(צילום: משי בן עמי)
הנגיפים אינם שוקטים על שמריהם: מטרתם האבולוציונית היא להתפשט בעולם, והם עושים זאת על ידי שונות גנטית האמורה להתגבר על מחסומי הגוף, על חיסונים ותרופות. כך עושה גם נגיף הקורונה שפיתח על פי ההערכות כבר עשרות זנים ואלפי מוטציות שונות.
אולם החיסונים כך נראה מצליחים להתגבר על המוטציות. חברת פייזר בשיתוף מפתחת החיסון חברת BioNTech הגרמנית מצהירות כי החיסון מתוצרתן מגן מפני זני הקורונה הדומיננטים החדשים - הבריטי והדרום אפריקני.
החברות התבססו על מחקר של חוקרים מאוניברסיטת טקסס ומחקר נוסף שנתמך על ידי שתי החברות. החוקרים השוו את הנוגדנים של עשרים איש שחוסנו בשתי מנות חיסון במהלך הניסויים הקליניים, לשלושה ווריאנטים של נגיף הקורונה ששוחזרו במעבדה וכללו את המוטציות העיקריות של הנגיף הבריטי והנגיף הדרום אפריקני.
מהמחקר עלה כי הפלסמה של אנשים שחוסנו בחיסון פייזר ניטרלה את כל גרסאות הווריאנטים שנבדקו. בחברה מצאו כי רמות הנוגדנים המנטרלים כנגד הווריאנט הדרום אפריקני היו מעט נמוכות יותר, אך עדיין הספיקו כדי לנטרל את הנגיף.
שתי החברות הדגישו בהודעתן כי הן ממשיכות בניטור המוטציות של הווריאנטים השונים, והוסיפו: "אנו מאמינים שהגמישות של חיסון ה- mRNA מאפשרת לפתח גרסאות חדשות של החיסון במידת הצורך.
אז מהם הווריאנטים החדשים שהתגלו בחודשים האחרונים, מה ההבדל בין ווריאנט למוטציה, ואיך זה משפיע עלינו ועל החיסונים?

מתי התגלה: באוקטובר 2020 בבריטניה מדגימות שנלקחו כחודש קודם לכן. על פי הערכות משרד הבריאות - כ-40% מהנדבקים החדשים בקורונה נדבקו בה.
המוטציות: הזן הבריטי כולל 17 מוטציות מתוכן שמונה מוטציות בחלבון המעטפת S.
המשמעות: הזן הולך ומתפשט בעולם והופך לדומיננטי במדינות רבות. על פי ההערכות, אינו גורם למחלה חמורה יותר, אך מידבק בקלות יותר בשל מוטציות בחלבוני המעטפת שגורמים לו להיקשר במהירות לתאי הגוף. שכיח מאוד בילדים, ככל הנראה משום שהתפשט במקביל לתחילת מבצעי החיסונים. על פי הודעת חברות מודרנה ופייזר, החיסונים מתוצרתם מגנים בפני הזן הבריטי.

מתי התגלה: בדצמבר 2020 בדרום אפריקה. למעלה מ-20 מאומתים התגלו בישראל עם הווריאנט הזה.
המוטציות: הזן בעל עשר מוטציות הממוקמות כולן במעטפת הנגיף S.
המשמעות: הזן החל להתפשט במקביל לזן הבריטי ועורר דאגה רבה בעולם, לאחר שגרם להדבקה של אנשים בריאים ללא גורמי סיכון, כולל ילדים. הזן הגיע גם לישראל, ועד כה אותרו כ-30 אנשים הנושאים אותו. על אף החששות הודיעו חברת פייזר ומודרנה כי החיסונים שלהם מגנים בפניו.

מתי התגלה: באוגוסט 2020 בניגריה
המוטציות: הווריאנט כולל מוטציה בשם P681H שנמצאה גם בזן הבריטי.
המשמעות: נמצא בכאחוז מכלל מקרי הקורונה שעברו ריצוף גנטי בניגריה, וככל הנראה ממשיך להתפשט שם.

מתי התגלה: בינואר 2021 בטוקיו בקרב ארבעה מטיילים שביקרו באמזונס. שבוע לאחר מכן נמצאו 13 מקרים נוספים בברזיל.
המוטציות: לנגיף 17 שינויים גנטיים בחומצות אמינו המרכיבות חלבונים, מתוכם 10 בחלבוני המעטפת.
המשמעות: הנגיף הולך ומתפשט בעולם. נכון להיום הוא אותר ביפן, ברזיל, דרום קוריאה, גרמניה, בריטניה, איטליה, ארה"ב ופרו.

מתי התגלה: ביולי 2020 במיפוי גנטי של מאות דגימות שנאספו בלוס אנג'לס
המוטציות: טרם הושלם המיפוי הגנטי
המשמעות: הנגיף הולך ומתפשט בקליפורניה, ומהווה כ-50 אחוז ממקרי הקורונה במדינה. הווריאנט עדיין נחקר, אולם עדיין לא ידוע מה רגישותו לחיסונים. שיעור התמותה הגבוה במדינה מעלה חשש שהזן אלים יותר.


מתי התגלה: בנובמבר 2020
המוטציות: נמצאו מספר מוטציות בחלבוני המעטפת של הנגיף. חוקרים העריכו כי אחת המוטציות גורמת לרגישות מופחתת של הנוגדנים המנטרלים בגוף כנגד הנגיף, מה שאולי עלול לגרום להדבקה חוזרת גם בקרב מחלימים. עם זאת הדבר לא הוכח.
המשמעות: הזן התפשט על פי הידוע מחורפנים לבני אדם. ממשלת דנמרק החליטה להשמיד מיליוני חורפנים. בעקבות סגר הדוק בדנמרק, הכריזה הממשלה ב- 19 לנובמבר כי ככל הנראה זן זה הוכחד ולא אותרו עוד חולים הנושאים אותו.


מתי התגלה: בינואר 2021 בקרב 35 חולים קורונה בבית החולים גרמיש-פרטנקירשן בגרמניה.
המוטציות: הנגיף עדיין לא עבר ריצוף גנטי
המשמעות: הזן נחקר ולא ברורות הלכותיו.

מהי בעצם מוטציה?

בניגוד לחיידקים, שהם יצור חיים בפני עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים.
הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שהוא פולש אליו, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.

מדוע מייצרים נגיפי הקורונה מוטציות?
אמנם בהלת מוטציות הקורונה החלה לפני כחודשיים עם הופעת זן הקורונה החדש בדנמרק, בעקבותיו הושמדו מיליוני חורפנים שבהם נמצא הנגיף החדש שאיים להדביק גם בני אדם. אבל האמת היא שמאז שפרצה מגפת הקורונה בסין לפני כשנה, הספיק הנגיף כבר לייצר 20 מוטציות שהתפשטו ברחבי העולם.
כאמור, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי ההשערות שעדיין לא הוכחו, המוטציות הנוכחיות התפתחו אצל חולי קורונה כרוניים, שטופלו בתרופות אנטי ויראליות או בנוגדנים. וירוס הקורונה לא הושמד, ובשל כך, המחלה הממושכת הספיק ליצור את הזן החדש האלים יותר.

מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?

קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי. זן חדש של נגיף ("וריאנט"), הוא וירוס בו חל אותו שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות. כך למשל, בזן הקורונה הבריטי נמצאו 23 מוטציות חדשות.

מה ההבדל בין מחלה מזן שעבר מוטציה לזני קורונה רגילים?

הזנים החדשים ככל הנראה מדביקים מהר יותר, בעיקר בני 20 ומטה, כנראה בשל מוטציות גם במעטפת הנגיף המאפשרות לו להיקשר לתא האדם מהר יותר, לחדור אליו במהירות, ולהשתכפל במהירות. על פי הנתונים שהוצגו בישיבת הממשלה האחרונה על ידי משרד הבריאות, מסתמן כי חולה קורונה שנדבק בזן המוטנטי הבריטי, הדביק ככל הנראה כשישה אנשים סביבו. עם זאת, מעבר למהירות ההדבקה, נראה שאין שינוי באופי המחלה עצמה המתרחשת עם אותם תסמינים וסיבוכים המוכרים מהזנים האחרים.

האם החיסונים יגנו בפני המוטציות?

על פי כל ההערכות, הן בארגון הבריאות העולמי, הן במרכז לבקרת מחלות האמריקני, והן מקרב מומחים בדרום אפריקה שזיהו את המוטציה, אין ראיות שמצביעות על כך שהזנים החדשים עמידים לחיסונים, וכי החיסונים עצמם מעניקים הגנה אימונולוגית רחבה ביותר גם נגד המוטציות הנוכחיות, וככל הנראה גם כנגד מוטציות עתידיות. לאחרונה הודיעו גם חברת מודרנה ופייזר כי מבדיקות שערכו – החיסונים שלהם מגנים גם בפני הזן הבריטי והדרום אפריקני המתפשטים בישראל.

מה יקרה אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון?

במקרה כזה, ובזכות טכנולוגיית ה-mRNA החדשנית, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.

כיצד אפשר להתגונן בינתיים מהמוטציה?

אותן הנחיות תקפות גם לגבי המוטציות: עטיית מסכה, ריחוק חברתי, וחיסון מהיר ככל האפשר של אוכלוסיות בסיכון, צוותים רפואיים, צוותי הוראה ונותני שירותים. ככל שנגיע לחיסון עדר מהיר יותר, שבו מעל 80% מהאוכלוסייה מחוסנת - כך יקטן הסיכון להתפשטות המוטציות, והתפתחות מוטציות נוספות.


פורסם לראשונה: 11:55, 28.01.21