כשהנאצים זממו את "הפתרון הסופי", סימנו בטלאי צהוב את הנערה בוהומילה הברנקובה והנפיקו לה תעודת זהות לקראת גירושה מביתה בפראג אל מחנה הריכוז בטרזיינשטט, הם ודאי לא העלו בדעתם שיותר משמונים שנה לאחר מכן יהיה זה הבסיס להקמה של עוד בית יהודי: אבל נצח ישראל לא ישקר, והמסמך הרשמי המצהיב ובו תמונתה ופרטיה של האישה משמש כעת עדות חיה לעברה המשפחתי של נכדתה ולמעמדה האישי. בשבוע שעבר הוא קיבל תוקף הלכתי כאשר הנכדה, אנה, הוכרה בזכותו כיהודיה, לקראת נישואיה כדת משה וישראל.
אנה אריאנט עלתה ארצה מצ'כיה בסוף שנות התשעים, וכעת מבקשת להתחתן עם בן זוגה ואבי ילדיה. בדרך לחופה היא נדרשה להוכיח את יהדותה, ולשם כך פנתה לפרויקט "שורשים" של ארגון רבני צהר המתמחה בחקירות יהדות ומסייע לזוגות באיתור המסמכים הרלוונטיים.
הסבתא, בת 93, מאחרונות ניצולות המחנה, חיה בפראג ומרצה בבתי ספר ובטרזיינשטט עצמו על קורותיה, והרב אלימלך פרייבסקי משורשים הדריך את הנכדה מה עליה להשיג ממנה.
לאחרונה קיבל הרב מצהר את המסמכים, וביניהם נדהם לגלות את תעודת הזהות הנדירה. לדבריו, כמומחה בתחום, רק עשרות כמותה אותרו עד כה בעולם, והוא עצמו טרם נתקל בעדות כזו בכל שנותיו כחוקר יהדות ובניסיונותיו להתחקות אחר מסמכים דומים. מדובר באחת התעודות שהונפקו ליהודי צ'כיה לאחר סיפוח אזורי בהומיה מוראביה לגרמניה הנאצית בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מופיעה בה תמונת הסבתא עם טלאי הצהוב וחתימה שנוספה בהמשך המעידה על שילוחה אל מחנה הריכוז.
"זכות עבור משפחתי"
אריאנט, הכלה המיועדת ונכדתה של הברנקובה, אמרה בהתרגשות: "הניצחון הכי גדול של סבתי הוא העובדה שאני וילדי יכולים לחיות פה בישראל כיהודים". לדבריה, השמחה והסיפוק כפולים - הן על ההכרה בה כיהודיה מבחינה הלכתית וסלילת הדרך לחתונתה כדת משה וישראל והן על התרומה להנצחת השואה.
"זה כבוד גדול וזכות גדולה עבורי ועבור משפחתי להיות חלק מהמאמץ של שימור זיכרון היהודים מאותה תקופה", הוסיפה, "כולי תקווה שעדויות אלו יחקקו בתודעה העולמית וימנעו אסון שכזה".
הרב פרייבסקי אמר: "יש רק עשרות בודדות בלבד בעולם של תעודות זהות כאלו ששרדו. מדהים לראות דרך המסמכים שהיו בידי הסבתא את ההידרדרות שהייתה אז במעמד היהודים. מרגע שנמצאה התעודה הזו - תוך חמש שעות הסתיים העיסוק בהליך בירור היהדות שביצענו, ואנה אמורה לעמוד בקרוב מול בית הדין ולהתחתן ללא כל בעיה".
