בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
כל אדם מבוגר מצוי בסיכון פוטנציאלי לחוות שלבקת חוגרת. הסיכון עולה ככל שהוא מתבגר וככל שהמערכת החיסונית שלו נחלשת. בכתבה שלפניכם, ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת "כללית" שבעפולה, והמנהלת הרפואית של מרפאות "מור" למטייל, מאששת ומפריכה מיתוסים עיקריים באשר למחלה קשה זו
הקהל הרחב מתחלק בהתייחסותו למחלת השלבקת החוגרת לשני חלקים עיקריים: אנשים שלא חוו את המחלה, ואומרים: 'זה בסדר. אם נחלה, נעבור את זה'. בכך, הם פחות מתייחסים בה. סוג הקהל השני מורכב מאנשים שחוו את המחלה בעצמם או שקרוביהם חוו את המחלה, והם מודעים לכאב הקשה, שעלול להישאר זמן רב לאחר הופעתה, כמו גם לנגעים בעור, ואף למוגבלויות האפשריות שהיא עלולה לגרום.
גם אצל אדם הנחשב לבריא בדרך כלל, עלולה מחלת השלבקת החוגרת לגרום לכאב ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.
לפי הידוע לנו, הנגיף קיים בגופם של מעל ל-90 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת שחלו באבעבועות רוח בילדותם. אומנם, בגילאי הילדות אבעבועות רוח נחווית כמחלה שחולפת גם ללא טיפול תרופתי מיוחד, אבל אליה וקוץ בה. לרוב, מחלת אבעבועות הרוח נותרת רדומה בגוף, ופורצת בצורה של מחלת השלבקת החוגרת בגיל מבוגר יותר.
לכן, כל אדם מבוגר מצוי בסיכון פוטנציאלי לחוות שלבקת חוגרת. הסיכון עולה ככל שהוא מתבגר וככל שהמערכת החיסונית שלו נחלשת.
3 צפייה בגלריה
הרפס זוסטר שלבקת חוגרת
הרפס זוסטר שלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת
(צילום: shutterstock)
אספנו לטובתכם כמה מיתוסים מרכזיים לגבי שלבקת חוגרת, ואנו מביאים בפניכם את העובדות המדעיות בנושא.
ספוילר חשוב: בניגוד להנחה הרווחת, לא כל המיתוסים שגויים.
1. "כל אחד ואחת יכולים לחלות בשלבקת חוגרת". האמת: "נכון. כל מי שחלה בעבר באבעבועות רוח, יכול לחלות בשלבקת חוגרת. כלומר כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה המבוגרת חשופים להתפרצות שלבקת חוגרת. ממחקרים שביצענו באמצעות בדיקות דם, חלק ניכר מאותם אנשים שלא יודעים אם חלו לכאורה באבעבועות רוח בילדות או בעברם, כן נדבקו בנגיף הגורם לאבעבועות רוח, רק שלא היו מודעים לכך. לכן, גם מי שלא חלה באבעבועות רוח, יכול ומומלץ כי יקבל את החיסון נגד שלבקת חוגרת בהתאם לזכאויות סל הבריאות, כלומר: כלל האוכלוסייה מגיל 65, ומגיל 50 דרך הביטוחים המשלימים של הקופות, או מגיל 18 למי שמערכת החיסונית שלו מוחלשת. כלומר, אין צורך בעריכת בדיקות דם על מנת לקבל את החיסון, והוא מומלץ לכל אדם בריא בגילאים אלה".
2. "שלבקת חוגרת פוגעת רק בבעלי ובעלות מערכת חיסונית חלשה". האמת: "לא נכון. אומנם אנשים עם מערכת חיסונים מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות, גם אנשים בריאים עלולים לחלות במחלת השלבקת החוגרת".
3. "שלבקת זו מחלה מידבקת". האמת: "שלבקת חוגרת נגרמת כתוצאה מנגיף רדום בגוף, והוא נגיף הווריצלה זוסטר, הגורם גם למחלת אבעבועות הרוח. יחד עם זאת, ההדבקה מתקיימת כבר מתחילת התפרצות המחלה, היות ושלפוחיות השלבקת החוגרת מלאות בווירוס. כל עוד שלפוחיות אלו מכילות נוזל, הן מסוגלות להדביק אדם שלא חלה בעבר באבעבועות רוח. על כן, אנשים המתמודדים עם פריחה של שלבקת חוגרת צריכים לכסות את אזור הפריחה שנגרמה על ידי הנגיף בבגד או בתחבושת, כך שהאזור לא יהיה חשוף למגע.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
כמו כן, אנשים, דוגמת אנשי צוות רפואי, המטפלים בפריחה, צריכים להקפיד על היגיינת ידיים, לאחר טיפול בחולים בשלבקת חוגרת. הדבר נכון ותקף עד שהנגע האחרון מתייבש. התייבשות הנגע האחרון בגוף מתרחשת, בדרך כלל, בין שבוע ימים לשלושה-ארבעה שבועות, תלוי בחומרת המחלה ובמערכת החיסונית של המטופל. ככל שהמטופל צעיר יותר ובריא יותר, זה יעבור יותר מהר. וככל שהוא מבוגר יותר ופחות בריא - זה יעבור הרבה יותר לאט. מחלת השלבקת החוגרת אינה שכיחה בקרב ילדים. אצלם המחלה השכיחה היא אבעבועות רוח. אם הם נדבקו במחלת אבעבועות הרוח, הרי שהם צריכים לשהות בבידוד, משום שמחלת אבעבועות הרוח מועברת דרך מגע עם הנגעים בעור וגם דרך מערכת הנשימה".
4. "מי שחלה בשלבקת חוגרת פעם אחת, לא יחלה בשלבקת חוגרת פעם נוספת". האמת: "לא נכון. עד 10 אחוזים מהאנשים שלקו בשלבקת חוגרת, יחוו אירוע נוסף. במיוחד אנשים מבוגרים מאוד, ובמיוחד אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת".
5. "מי שהתחסן פעם אחת נגד המחלה, לא צריך להתחסן שוב". האמת: "לא נכון. כיום קיימים בשוק שני חיסונים נגד שלבקת חוגרת. האחד הוא החיסון הישן, המתבסס על נגיף חי-מוחלש, וניתן במנה חד-פעמית. החיסון הישן מאושר לבני 50 ומעלה ומומלץ מעל גיל 60, אבל משום שהוא מבוסס על נגיף חי-מוחלש הוא אסור לאנשים בעלי דיכוי חיסוני, שהם הסובלים המרכזיים מהמחלה. היעילות של החיסון הישן נאמדת בכ-60 - 65 אחוזים בממוצע למניעת מחלת השלבקת החוגרת בתחילה, והיא דועכת משמעותית עם השנים. החיסון השני, החדש יותר, הוא רקומביננטי (מהונדס גנטית), ואינו מכיל וירוס חי או מוחלש, ולכן ניתן ומומלץ לתת לבני 50 ומעלה בריאים ולבני 18 ומעלה בעלי דיכוי חיסוני.
החיסון החדש נכלל בסל הבריאות עבור כלל האוכלוסייה הבריאה מגיל 65 ומעלה, ולאנשים עם דיכוי חיסוני מעל גיל 18 (הסובלים ממצבים רפואיים ספציפיים). לבני 50 - 65 הוא ניתן במסגרת הביטוחים המשלימים של מרבית קופות החולים. החיסון החדש ניתן בשתי מנות, הניתנות במרווח של חודשיים עד שישה חודשים זו מזו.
בשני החיסונים אין המלצה לחזור על החיסון מעבר להתוויה הרפואית המקורית, אבל עבור מי שקיבל את החיסון הישן (זוסטווקס) אפשר, ואף מומלץ לקבל את החיסון החדש (שינגריקס), זאת משום שהיעילות של חיסון החדש במניעת המחלה היא מעל ל-90 אחוזים ".
6. "שלבקת חוגרת זו מחלה של זקנים בלבד". האמת: "לא נכון. העובדה שמחלת השלבקת החוגרת שכיחה יותר בקרב אוכלוסיות מבוגרות, לא הופכת אותה לכזו המופיעה בלעדית רק אצל מבוגרים. היא קיימת גם בצעירים!
אנשים צעירים, ואפילו צעירים מאוד, עלולים לחלות במחלה. הסיכון לחלות בשלבקת חוגרת גבוה במיוחד באנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, ובאנשים החולים במחלות כמו סרטן או כאלה הנוטלים טיפול תרופתי, כדוגמת כימותרפיה, הקרנות וטיפולים ביולוגיים".
7. "שלבקת חוגרת מתפרצת כתוצאה מלחץ נפשי (סטרס)". האמת: "לחץ נפשי יכול לגרום לפגיעה במערכת החיסונית, או להחלשה של המערכת החיסונית, ובעקבות כך גם להתפרצות של מחלת השלבקת החוגרת. אותו דבר אמור גם לגבי תחלואה משמעותית או קשה במחלות ויראליות, כדוגמת נגיף הקורונה, ששם ראינו תחלואה נלווית וגדולה יותר בשלבקת חוגרת, לאחר הידבקות ותחלואה קשה בקורונה".
3 צפייה בגלריה
הרפס זוסטר שלבקת חוגרת
הרפס זוסטר שלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת.
(צילום: shutterstock)
8. "לשלבקת חוגרת אין טיפול תרופתי, אלא רק טיפול נגד כאב" – האמת: "לא נכון. יש תרופה אנטי-ויראלית נגד הווירוס שניתנת במשך שבעה ימים, וככל שהיא ניתנת מוקדם יותר, היא יעילה יותר. התרופה גורמת לשלפוחיות להבריא מהר יותר, במיוחד אם הטיפול התרופתי ניתן בימים הראשונים להתפרצות המחלה. יחד עם זאת, לא תרופה זו, ולא שום תרופה אחרת, משפיעה על הכאב הנגרם כתוצאה מהמחלה, וגם לא בהימשכות הכאב לאחר היעלמות הפריחה העורית. על כן, חשוב מאוד למנוע את המחלה לפני התפרצותה, וזאת באמצעות התחסנות כנגדה. כמו כל דבר ברפואה, ישנה חשיבות יתרה לרפואה מונעת, שעדיפה תמיד על טיפול תרופתי למחלה קיימת".
9. "הסיכון מקבלת החיסון נגד שלבקת חוגרת גדול יותר מהסיכון לחלות בשלבקת חוגרת". האמת: "לא נכון. החיסון לא מסוכן. למעשה החיסון ותיק. הוא נמצא בשימוש בארה"ב מספר שנים, ושיעור ההתחסנות העולמי בו רחב מאוד. החיסון החדש בארץ (אך מוכר מזה שנים בעולם) לא מכיל נגיף חי או מוחלש לכן לעולם לא יכול לגרום להתפרצות של שלבקת חוגרת. יחד עם זאת, תופעות לוואי עלולות לקרות כמו בכול חיסון, כאשר רובן קלות וחולפות תוך מספר ימים כמו אודם, נפיחות וכאב מקומיים באזור ההזרקה".
10. "הכאב בשלבקת חוגרת לא נורא. הוא אומנם קצת לא נעים, אבל עוברים את זה לאחר חודש". האמת: "לא נכון. בחלק מהמקרים כך יהיה, אבל לרוב מחלת השלבקת החוגרת גורמת לכאב עצבי (כאב נוירופטי) קשה מאוד, המרגיש כמו כאב שנגרם על ידי כווייה, תחושה של שריפה ובעירה בגוף, ותחושה של נעיצת סכינים בגוף. הכאב לא עובד תמיד אחרי חודש, ולפעמים לוקח מספר רב של חודשים עד שהכאב עובר אצל מטופלים. ישנם מטופלים הנשארים עם כאב קבוע".
*הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת "כללית", שבעפולה, והמנהלת הרפואית של מרפאות "מור" למטייל.
בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 16:36, 28.02.24