ארון הקודש ששרד את ליל הבדולח ושימש במנייני קורונה
(צילום: משי בן עמי)
ב-9 לנובמבר 1938 בערה גרמניה באש של ספרי תורה, בתי כנסת עתיקים ורכוש יהודי שעלה בעשן. העשן הזה הקדים אך במעט את גורלם של יהודי אירופה במשרפות, והיה לאות מבשר רע לדורות. באותו לילה מר ונמהר, ליל הבדולח, מיהר מרדכי שטרן - מראשי הקהילה בעיר קרלסרוהה שבגרמניה – אל תוך הלהבות, כשראה את בית הכנסת שלו עולה באש.
הוא חילץ שני ספרי תורה, ואז שב פנימה והוציא את ארון הקודש המפואר של בית הכנסת ומספר פריטי קדושה חשובים. "בית הכנסת היה מאוד-מאוד מפואר", מספר נכדו, יחזקאל שטרן, בריאיון לאולפן ynet, "וזה מה שהוא הצליח להוציא מהשריפה. אחד מספרי התורה שהציל נחשב למיוחד מאוד, וכתוב בכתב שלא מכירים בארץ.
"כל בית הכנסת, כולו, נשרף לגמרי - חוץ מדבר אחד: המקום שלו. ועל המקום של סבא היה מונח סידור, רואים את האש שניסתה לכלות אותו ולא הצליחה. רק הכריכה נשרפה".
"זיכרון מתוק מסבא"
אחרי ליל הבדולח החליט הסב ומשפחתו להימלט לאנגליה, שם התגורר אחיו. "סבתא שלי הכינה את האישורים והתארגנה לעלייה", שטרן מספר. בינתיים נעצר הסבא, שהיה סגן מנהל בנק, והושם במאסר. "יום אחד אמרו לה תבואי איתנו, היא לא ידעה למה ומה. העלו אותה על אונייה ובאמצע הלילה, בחצות, מגיעה עוד סירה לאונייה ועליה סבא שלי, שהוברח מהכלא. עד היום אנחנו לא יודעים למה, איך יצא מהכלא... רק שהוא הגיע לאונייה הזאת באמצע הלילה.
"זאת הייתה אחת האוניות האחרונות שיצאו מגרמניה עם יהודים. הם הגיעו לאנגליה, ומשם בינואר 1940 עלו לארץ והתגוררו בתל אביב". שטרן הביא עמו את תשמישי הקדושה שחילץ.
נכדו, יחזקאל, מתגורר במושב כרמל שבהר חברון – והוא שומר על ארון הקודש מכל משמר. "כשעלינו לפני 40 שנה ליישוב, אז אבא שלי הביא לנו את ארון הקודש הזה עם שני ספרי התורה ששרדו את ליל הבדולח, וכך התחלנו פה", שטרן אומר. "היום זה נמצא בישיבת רעותה - והרב פה מאוד קשור לארון הקודש הזה".
בשנה האחרונה שימשו ספרי התורה והארון את מנייני הקורונה ביישוב. "הארון הזה, יחד עם ספרי התורה, הם זיכרון מתוק מסבא שלי שעשה מעשה מדהים כשנכנס והציל את תשמישי הקדושה של בית הכנסת, למרות הסכנה הגדולה שבדבר. סבא וסבתא שלי הקימו פה משפחה לתפארת, עם צאצאים רבים, ואנחנו הניצחון הגדול ביותר עבורם על הנאצים".
יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, אומר כי "לפני 75 שנים ניסו הגרמנים להרוג אותנו, ולא רק פיזית. להשמיד את המסורת, המורשת, את ההיסטוריה שלנו. אבל עם ישראל לאורך כל הדורות ידע לשמור על הגחלת דולקת, ומרגש מאוד לראות איך גם בתקופה השואה, אולי האפלה ביותר של עם ישראל לאורך כל הדורות, סיכנו יהודים את חייהם בעבור ארון קודש. ארון שהוא הרבה מעבר לארון שנבנה בנגרייה, אלא זה בדיוק ההיסטוריה, המורשת והמסורת שלנו".
