בשיתוף אסטרהזניקה
לצד מודעות גבוהה ומבורכת לסרטן השד ולחשיבות האבחון המוקדם, נשים רבות אינן מודעות לתסמינים המחשידים, או לבדיקות החשובות עשויות להציל את חייהן מסרטנים גניקולוגיים שונים. האונקולוגית ד"ר רות פרץ, מנהלת היחידה לטיפול יום אונקולוגי בבית החולים רמב"ם מבקשת להדגיש דבר אחד יותר מהכל – כל אישה מגיל 25-30 צריכה להיות במעקב גינקולוגי שגרתי. "אני רואה במרפאה כל הזמן נשים שלא הלכו לגינקולוג כבר שלושים שנה", היא מספרת בצער. "הן הלכו לגינקולוג כשהן ילדו, ומרגע שסיימו את הרחבת המשפחה הן לא רואות סיבה לאינטראקציה הזו יותר. אני יודעת שזה יכול להיות לא מאוד נעים, אבל הביקורים הסדירים אצל הגינקולוג יכולים להציל חיים. קיים צורך להעלות מודעות לגידולים גניקולוגיים". ד״ר פרץ מבקשת להדגיש גם את החשיבות של החיסון ל-HPV, וירוס הפפילומה. "מדובר בחיסון לבנים ולבנות שניתן בתחילת גיל ההתבגרות. היעילות שלו בהפחתת הסיכון לסוגי סרטן מסוימים והצלת חיים מוכחת. הוא מגן מפני מחלות קטלניות". אלה הדברים שחשוב לדעת על סרטנים גניקולוגיים שונים:
סרטן צוואר הרחם
ברוב המכריע של המקרים, מקורו של סרטן צוואר הרחם בזיהום מתמשך בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). זו אחת ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר בעולם, בעיקר במדינות מתפתחות בהן תוכניות סקר אינן קיימות, עם כ-600 אלף מקרים חדשים בשנה. בישראל, לעומת זאת, השכיחות נמוכה יחסית, ונרשמות מאות בודדות של אבחנות חדשות מדי שנה. לשמחתנו רוב הנשים בישראל מאובחנות בשלב מוקדם של המחלה ולכן ניתן לרפא אותן.
ד"ר פרץ מסבירה שמדובר בסרטן שאפשר למנוע בזכות החיסון והאבחון המוקדם. "כל אישה מעל גיל 25 אמורה לעשות בדיקת PAP פעם בשלוש עד חמש שנים, שבה אפשר לגלות נגעים טרום סרטניים, עוד לפני שמתפתח סרטן. אם ישנם נגעים, לפעמים ניתן להסתפק במעקב ולעיתים יש צורך בטיפול. זו בדיקה מאוד פשוטה שכלולה בסל הבריאות, ויש לה חשיבות עצומה".
למה דווקא את המחלה הזו אפשרי למנוע?
"כי זו מחלה שנגרמת על ידי וירוס ברוב המקרים, בניגוד למשל לסרטן הרחם".
איך את מסבירה את השכיחות הנמוכה יחסית בישראל?
"זו מחלה שמועברת ביחסי מין, וככל שלאישה יש יותר פרטנרים או מקיימת יחסי מין עם גבר שיש לו הרבה פרטנריות, הסיכוי להדבקה עולה. ישראל מדינה שמרנית ברוב סוגי האוכלוסיות, ולכן השכיחות של המחלה נמוכה יחסית. גם המעקבים ובדיקות ה PAP מורידים את מספר החולות".
איך נראים התסמינים לסרטן הזה?
"בדרך כלל דימומים בנרתיק, הפרשות או כאבים. לנשים שיש להן וסת, יהיו דימומים בין המחזורים או דימומים בכמות יותר גדולה".
ומה הטיפול לסוג הסרטן הזה?
"בשלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם, הטיפול העיקרי הוא ניתוח להסרת הגידול – לעיתים בצורת קוניזציה (ניתוח שבו מסירים בצורת חרוט חלק מרקמת צוואר הרחם) או כריתת צוואר הרחם בלבד, כדי לשמור על הפוריות, ובמקרים מתקדמים יותר כריתת רחם מלאה ולעיתים גם בלוטות לימפה. במקרים בהם הניתוח אינו מתאים, נעשה שימוש בקרינה, לעיתים בשילוב כימותרפיה(כימוקרינה) לשיפור היעילות. בשלבים גרורתיים או במקרים בהם המחלה חוזרת, הטיפול מבוסס על כימותרפיה סיסטמית בשילוב טיפול ממוקד שמונע יצירת כלי דם המזינים את הגידול. בשנים האחרונות נוספו גם טיפולים אימונותרפיים המסייעים לגוף לזהות ולהילחם בתאי הסרטן. הטיפול מותאם אישית לפי שלב המחלה, מצבה הכללי של המטופלת ורצונה לשמור על פוריות. חשוב לזכור, בזכות הגילוי המוקדם, בהרבה מאוד מקרים אפשר לרפא אותו – ב- 70% מהחולות".
סרטן שחלות
נחשב לאחת המחלות האגרסיביות מבין הגידולים הגניקו-אונקולוגיים, שכן הוא מתגלה לעיתים קרובות בשלב מתקדם. מדי שנה מאובחנות בעולם כ-300 אלף חולות, ובישראל מאות בודדות. המחלה שכיחה יותר בנשים מעל גיל 50, אך עלולה להופיע גם בגיל צעיר יותר – בעיקר בקרב נשאיות של מוטציות גנטיות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. "הבעיה היא שאין כיום בדיקת סקר יעילה לאבחון מוקדם של סרטן שחלות ", מסבירה ד"ר פרץ. "ולכן המחלה מאובחנת לעיתים קרובות בשלב מתקדם יותר, מה שתורם לשיעורי תמותה גבוהים יחסית בהשוואה לגידולים אחרים". לדבריה, גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר, נשאות למוטציות 1BRCA ו-2BRCA או לתסמונת לינץ’, היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות, בעיות פוריות ונשים שמעולם לא היו בהריון.
מה מאפיין את הנשאות של הגנים 1BRCA ו- 2BRCA?
"המוטציות יכולות להיות בכל עדה, אבל השכיחות גבוהה יותר ביהודים ממוצא אשכנזי או ממוצא אתיופי . בכל שאר העדות – אחת למאה נשים בערך תהיה נשאית של הגן שמעלה את הסיכוי לתחלואה בסרטן שחלה. באנשים ממוצא אשכנזי שיעור הנשאות עומד על 1 מכל 40 , ובקרב אנשים ממוצא אתיופי השכיחות עומדת על 1 מתוך 56 אנשים".
מה קורה אם מישהי מגלה שהיא נשאית?
"הסיכון שלה לחלות בסרטן שד ושחלה יחסית גבוה. לכן היום בדיקה לאיתור מוטציות שכיחות נמצאת בסל הבריאות לכל אישה יהודייה ממוצא אשכנזי או אתיופי. זו בדיקת דם פשוטה. לכל אישה שמתגלה כנשאית, אנחנו ממליצים על כריתה מניעתית של שחלות וחצוצרות. הניתוח המניעתי מפחית את הסיכון לתחלואה, מאחר ואין כיום דרך שהוכחה כיעילה לאבחון מוקדם. המטופלת יכולה להיות בעלת מודעות גבוהה, לעשות את כל הבדיקות, ועדיין כשנאבחן אותה, המחלה תהיה בשלב גרורתי בו הסיכוי להחלמה נמוך. חשוב להדגיש, גם מי שאינה נשאית עלולה לחלות אך הסיכוי נמוך יותר", אומרת ד״ר פרץ.
מתי מומלץ לעשות את בדיקת הנשאות?
"בדרך כלל ההמלצה היא אחרי גיל 25. אם את נשאית, מומלץ לקדם לסיים עם תוכניות הילודה עד גיל 37-38, לכל היותר 40, ולעבור כריתה מניעתית. כמובן, כל אישה צריכה להתייעץ עם הגניקולוג שלה ויועצת גנטית במידת הצורך".
מהם הסימפטומים של סרטן השחלה?
"הבעיה עם סרטן השחלה היא שהסימפטומים לא ספציפיים. אין סימפטום חד משמעי שאני יכולה להגיד שאם יש לך את זה, תלכי להיבדק. קצת אי נוחות בבטן, שינויים ביציאות, סימפטומים כלליים . לכן חשוב לבדוק נשאות כדי לדעת אם את בסיכון".
סרטן הרחם ורירית הרחם
הסרטן השכיח ביותר מבין כל הסרטנים הגינקולוגיים בעולם המערבי. בישראל מאובחנות מדי שנה יותר מ-700 נשים חדשות, והוא נחשב לנפוץ במיוחד בנשים לאחר גיל המעבר.
גורמי הסיכון קשורים בעיקר לחשיפה ממושכת לאסטרוגן לא מאוזן על ידי פרוגסטרון. "רמות גבוהות של אסטרוגן נגרמות לא רק מנטילת אסטרוגן, אלא עלולות להיגרם כתוצאה ממצבים שונים כמו השמנה למשל", מסבירה ד"ר פרץ. "הסינדרום המטבולי שכולל רמות גבוהות של כולסטרול, סוכרת ועוד מעלות גם את הסיכון לסרטן רחם. לכן שמירה על אורח חיים בריא, על משקל תקין, פעילות גופנית וכו', עשויים להפחית את הסיכוי לסרטן רחם".
חשיפה ממושכת לאסטרוגן יכולה להגיע מטיפולים לגיל המעבר?
"היא עלולה להיגרם כתוצאה מטיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר. אבל כיום אנחנו לא נותנים טיפול באסטרוגן לבד אלא טיפולים משולבים. לנשים שעברו כריתת רחם או לנשים שיש להן התקן של פרוגסטרון, אפשר לתת טיפול באסטרוגן בלבד".
"הסימן הראשון למחלה", מסבירה ד"ר פרץ, "הוא בדרך כלל דימום וגינלי". "זו מחלה שמאובחנת בגיל יותר מבוגר ולכן אישה בת שישים שכבר אין לה וסת כעשור , ומופיע אצלה דימום וגינלי, צריכה להבין שמשהו לא בסדר".
ד"ר רות פרץ, מנהלת היחידה לטיפול יום אונקולוגי בבית החולים רמב"םתמונה: דוברות רמב"םעוד מוסיפה ד״ר פרץ: "בעקבות התסמין הזה, בדרך כלל מאבחנים את המחלה בשלב מוקדם, ואז ניתן לבצע כריתת רחם. ב-40% מהנשים, זה עשוי לפתור את הבעיה ורוב הסיכויים שהמחלה לא תחזור בעתיד. בחלק קטן יותר, מזהים את הסרטן כשהוא קצת יותר מתקדם. כשזה תת סוג אגרסיבי, צריך עוד טיפולים חוץ מניתוח, כמו כימותרפיה או קרינה".
סרטן הנרתיק
סרטן הנרתיק הוא סרטן נדיר ביותר ומהווה פחות מ-2% מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. ברוב המקרים הוא מופיע בנשים מעל גיל 60, אך ישנם גם מקרים בגיל צעיר יותר. בעולם מאובחנות מדי שנה כ-18 אלף נשים, ובישראל מדובר בעשרות בודדות בלבד. גורמי הסיכון כוללים זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, היסטוריה של שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם או בנרתיק, עישון וחשיפה תוך רחמית לתרופה DES שניתנה לנשים בהיריון עד שנות ה-70. התסמינים כוללים דימום לא סדיר, הפרשות חריגות מהנרתיק, כאבים בקיום יחסים ולעיתים תחושת גוש או לחץ באגן. "זו מחלה יחסית נדירה. היא שכיחה יותר בנשים מבוגרות והסיכון עולה ככל שהגיל עולה", מסבירה ד"ר פרץ.
מה התסמינים?
"כוללים לרוב דימום נרתיקי שאינו בזמן הווסת, במיוחד לאחר יחסי מין או לאחר גיל המעבר, הפרשות חריגות בעלות ריח או צבע לא רגיל וכאבים או תחושת צריבה בעת קיום יחסי מין. עם התקדמות המחלה ייתכנו גם כאבים באגן או בגב התחתון, תחושת גוש או פצע בנרתיק שאינו מחלים, ולעיתים גם קשיים במתן שתן או ביציאות אם הגידול לוחץ על איברים סמוכים. חשוב לדעת כי תסמינים אלו אינם ספציפיים רק לסרטן, אך כאשר הם נמשכים – יש לפנות לבדיקה רפואית״
אם עושים את החיסון של סרטן צוואר הרחם, אז זה גם תקף לסרטן הנרתיק?
"כן. החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) מגן לא רק מפני סרטן צוואר הרחם, אלא גם מפני סרטן הנרתיק, הפות, פי הטבעת והלוע, שנגרמים מזני נגיף הפפילומה. עם זאת, ההגנה אינה מלאה. החיסון מונע הדבקה בזנים הנפוצים והמסוכנים ביותר של הנגיף אך קיימים זנים נוספים שאינם נכללים בחיסון ועלולים גם הם לגרום לשינויים טרום-סרטניים״, מסבירה ד״ר פרץ.
סרטן העריה
סרטן העריה (Vulvar cancer) נדיר אף הוא, אך שכיחותו עולה עם הגיל. בעולם מדובר בכ-45 אלף מקרים חדשים בשנה, ובישראל מאובחנות עשרות נשים מדי שנה. מרבית החולות הן נשים מעל גיל 65, אולם בחלק מהמקרים – בעיקר כאלה הקשורים ל- HPV, המחלה מתגלה גם בנשים צעירות יותר. גורמי הסיכון כוללים זיהום מתמשך ב- HPV, מצב טרום ממאיר הקרוי VIN ((Vulval Intraepithelial Neoplasia, מחלות עור כרוניות באזור כגון ליכן סקלרוזוס, עישון ומערכת חיסון מוחלשת. התסמינים הראשונים לרוב אינם דרמטיים, וכוללים גרד ממושך, כאב או אי-נוחות באזור העריה, פצעים או נגעים שאינם מחלימים, ולעיתים דימום. ד"ר פרץ מסבירה שסרטן העריה "מאד דומה לסרטן הנרתיק, ומתרחש באיברי המין החיצוניים. זה סרטן מאוד נדיר".
כאשר בוחנים את חמשת הסרטנים הגינקולוגיים יחד, ניתן לראות כי הם שונים מאוד בשכיחותם ובגיל האבחון האופייני, אך יש להם מאפיינים משותפים חשובים: בראש ובראשונה – גורמי סיכון ברורים, שחלקם ניתנים לשינוי או למניעה. חיסון נגד HPV מהווה אמצעי מניעה חשוב לסרטן צוואר הרחם וחלק ממקרי סרטן הנרתיק והעריה. הקפדה על משקל גוף תקין, איזון סוכרת ולחץ דם, והימנעות מעישון יכולים להפחית את הסיכון לסרטן הרחם הנרתיק והעריה. בנוסף לכך, היסטוריה משפחתית ונשאות גנטית הם גורמי סיכון מהותיים, ועל כן חשוב להפנות נשים בסיכון לבדיקות גנטיות ולמעקב מתאים.
לצד המניעה, המודעות לתסמינים היא קריטית. רבים מהם אינם ספציפיים, ולכן נשים עלולות להתעלם מהם או לייחס אותם למצבים אחרים. דימום נרתיקי חריג לאחר גיל המעבר, נפיחות בטנית מתמשכת או גרד עיקש באזור העריה אינם תסמינים שיש להתעלם מהם. פנייה לרופא וביצוע בדיקות מתאימות יכולים להוביל לאבחון מוקדם – ובחלק מהסרטנים כמו צוואר הרחם, ניתן להפחית משמעותית את הסיכון הודות לבדיקות סקר ולחיסון.
בחסות אסטרהזניקה. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
