ימי החג

שמיני עצרת חל בכ"ב תשרי, וזמן כניסת החג מופיע בלוחות הזמנים בהתאם לכל עיר. זהו יום שבתון מכל מלאכה - מלבד המלאכות שהותרו לצורך "אוכל נפש": בישול אוכל על-ידי העברת אש (אך ללא הדלקתה וכיבויה הישיר).

עוד בערוץ היהדות - הכול על שמחת תורה

החג, שהוא גם יום שמחת תורה, נפתח בהדלקת נרות, תפילת ערבית, קידוש וסעודת חג. בהדלקת נר של יום טוב ובקידוש מברכים גם "שהחיינו". בבוקר – תפילות שחרית ומוסף, ואחריהן סעודת יום טוב. אחר הצהריים – תפילת מנחה, ובצאת החג - ערבית והבדלה על יין בלבד. במוצאי החג, יש נוהגים לקיים "הקפות שניות" ברוב עם.
1 צפייה בגלריה
(צילום: משה מיכאלי, "אורות")

סדרי התפילה

מרכז הפעילות של חג שמחת תורה הוא בית הכנסת. מעבר לתפילות החג הרגילות, מתווספת בו החגיגה המיוחדת של סיום הקריאה בתורה והתחלתה, תפילת הגשם וגם הזכרת הנשמות, המשותפת ליום הכפורים, שביעי של פסח ושני חגי העצרת: שבועות וסוכות.
בשל מגפת הקורונה, ישנן הנחיות מיוחדות הנוגעות לבתי הכנסת ולשמחת תורה ואלו הן:

איפה תתפללו

במשרד הבריאות קוראים לציבור לקיים את תפילות החג בשטחים פתוחים, כדי להקטין את הסיכון להדבקה בקורונה, ומזכירים: "סכנת ההידבקות בבתי הכנסת נובעת ממספר סיבות, ובהן שהייה בצוותא במשך שעות בחלל סגור, עם מיזוג מופעל וחלונות סגורים, וכן חזנות, שירה, קריאת התורה ועליות לתורה מבלי לעטות מסכה". גם באולפן ynet קרא הרב הראשי, דוד לאו, להתפלל בחוץ אם מתאפשר.
למרות הזינוק בתחלואה, החליטה הממשלה לפטור את בתי התפילה שבהם עד 50 איש איש מכללי התו הירוק. המשמעות היא שבוגרים שלא קיבלו חיסון, וגם ילדים בני פחות מ-12 שלא עברו בדיקה, המתפללים יחדיו במניינים כאלה - יוכלו להתפלל בחגים בתוך מבנים סגורים, גם ללא בדיקת PCR.
החובה היחידה היא שימוש במסכה, אולם גם מסכה וחיסון מעניקים הגנה חלקית בלבד מול הזן החדש של הנגיף.
במשרד הבריאות פרסמו את הכללים לקיום תפילות בבתי כנסת שבהם יותר מ-50 מתפללים, על פי כללי התו הירוק:
  • חובה להציב שלט המגביל כניסה רק לבעלי תו ירוק, או לבני 12 ומעלה שעברו בדיקת PCR פרטית, בתשלום, בערב החג (תקף ל-24 שעות).
  • ילדים מתחת גיל 12 ומנועי חיסון רשאים להציג אישור על בדיקת PCR שבוצעה בקופת חולים או בפיקוד העורף.
  • חובה למנות ממונה קורונה שיאשר כניסה רק רק לבעלי תו ירוק או למי שעברו בדיקת PCR בערב החג.
  • מומלץ לבצע רישום מוקדם של הבאים לתפילות.
  • מומלץ להשאיר מרווח של כיסא פנוי בין שני מתפללים, למעט במשפחות גרעיניות.
  • חובה להיות עם מסכות לכל אורך השהייה בבית הכנסת.
  • מומלץ לפתוח את כל החלונות והפתחים לצורך אוורור מיטבי.
ילדים מתחת לגיל 3 לא נדרשים בבדיקת PCR. אדם או ילד שצריך להציג בדיקה בתוקף, ואין לו בדיקה שכזו - רשאי להתפלל במרחב הציבורי או במניין של פחות מ-50 מתפללים.
הכניסה לרחבת כותל המערבי מוגבלת ל-8,000 איש, ללא צורך בהצגת תו ירוק, והשטח מחולק ל-15 מתחמי תפילה.
במוצאי שמחת תורה יתקיימו הקפות שניות ברחבת הכותל המערבי זו השנה השלישית, מה שאומר תחילתה של מסורת. אנו נעביר את האירוע בשידור חי החל מהשעה 22:00.
מניינים בשטחים פתוחים:
גם במניינים המתקיימים בחוץ ובהם מעל ל-50 מתפללים – חובה על הגבאים לוודא כי המתפללים מחזיקים בתו ירוק.
המלצות לתפילה בבית כנסת שבו עד 50 מתפללים:
  • להשאיר מרווח של כיסא פנוי בין שני מתפללים, למעט משפחות גרעיניות.
  • לפתוח חלונות ודלתות למרות שהמזגנים פועלים, כדי לאפשר תחלופת אוויר.
  • רצוי שהחזן, הקורא בתורה ובהפטרה והגבאי (שאצלם החשש מרסס טיפתי הוא גבוה) יהיו מחוסנים בחיסון דחף לקורונה (חיסון שלישי), או לאחר בדיקת PCR שלילית.
  • יש לנסות ולשמור מרחק מ"בעל הקורא" ובסיום העלייה לתורה, לא ללחוץ ידיים ובוודאי שלא להתנשק עם מתפללים אחרים.
  • חובה להיות עם מסכות לכל אורך השהייה בבית הכנסת.

הקפות

הקפת הבימה של בית הכנסת עם ספרי התורה, בריקודים ומחולות, היא עיקרה של שמחת תורה. נוהגים לקיים הקפות בערב ובבוקר, אחרי תפילת העמידה של ערבית ושל שחרית. יש נוהגים לקצר בהקפות הבוקר ולקיים הקפות אחר הצהריים, ויש הנוהגים לקיים גם "הקפות שניות" במוצאי שמחת תורה.
"הקפות שניות" נערכות בדרך כלל במקומות ציבוריים ולאו דווקא בבית הכנסת.
  • משרד הבריאות ממליץ לקיים את ההקפות מחוץ לבית הכנסת, תחת כיפת השמים.
  • על הרוקדים לעטות מסכות גם בחוץ.

קריאת התורה

חידוש מיוחד בשמחת תורה – יש הקוראים בתורה גם בערב, בתום ההקפות. בפרשת "וזאת הברכה", שלושה או חמישה קרואים.
הקריאה ביום: הפרשה האחרונה של התורה, פרשת "וזאת הברכה", החותמת את ספר דברים, היא פרשת השבוע היחידה שמועד קריאתה אינו שבת אלא ביום החג, גם אם חל באמצע השבוע. זוהי הקריאה העיקרית בשמחת תורה. מן הדין, קוראים בפרשה זו חמישה קרואים – כבכל יום טוב. המנהג הרווח הוא שכל באי בית הכנסת עולים לתורה, ולכן חוזרים וקוראים את הפרשה פעמים רבות, ויש בתי כנסת שבהם קוראים בכמה ספרים כדי לזרז את התהליך.
הקורא העולה לתורה לפני אחרון הקרואים, עולה עם "כל הנערים" - כל ילדי בית הכנסת שעוד לא הגיעו לגיל שיכולים לעלות לתורה בעצמם. אלו מתכנסים עמו תחת הטלית הפרושה ומברכים איתו את ברכות התורה. לאחר הקריאה נוהגים לומר "המלאך הגואל אותי" עם כל הילדים. אחרון העולים לתורה הוא "חתן תורה", שזוכה בכבוד לסיים את התורה.
בספר התורה השני קורא "חתן בראשית" את הפרק הראשון של ספר בראשית, ומתחיל בכך את מחזור הקריאה החדש. אחריהם עולה ה"מפטיר" וקורא בקורבנות היום. להפטרה קוראים בארץ את פרק א' בספר יהושע, שגם הוא מהוה התחלה חדשה שאחרי חתימת התורה. פרק זה חוזר פעמים רבות על המחויבות של יהושע ועם ישראל כולו לקיים את דברי התורה שניתנה על-ידי משה רבנו.
ישנם מנהגים רבים ומגוונים שנועדו לכבד ולחבב את התורה והעיסוק בה ביום שמחת תורה - הן על המבוגרים והן על הילדים. בבתי כנסת רבים מקיימים "קידוש" במהלך היום הארוך, לילדים מציעים מיני מתיקה, דגלים וספרי תורה קטנים (אף על פי שאינם כשרים לקריאה בציבור, הרי הם ספרים של ממש, ויש לתת את הדעת שלא יתבזו - כדין ספרי קודש). העליות החשובות - ה"חתנים" - נמכרות בכסף או ניתנות ככיבוד לתלמידי חכמים וחשובי הקהל. כל קהילה לפי מסורותיה העתיקות והמתחדשות.
נושא מתחדש שמעסיק קהילות רבות הוא מקומן של הנשים בשמחת תורה. בעבר, המקום של הנשים בבית הכנסת היה מוגבל ומצומצם למדי. עם התרחבות חלקן של הנשים בעשייה הציבורית בכלל, ובענייני תפילה ולימוד תורה וניהול הקהילה בפרט, התעורר גם צורך להרחיב את חלקן ושותפותן בחגיגת שמחת תורה, מעבר לצפייה הפסיבית בגברים המחוללים וקוראים בתורה. יש הנוהגים לאפשר לנשים לקרוא בתורה, לרקוד עם ספרי תורה בעזרת הנשים, ויש המציעים פתרונות אחרים. נדמה שעיקר ההתחדשות בתחום הזה עדיין לפנינו, והיא נעשית בפסיעות מדודות וזהירות, מחשש לפריצת גדרות ההלכה והצניעות.
יש להקפיד על ריחוק בין בעל הקורא והגבאים ככל האפשר.
כל הנערים: יש להימנע מהצטופפות של ילדים רבים. מומלץ שכל ילד יעמוד תחת הטלית של אביו, ולא על הבימה.
יש להימנע מקידושים במסגרת בית הכנסת.

הזכרת נשמות

שמחת תורה הוא אחד מן המועדים שבהם מזכירים נשמות. אחרי קריאת התורה ולפני מוסף. היכולת לעבור במעבר חד מהילולת השמחה לכובד הראש הנדרש אינה חידוש ייחודי ליום הזה, אך דומה שבשמחת תורה היא קיצונית ביותר. ייתכן שזו אחת המטרות שלשמה נקבעה אזכרת נשמות דווקא בימי המועד ובשמחת תורה בפרט. כדי לזכור את שאינם עמנו, להיזכר בתוך הילולת השמחה גם בסופיות החיים, באחריות וברצינות וכובד הראש המתחייבים מכך.
נהוג שרק מי שאביו או אמו נפטרו משתתף בהזכרת הנשמות האישית, ובמקומות רבים יוצאים שאר הקהל מבית הכנסת. אזכרת נשמות כללית נעשית לאחר הפרטית, ובה מזכירים נשמות של קהילות הקודש שמסרו את נפשם על קדושת השם במשך הדורות - קדושי השואה, חללי צה"ל, ויש מקומות שבהם מזכירים גם נשמות הנפטרים מבית הכנסת במשך השנים.

תפילת גשם

בתפילת מוסף מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכה השנייה של תפילת העמידה, וממשיכים בכך עד יום טוב ראשון של פסח, שבו מתפללים "תפילת טל" ומתחילים את עונת האביב והקיץ. כחלק מהתחלת הזכרת הגשמים, אומרים פיוטים העוסקים בירידת הגשמים, והם מכונים "תפילת גשם". יש הנוהגים לאומרה קודם לתפילת מוסף ויש האומרים אותה בחזרת הש"ץ.
מתחילים לבקש על ירידת גשמים רק כעבור שבועיים, בז' במרחשוון. הסיבה הידועה ביותר לכך היא שביקשו לאפשר לעולי הרגל – גם הרחוקים ביותר – לחזור לביתם לפני תחילת הגשמים הראשונים.
מסיימים את חגיגות שמחת תורה בציפייה לשנה ברוכה וגשומה, הן במישור הבסיסי של ירידת הגשמים ופוריות האדמה, הן במישור הרחב יותר של הפרנסה בכללותה, והן במישור הרוחני, של פריחה, יצירה ופוריות בלימוד התורה, ובקניין החוכמה.

חג שהוא שניים

אם אתם ממש מאוכזבים מהעובדה שהשנה לא חוגגים כמו כל שנה, נזכיר כי שמחת תורה הוא חג שאיננו מופיע בתורה וגם מנהגיו עברו שינויים לאורך הדורות.
חג הסוכות אורך שבעה ימים. היום השמיני הוא חג נפרד המוזכר בתורה ומכונה "עצרת". בחו"ל, ביום שאחרי "שמיני עצרת" (כלומר, ביום התשיעי מתחילת סוכות), מציינים את "שמחת תורה". לכן בארץ מכנים את "שמיני עצרת" גם בתואר "שמחת תורה". לעומת זאת, בחו"ל שם מציינים כל חג במשך יומיים, יש הפרדה בין שני המועדים. בארץ היום שאחרי "שמיני עצרת", הוא יום חול רגיל המכונה "איסרו חג".
זאת ועוד, גם המנהג לסיים את קריאת התורה בשמחת תורה גם הוא חדש יחסית. בתקופת גלות בבל היה מקובל לקרוא בכל שבוע רק כשליש פרשה, ופעם בשלוש שנים השלימו את קריאת כל התורה. בהמשך עברו לשיטה המוכרת של סיום כל פרשות התורה מיד בתום סוכות.
הביטוי "שמחת תורה" מופיע לראשונה במאה ה-11, ושנים רבות לאחר מכן החל המנהג של שבע ההקפות עם ספרי התורה סביב הבימה. בנוסף, בתחילת ימי הביניים כללו החגיגות סעודה ציבורית ואמירת פיוטים.
רק באזור המאה ה-16 החל המנהג של ריקודים בשמחת תורה, שאותם חיברו אל המנהג הוותיק של הקפות סביב הבימה. מי יודע, אולי בעוד כמה מאות שנים יקפידו בחגיגות שמחת תורה גם לחבוש מסכות ולהשתמש באלכוג'ל.
לטובת מי שלא בקיאים במנגינות של "תפילת הגשם" הנאמרת בשמחת תורה, קיבץ יאיר הראל, מייסד "אתר הפיוט והתפילה", את הנוסחים השונים של התפילה העתיקה וגם את קריאת התורה של החג, בחלוקה לפי עדות.
פורסם לראשונה: 00:50, 09.10.20