ענן המגפה עדיין כאן, ולכן מדריך זה יכלול המלצות מעשיות של משרד הבריאות ואנשי ההלכה ליום הכיפורים - לצד מדריך הלכתי לחג.

איפה תתפללו השנה

במשרד הבריאות קוראים לציבור לקיים את תפילות ראש השנה בשטחים פתוחים, כדי להקטין את הסיכון להדבקה בקורונה, ומזכירים: "סכנת ההידבקות בבתי הכנסת נובעת ממספר סיבות, ובהן שהייה בצוותא במשך שעות בחלל סגור, עם מיזוג מופעל וחלונות סגורים, וכן חזנות, שירה, קריאת התורה ועליות לתורה מבלי לעטות מסכה". גם באולפן ynet קרא הרב הראשי, דוד לאו: "מי שיכול להתפלל בחוץ בכיפור - שיעשה זאת".
הכול על יום כיפור - בעמוד מיוחד:
למרות הזינוק בתחלואה, החליטה הממשלה לפטור את בתי התפילה שבהם עד 50 איש איש מכללי התו הירוק. המשמעות היא שבוגרים שלא קיבלו חיסון, וגם ילדים בני פחות מ-12 שלא עברו בדיקה, המתפללים יחדיו במניינים כאלה - יוכלו להתפלל בחגים בתוך מבנים סגורים, גם ללא בדיקת PCR.
החובה היחידה היא שימוש במסכה, אולם גם מסכה וחיסון מעניקים הגנה חלקית בלבד מול הזן החדש של הנגיף - ובמהלך חודש אוגוסט לבדו נפטרו מקורונה 559 איש בני למעלה מ-60, מהם 195 לא מחוסנים ו-364 שהיו מחוסנים.
במשרד הבריאות פרסמו את הכללים לקיום תפילות בבתי כנסת שבהם יותר מ-50 מתפללים, על פי כללי התו הירוק:
  • חובה להציב שלט המגביל כניסה רק לבעלי תו ירוק, או לבני 12 ומעלה שעברו בדיקת PCR פרטית, בתשלום, בערב החג (תקף ל-24 שעות).
  • ילדים מתחת גיל 12 ומנועי חיסון רשאים להציג אישור על בדיקת PCR שבוצעה בקופת חולים או בפיקוד העורף.
  • חובה למנות ממונה קורונה שיאשר כניסה רק רק לבעלי תו ירוק או למי שעברו בדיקת PCR בערב החג.
  • מומלץ לבצע רישום מוקדם של הבאים לתפילות.
  • מומלץ להשאיר מרווח של כיסא פנוי בין שני מתפללים, למעט במשפחות גרעיניות.
  • חובה להיות עם מסכות לכל אורך השהייה בבית הכנסת.
  • מומלץ לפתוח את כל החלונות והפתחים לצורך אוורור מיטבי.
  • את תקיעת השופר בסיום הצום רצוי לבצע רחוק ככל האפשר מהמתפללים, וליד חלון פתוח.
  • ילדים מתחת לגיל 3 לא נדרשים בבדיקת PCR. אדם או ילד שצריך להציג בדיקה בתוקף, ואין לו בדיקה שכזו - רשאי להתפלל במרחב הציבורי או במניין של פחות מ-50 מתפללים.
  • הכניסה לרחבת כותל המערבי מוגבלת ל-8,000 איש, ללא צורך בהצגת תו ירוק, והשטח מחולק ל-15 מתחמי תפילה.
מניינים בשטחים פתוחים:
  • גם במניינים המתקיימים בחוץ ובהם מעל ל-50 מתפללים – חובה על הגבאים לוודא כי המתפללים מחזיקים בתו ירוק.
  • מומלץ להתחיל את התפילה עוד לפני 7 בבוקר, על מנת לסיים את תפילת המוסף לפני שעומס החום יתחיל להכביד.
המלצות לתפילה בבית כנסת שבו עד 50 מתפללים:
  • להשאיר מרווח של כיסא פנוי בין שני מתפללים, למעט משפחות גרעיניות.
  • לפתוח חלונות ודלתות למרות שהמזגנים פועלים, כדי לאפשר תחלופת אוויר.
  • רצוי שהחזן, הקורא בתורה ובהפטרה והגבאי (שאצלם החשש מרסס טיפתי הוא גבוה) יהיו מחוסנים בחיסון דחף לקורונה (חיסון שלישי), או לאחר בדיקת PCR שלילית סמוך לצום ככל האפשר.
  • יש לנסות ולשמור מרחק מ"בעל הקורא" ובסיום העלייה לתורה, לא ללחוץ ידיים ובוודאי שלא להתנשק עם מתפללים אחרים.
  • חובה להיות עם מסכות לכל אורך השהייה בבית הכנסת.
  • את תקיעת השופר בסיום הצום רצוי לבצע רחוק ככל האפשר מהמתפללים, וליד חלון פתוח.
ריאיון עם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו
(צילום: משה מזרחי, משי בן עמי)

שבת שבתון

יום כיפור נקרא בתורה "שבת שבתון". השביתה בו כפולה ומכופלת: גם שביתה ממלאכה כבכל השבתות, וגם שביתה מעיסוקים גשמיים אחרים – אכילה ושתייה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
השביתה הכללית היא המסגרת המאפשרת להתפנות לדברים החשובים של היום הזה. לתוכה יש לצקת את התכנים החיוביים של החג.
מלאכה: שביתה ממלאכה נוהגת ביום כיפור כבכל שבת. גם שאר האיסורים המיוחדים ליום כיפור נוהגים בכל פרק הזמן הזה. יש לסיים את הסעודה המפסקת עד זמן הדלקת נרות.
3 צפייה בגלריה
תשליך לפי מנהג חסידים, בערב יום כיפור
תשליך לפי מנהג חסידים, בערב יום כיפור
תשליך לפי מנהג חסידים, בערב יום כיפור
(צילום: EPA)
רכיבת אופניים וצפייה בסרטים נכללים באיסורי המלאכה, אף כי אינם החמורים שבהם. גם יידוי אבנים אסור, והאיסור אף חמור יותר מכיוון שזו גם עבירה שבין-אדם-לחברו, ולפעמים יש בה גם סכנת נפשות. מי שלא מוצא את מקומו בבית הכנסת, עדיף שינצל את הזמן הפנוי לקריאה ולימוד, שיחת רעים בעניינים העומדים ברומו של אדם ועולם, התבוננות עצמית והתכנסות פנימה.
אכילה ושתייה: יש להימנע מלאכול ומלשתות כל דבר, רצוי להימנע גם מצחצוח שיניים ושטיפת הפה. תענית יום כיפור אינה דוחה "פיקוח נפש", ולכן, חולים הנזקקים לתרופות, או החייבים לאכול, נשים בהריון, יולדות ומניקות, חיילים בתפקיד שיש חשש שיתייבשו או שלא ימלאו תפקידם כיאות – כל אלה יתייעצו עם המומחים בדבר מידת הצורך שלהם בהיתר, ועם מורי-הוראה בדבר היקף ההיתר.

נוכח מגפת הקורונה - הנחיות הרב הראשי לצום

אלה הצמים:
מי שנמצא בבידוד - יצום. חולה קל מאומת שאין וגם לא היו לו כל תסמינים - יצום.
אלה פטורים מהצום:
חולה קל מאומת שהיו לו תסמינים, תוך חמישה ימים מעת האימות - לא יצום. אם חלפו חמישה ימים וכבר אין לו תסמינים – עד עשרה ימים, ישתה ויאכל לשיעורים (לפי כמות שנפרט בהמשך).
חולה במצב בינוני או קשה - לא יצום. מי שהיה חולה קורונה במצב בינוני או קשה וקיבל אישור שהבריא, עד שלושה חודשים מהמחלה - ישתה ויאכל לשיעורים, שכן המערכת החיסונית שלו חלשה.
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של ארגון צהר, מוסיף כי חולה קורונה שנמצא בקבוצת סיכון, או שהוא בעל מחלות רקע כגון יתר לחץ דם או בעל משקל-עודף, חייב לאכול ולשתות לשיעורין.
הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר ורבה של שוהם, ממליץ: "הצום עלול להזיק למערכות החיסוניות. לכן כל מחלים, ומי שאינו מחוסן חייב לשאול רופא אם רשאי לצום".
כך אוכלים ושותים לשיעורים: כל 9 דקות: אכילה עד 27 גרם אוכל (כשני ביסקוויטים או קופסת גפרורים מלאה), שתייה עד 37 מ"ל. נכון להכין מראש כוס מדידה עם סימון לשיעורים אלה. מי שחייב לאכול ולשתות לשיעורין, מומלץ להתחיל בתחילת הצום ולא לחכות למצב שבו יצטרך לשבור את הצום לגמרי.
רחיצה וסיכה: יש להימנע מלהתרחץ, ואין למרוח קרמים ומשחות - למעט אלכוג'ל. בשל הקורונה מתיר הרב הראשי שימוש באלכוג'ל ביום הכיפורים: "חובה שיהיה אלכוג'ל בכל מניין – וחובה להשתמש בו. הוא מותר לשימוש ביום הכיפורים".
מותר ליטול ידיים אחרי השינה ואחרי שירותים – אך לא מעבר לכף היד. מותר לנקות תינוקות ככל הנצרך, גם אם במהלך שטיפת התינוק וניקויו גם ידי המטפלים נרטבות במים ובסבון.
נעילת הסנדל: אין לנעול נעלי עור. מקובל להתיר נעילת נעלי בד או פלסטיק. נעלי התעמלות עשויות עור אסורות באותה מידה ככל הנעליים. מי שנזקק ללכת למרחק, ללכת ברחוב מלוכלך או לעבוד במשימה המצריכה נעליים, כחיילים ואחיות, ואין לו תחליף יעיל, רשאי לנעול נעליים בדרך או במשך המשימה.
תשמיש המיטה: מלבד איסור יחסי אישות, יש להימנע גם מכל יחסי קירבה בין איש לאשתו, בדומה להלכות הנהוגות בעת נידתה.
כלל גדול בהלכות יום כיפור - האיסורים חמורים מן המצוות החיוביות, ולכן כשצריך לבחור יש להעדיף להימנע מן האיסורים. לדוגמה: עדיף להימצא במנוחה בבית ולצום צום מלא, מאשר ללכת לתפילה במחיר של הפסקת הצום, ואפילו אם מדובר על אכילה ושתייה בשיעורים מוגבלים.

לפני ה' תטהרו

ערב יום כיפור: בבוקרו של יום מקצרים באמירת סליחות. נהוג לטבול במקווה, או במקור מים חיים - במעיין, בנחל זורם או בים. בכך מקיימים את ההקבלה של המשנה: "מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל" (יומא, פרק ח').
ואולם בשל הקורונה מבהיר הרב דוד לאו: "המקוואות המיועדים לטבילת גברים עמוסים מאוד בערב יום כיפור, והם מהווים מקום סכנה. בשנה זו נכון להקל בתשעה קבין מים, וכן טבילה במים שאובים".
3 צפייה בגלריה
בצל מגבלות הקורונה. תפילת נעילה המונית בכיכר דיזנגוף
בצל מגבלות הקורונה. תפילת נעילה המונית בכיכר דיזנגוף
כך זה נראה בתפילת נעילה: כיכר דיזנגוף
(צילום: מוטי קמחי)
תפילת מנחה: מקדימים להתפלל מנחה. בתפילת המנחה אומרים בפעם הראשונה "וידוי", כדי להגיע לסעודה המפסקת אחרי וידוי ראשון. במשך היממה של יום כיפור מגיעים בסך הכול לעשרה וידויים.
וידוי: הווידוי, לדעת הרמב"ם, הוא המצווה העיקרית של התשובה והכפרה. לכל הדעות, מדובר בתנאי הכרחי לקיומה של תשובה ולכפרת עוונות. המתוודה מונה את חטאיו, מביע חרטה עליהם ומבקש כפרה.
הנוסח הבסיסי ביותר של הווידוי נאמר על ידי הכהן הגדול: "חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך". כיום, הנוסח הקצר של הווידוי הוא נוסח פיוטי: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..." המסודר לפי 22 אותיות האל"ף-בי"ת. הנוסח המורחב ליום כיפור: "על חטא שחטאנו לפניך..." מסודר על פי אל"ף-בי"ת כפול, ובסופו עוד רשימה הממיינת את החטאים לפי סוג העונש שנקצב להם בתורה. יש הנוהגים להוסיף ולפרט, מעבר לנוסח הפיוטי, גם רשימה ממשית של חטאים שחטאו וזכורים להם.
סעודה מפסקת: הסעודה האחרונה לפני הצום. יש לסיימה עד זמן הדלקת נרות. זו סעודת חג לכל דבר. יש מצווה לאכול בערב יום כיפור במשך כל היום, כדי להתכונן לקראת הצום, ובמיוחד בסעודה זו. מנהגי האכילה בסעודה זו הם שילוב בין מסורות עדתיות ומשפחתיות, לבין שלל עצות כמו-רפואיות של "מה כדאי" ומה בריא לאכול לפני הצום.
הדלקת נרות: מדליקים נרות כבכל ערב שבת וחג, מברכים "להדליק נר של יום כיפור" ו"שהחיינו". מקובל להשאיר גם נר שידלוק במשך כל היום, ובו ישתמשו להבדלה במוצאי היום. יש הנוהגים להדליק נרות לזכרון הנפטרים, שאת זכרם יעלו בתפילה ב"הזכרת נשמות".
יש הלובשים בגדי לבן ורבים נוהגים להתעטף בטלית גם בערב, שלא כבשאר ימות השנה.

תפילות - כללים כלליים

כל נדרי: מנהג רוב עדות ישראל לפתוח את תפילת יום כיפור ב"התרת נדרים" קיבוצית, כאשר החזן ושניים מחשובי הקהל משמשים מעין בית דין, והם מתירים לכל הציבור את נדריהם. השאלה אם ההתרה הזאת מועילה מבחינה הלכתית לפטור אדם מהתחייבויותיו המילוליות לא הוכרעה, וודאי שאינה פוטרתו מחובות ממוניים.
על-אף מעמדה המסופק מבחינת דיני נדרים, אין ספק שהתפילה הזאת הפכה להיות סמל רב-עוצמה של יום כיפור. הן מצד מיקומה בפתחו של היום, הן בשל התכנסות כל הקהל, הן מצד המטען הרגשי וההיסטורי של הדורות שהיא נושאת, והן בתוכנה – התחושה של ההזדכות מכל ההתחייבויות הקודמות והתקווה לפתוח דף חדש, נקי וחלק.
ערבית: התפילה הקבועה של כל ערב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. השינויים הבולטים: אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו" בקריאת שמע, בקול רם. תפילת העמידה הכוללת קדושת היום של יום כיפור, ואמירת פיוטים, סליחות ווידוי אחרי תפילת העמידה. יש המוסיפים גם אמירת שירי הייחוד והכבוד ומזמורי תהלים.
שחרית ומוסף: כבכל שבת ויום טוב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. גם בשחרית וגם במוסף מתוודים - הן בתפילת היחיד והן בחזרת הש"ץ. קריאת התורה ליום כיפור – בחומש ויקרא, תיאור עבודת הכהן הגדול בכפרת המקדש. בספר השני קוראים מחומש במדבר, את קורבנות המוסף של היום. ההפטרה – מישעיהו, על דמותו הראויה של יום הצום.
בתפילת מוסף אומרים הש"ץ והקהל עמו, את "סדר העבודה" של הכהן הגדול. אחרי קריאת התורה ולפני מוסף – הזכרת נשמות.
מנחה: בתפילת מנחה קוראים בתורה את פרשת העריות בחומש ויקרא. ומפטירים – ספר יונה, הוא סיפור התשובה הגדול של אנשי נינווה. גם במנחה שני וידויים. ממעטים בסליחות ופיוטים כדי להזדרז ולהתחיל נעילה מבעוד יום.
נעילה: יום כיפור הוא היחיד בשנה שבו נוספת תפילה חמישית, לחתימתו של יום. מתחילים להתפלל אותה "כשהחמה בראש האילנות" ומסיימים עם צאת הכוכבים. מרבים באמירת שלוש-עשרה מידות, ומשפטי ה"כתיבה לחיים" מוחלפים ב"חתימה לחיים" - "נחתם" במקום "נכתב", "חתמנו" במקום "כתבנו", "וחתום" במקום "וכתוב". משתדלים להספיק ברכת כהנים לפני השקיעה, ומסיימים בתקיעה גדולה – עם צאת הכוכבים.
מוצאי יום כיפור: עם סיום יום כיפור מתפללים ערבית, כבכל מוצאי שבת וחג. רבים נוהגים לקיים "קידוש לבנה", הבדלה – בלי בשמים. רק יין, ונר – אותו משתדלים להדליק מנר שדלק במשך כל יום כיפור.
סוכה: רבים נוהגים להתחיל מיד אחרי הסעודה לעסוק במצוות סוכה, לקיים "ילכו מחיל אל חיל".

איך תתפללו בקורונה

באולפן ynet קרא הרב הראשי לישראל, דוד לאו, "מי שיכול להתפלל בחוץ בכיפור - שיעשה זאת". הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני "צהר" ורב היישוב שוהם, המליץ לקצר את התפילות ככל האפשר, הן בחוץ – כדי שלא להיפגע מהשילוב של עומס חום וצום, והם בפנים – כדי שלא לשהות זמן רב מדי במקום סגור.
"ביום כיפור אמור להיות חם, ולכן כדאי להתפלל בחוץ בשעות מוקדמות ולא להימצא זמן ממושך ולבוא לידי צמא או סכנה", הוא אומר. ונותן טיפים שיאפשרו לקצר את זמן התפילה ביום כיפור:
  • ברכות השחר ופסוקי דזמרה ייאמרו ביחיד, התפילה הציבורית תתחיל ב"נשמת כל חי" או לפחות ב"ברוך שאמר".
  • לא להגיד פיוטים במהלך תפילת שחרית, זולת פסוקים בודדים הנאמרים על ידי החזן כגון "ימלוך ה'" וכדומה.
  • לא להגיד "מי שברך" לעולים השונים לתורה, אלא פעם אחת כללית על כל העולים.
  • לא לאמר תפילות לשלום המדינה וכדומה, המאריכות את התפילה, ולא ישירו את "שיר הכבוד".
  • לא לאמר תפילת "הנני העני ממעש" וכן שאר פיוטים, זולת תפילת "ונתנה תוקף".
  • קטעים שרגילים לשיר אותם ובכך התפילה מתארכת, יש לקצר את אופן אמירתם.

המתפלל ביחידות:

אם אתם בבידוד, מעדיפים להתרחק מהתקהלות, שומרים את הכוחות לצום עצמו, מתרחקים מהשמש הקופחת או סתם חלשים – אלה כללי התפילה עבור מי שלא מתפלל במניין.
הרב הראשי לישראל, דוד לאו: המתפלל ביחיד יאמר י"ג מידות רק בניגון הטעמים, כקורא בתורה. וידוי וכן "אבינו מלכנו" אומר כרגיל, וכן הזכרת נשמות.
נכון להוסיף בכל התפילות "אל נא רפא נא תחלואי גפן פורייה", המיוסדת על פי המשנה במסכת תענית.
כבר בתחילת הגל הראשון אמר הרב אורן דובדבני כי לא רק שמותר לסגור בתי כנסת בזמן מגפה, אלא מדובר אפילו בחובה. הוא אף הסביר מדוע בזמן סכנה יש להעדיף תפילה ביחיד על פני תפילה בציבור ואמר: "שמירת הנפש היא חובה הלכתית, ואילו תפילה במניין היא הידור-מצווה ולא שווה חיים אפילו של אדם אחד". לרגל יום כיפור הכין הרב דובדבני רשימת טיפים והערות למי שיתפללו השנה ללא מניין.
בניגוד לרב רימון, הסבור כי ניתן לומר "כל נדרי" ללא המשפט "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וכו', סובר הרב דובדבני כי המתפלל ביחידות יתחיל בתפילה זכה, אך אינו אומר "כל נדרי" כיוון שיש לזה דין של התרת נדרים הצריך בית דין. אם יש בבית יותר מארבעה גברים יכולים לאומרו ויכוונו שכל השלושה מתירים לאחד. מי שעושים כן, יאמרו "כל נדרי" לפני שקיעת החמה.
ברכת "שהחיינו" יש לומר לפני שקיעת החמה, ובזה מקבל את קדושת היום. והנשים אומרות אותה בשעת הדלקת הנר.
מיד לאחר תפילת עמידה של ערבית יכול לומר את סדר הסליחות המצוי במחזור. את י"ג מידות יכול לדלג או לומר בטעמים כקורא בתורה. לאחר מכן יאמר שוב את סדר הווידוי, ואם יש בקשות בארמית יש לדלג ולא לאומרן. וכן הדין בכל פעם שיש סליחות במחזור. בכל פעם לאחר תפילות העמידה ראוי לחזור שוב ולומר את סדר הווידוי.
אפשר לומר יזכור ביחיד, ואז ידור צדקה עבור נשמות הנפטרים.
אפשר לומר את סדר העבודה ואפשר אפילו לכרוע, אך לא חייבים לעשות זאת על מחיצה כדרך שעושים בציבור בבית הכנסת.
אפשר לומר ביחידות את כל הפיוטים שיש בחזרת הש"ץ (ללא שום ברכות).
להיזהר להתפלל תפילת נעילה בזמן ("כשהחמה בראש האילנות". לאחר השקיעה אפשר לומר את פסוקי 'שמע ישראל' ושבע פעמים "ה' הוא האלוקים").
יחיד יכול לתקוע בשופר 21 דקות אחרי השקיעה (השקיעה בתל אביב היא ב-18:45). לאחר תפילת ערבית ביחידות, אומרים קידוש לבנה.
הבדלה ועשיית מלאכה מותרות רק 33 דקות אחרי השקיעה.

הנחיות לצוותים הרפואיים בצום:

הרב אורן דובדבני מארגון צוהר גיבש מספר המלצות לצוותים הרפואיים שעובדים במחלקות הקורונה. במקומות אלה יש חובה להשתמש בחליפת הגנה אטומה, שמאיצה את תהליך ההתייבשות, דבר שמוסיף על הקושי הרגיל של עבודה מאומצת במהלך הצום.
"כיוון שמחמת החולשה עלולים חלילה לעשות טעויות בטיפול, שעלולות להביא לפיקוח נפש של חולים - הרי שאם מתחילים את המשמרת במהלך הצום, יש לשתות 'לשיעורין'", הוא קובע (37 מ"ל כל תשע דקות, ולחולה ששותה לשיעורין ניתן להקל בהפסקות של 5 שניות בין שתייה לשתייה).
"אם על פי הוראות משרד הבריאות יש להתקלח לאחר חשיפה לחולי קורונה, והצוותים נדרשים להתקלח בבית החולים עם סבון רפואי מיוחד בריכוז גבוה - לא נחשבת רחיצה זו כרחיצה של תענוג. היא נועדה למנוע סכנת נפשות".

מזג האוויר: הקלה בעומס החום

מזג האוויר בצום יום הכיפורים צפוי להיות נוח. הערב יהיה קריר מעט בהרים, בשעה שבחוף ובשפלה יהיה נוח. מחר בשעות הבוקר תחול ירידה קלה בטמפרטורות ויהיה מעונן חלקית, עם סיכוי לטפטוף באזור החוף ובצפון. בהמשך היום תחול עלייה קלה בטמפרטורות, אך עדיין יהיה נוח.
הטמפרטורות החזויות היום והלילה: ירושלים 20-28, תל אביב 26-29, חיפה 23-27, באר שבע 22-32, לוד 24-31, נצרת 21-29, עין גדי 30-37, צפת 19-25, אילת 28-39, בית שאן 24-35, טבריה 25-35, קצרין 22-32, אשדוד 25-30, מצפה רמון 22-28 ועפולה 23-32.
פורסם לראשונה: 05:10, 27.09.20