה שברים בקרסול ושתי רצועות קרועות. באירוע של עומר עוד הייתי עם הפציעה הזו, אבל יש איזה סוויץ' שקורה במוח באירוע, ופתאום כל דבר שאי פעם חשבת שיכאב לך בגוף כבר לא כואב. כלום לא מעניין. אתה ממשיך, קופץ, יוצא החוצה, עושה הכל".
13:42, בום מטורף
ב-16 בינואר 2024, בדרג' תופאח שבצפון הרצועה, הצטלבו דרכיהם של השניים. עומר והצוות שלו יצאו להתקפה, ובסיומה נכנסו להאנגר כדי לטפל בזחל של הטנק ולנוח. "פתאום, ב-13:42, בום מטורף", שחזר עומר את הרגע שבו רקטת RPG פגעה ישירות בטנק. "איבדתי הכרה לחמש שניות. בזמן הזה ראיתי מסך שחור, מסך לבן, ואז פתאום ראיתי את זיסק ז"ל אומר לי: 'אתה עוד לא בא אליי'. בום, התעוררתי. סיטואציה הזויה. ראיתי את עצמי על הצד, היד פה, וראיתי שהיא נקטעה. פתאום התחיל נהר של דם, מטורף".
"הסטירות היו הרגע שבו התחלתי להרגיש כאב. זה הוציא אותי בשנייה מהטראומה, הלחץ ירד טיפה, ופשוט שכבתי שם עם מחשבה אחת: 'תצילו אותי'. ליד המסוק אמרו עליי 'הוא לא בסכנת חיים', ושם אמרתי לעצמי: אוקיי, עכשיו רק לא להירדם. להישאר ער, ויהיה בסדר
"מהר מאוד הבנתי מה קרה. פתאום ראיתי את המשיח מגיע: נמ"ר הפינוי. אמרתי לעצמי 'טוב, רק להישאר ככה ואני אהיה בסדר, הם יראו אותי ויהיה בסדר'. הייתי על הטנק, החובשים תפסו אותי למטה וזרקו אותי לתוך הנמ"ר". בשלב הזה עומר הביט אל ד"ר שחף: "הבן אדם המטורף הזה קפץ עליי והביא לי שתי סטירות ככה: 'תישאר איתי!'. הוא התחיל לטפל בי בראבק מטורף, כולל חוסם עורקים על הרגל, שגם היא נפצעה קשה מאוד. כל הצד השמאלי חטף חזק".
"ידעתי שהוא הרופא של הגדוד. כשראיתי אותו בפינוי זה הרגיע אותי. הבכיר הגיע לטפל בי, הקודקוד"
(צילום: ירון ברנר)
"שתי סטירות היו סימן ההיכר שלי. הפצועים שלי נשארים ערים, לא אכפת לי מה קורה", אמר ד"ר שחף. "ירו עלינו בזמן החילוץ. עצרנו דימומים במהירות, ומהר מאוד הבנו שהיד לא תשרוד. ברגל היו המון פציעות. אתה מבין שאתה נכנס לפלונטר מהיר. הנמ"ר נסע ב-45 קמ"ש בשטח, כל תנועה קטנה שלו ואתה טס לכיוון אחר, ובתוך זה אתה צריך לשים חוסמי עורקים ולפתוח ורידים כדי לתת דם. הדבר המדהים היה שעומר נשאר ער ורגוע, בלי צרחות ובלי בכי".
"הסטירות היו הרגע שבו התחלתי להרגיש כאב", הוסיף עומר. "זה הוציא אותי בשנייה מהטראומה, הלחץ ירד טיפה, ופשוט שכבתי שם עם מחשבה אחת: 'תצילו אותי'. ליד המסוק אמרו עליי 'הוא לא בסכנת חיים', ושם אמרתי לעצמי: אוקיי, עכשיו רק לא להירדם. להישאר ער, ויהיה בסדר".
הביקור שהתעכב
עומר פונה במסוק לבית החולים שיבא בתל השומר. ד"ר שחף, שהמשיך לטפל במאות פצועים בשטח, נמנע בהתחלה מלבקר אותו. "זה אירוע קשה כמטפל בכיר. מפחיד לראות את הפצועים שטיפלת בהם, כי אתה רואה את התוצאה של מה שעשית, לטוב ולרע, ואין לך מושג איך הצד השני תופס את זה", הודה.
"הרפואה מטורפת, הפינויים מהירים מאוד, והרבה קטועים שלא בהכרח היו שורדים - שרדו". סרן ד"ר שחף שי
(צילום: פרטי)
לצד המורכבות, ד"ר שחף לא מסתיר את הגאווה: "חיל הרפואה עשה במלחמה הזו היסטוריה, שבר תקרת זכוכית". לדבריו, מדד ה-CFR, שבודק כמה מכל הנפגעים בקרב נהרגו, עמד במלחמה על 7.1%. "אם היו לנו אותן הסטטיסטיקות של לבנון השנייה, היו עוד מאות ארונות". עומר הוסיף: "הרפואה מטורפת, הפינויים מהירים מאוד, והרבה קטועים שלא בהכרח היו שורדים - שרדו".
ד"ר שחף: ירו עלינו בזמן החילוץ. עצרנו דימומים במהירות, ומהר מאוד הבנו שהיד לא תשרוד. ברגל היו המון פציעות. אתה מבין שאתה נכנס לפלונטר מהיר. הנמ"ר נסע ב-45 קמ"ש בשטח, ובתוך זה אתה צריך לשים חוסמי עורקים ולפתוח ורידים כדי לתת דם. הדבר המדהים היה שעומר נשאר ער ורגוע, בלי בכי
אחרי שאמו של עומר וקצין הנפגעים של חטיבת השריון התעקשו, ד"ר שחף הגיע לביקור במחלקת השיקום. "כשהגעתי לשיבא ראיתי את עומר יושב ומחייך. בדיעבד, חבל שלא הגעתי מוקדם יותר", נזכר בהתרגשות. זה היה אמנם המפגש הראשון שלהם אחרי הפציעה, אבל עומר זכר את ד"ר שחף עוד מהטיפול בשטח. "ידעתי שהוא הרופא של הגדוד. כשראיתי אותו בפינוי זה הרגיע אותי. הבכיר הגיע לטפל בי, הקודקוד".
מלימונדה לסורבה
הקשר המיוחד שנרקם ביניהם הגיע לשיאו בטקס מצטייני ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). ד"ר שחף הוזמן לקבל תעודת הצטיינות, ובהפתעה מוחלטת עלה עומר לבמה והעניק לו אותה בעצמו. "כל האוויר יצא ממני", נזכר ד"ר שחף. "פתאום אתה קולט מה היה שם. אמרתי לעצמי שבשביל זה היה שווה לעבור את הכל".
מסמן את היעד הבא במשחקים הפראלימפיים: עומר בראל (באדום) בקרב טאקוונדו
(צילום: איגוד הטאקוונדו בישראל)
כיום עומר כבר לא רק משתקם. הוא ספורטאי בענף הפארה-טאקוונדו ומסמן את היעד הבא: לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים. "עושים מהלימון לימונדה", אמר בחיוך. ד"ר שחף מיהר לתקן: "איזו לימונדה? הפכת את זה לסורבה. הוא אומר לעצמו: 'לא רק שאני שורד, אני טורף את החיים האלה'".
בסיום השיחה פנה ד"ר שחף לעומר: "אתה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי בצבא. מבחינתי אתה מודל לחיקוי ומקור השראה". עומר השיב: "הוא מצטנע, הוא בן אדם הרבה יותר מטורף. כמות האנשים שהוא הציל בלתי נתפסת. אני מאחל לך שרק תמשיך להצליח".
הריאיון המלא עם עומר וד"ר שחף - בפודקאסט "מאחורי המדים", ברצועת Extra Be.po. אפשר להאזין ולצפות בו באתר Be.po, ב-ynet ובכל פלטפורמות הפודקאסטים.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.11.26
