מתי פורים תשפ"ה – 2025?
פורים התשפ"ה יחול בחמישי-שישי, י"ד באדר, 13–14 במרץ 2025. החג יחל בחמישי בערב, 13.3, ויסתיים עם כניסת השבת ב-14.3.
שושן פורים – ט"ו באדר יחול השנה בשישי-שבת, 14–15 במרץ. בעקבות העובדה שהוא חל בשבת, יהיה השנה מצב של "פורים משולש". במקרה כזה, במקומות שבהם נחגג החג בשושן פורים נוהגים לקיים חלק ממצוות החג ביום שישי, וחלק ממצוות החג ביום ראשון (פירוט בהמשך).
חופשת פורים בבתי הספר תימשך מיום שישי 14.3 עד יום ראשון 16.3 (בשל הפורים המשולש). התלמידים צפויים לחזור ללימודים ביום שני, 17 במרץ.
למה חוגגים את פורים בשני תאריכים?
במגילת אסתר נכתב שהתושבים היהודים בערי פרזות (ערים שלא היו מוקפות בחומה) נחו וחגגו את ניצחונם על אויביהם בי"ד באדר, ואילו היהודים בשושן הבירה חגגו בט"ו. לפי ההלכה, בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון חוגגים את החג בשושן פורים – וזו הסיבה לכך שבירושלים נהוג לחגוג בשושן פורים. במספר ערים ויישובים בארץ שיש להם היסטוריה עתיקה נוהגים המדקדקים שני ימי פורים, מחמת הספק. יש נוהגים כך בחברון, בטבריה, בעכו, בלוד ועוד, וכך למשל נוהגים גם חסידי חב"ד בחיפה.
מהן מצוות פורים?
לפי המסורת בפורים יש לקיים ארבע מצוות: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משתה ושמחה (סעודת פורים), משלוח מנות.
מה עושים בפורים משולש?
"פורים משולש" הוא כינוי למצב נדיר יחסית שבו שושן פורים חל בשבת, והוא נקרא כך מפני שבערים שהיו מוקפות חומה נהוג במקרה כזה לפרוס את מצוות החג על פני שלושה ימים – היות שנפסק כי יש בעיה הלכתית בקיום המצוות האלה בשבת. לירושלמים שבינינו, זה המנהג הרווח לפי הדעות שהתקבלו להלכה: קוראים את מגילת אסתר ביום חמישי בלילה ובשישי בבוקר, ונותנים מתנות לאביונים גם כן בשישי; סעודת הפורים ומשלוחי המנות נדחים ליום ראשון; ובין לבין, בשבת, מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, קוראים את הפטרת פרשת זכור ואומרים בתפילת העמידה ובברכת המזון את תפילת "על הניסים".
קריאת המגילה
את המגילה קוראים בלילה וביום. לפי ההלכה אין להפסיק בדיבור עד סוף הקריאה, וצריך לשמוע את כל המילים, ואם חיסר מילה – לא יצא ידי חובה, וצריך להשלימה בקריאה בעצמו, ועדיף ממגילה כשרה. קריאת המגילה היא המצווה העיקרית של פרסום הנס, ולהלכה יש להעדיף לקיימה בהידור על פני מנהגים אחרים. מי שהחמיצו את הקריאה בציבור, יכולים בדיעבד לצאת ידי חובה בקריאה ממגילת קלף.
האם נשים חייבות בקריאת מגילה לפי ההלכה?
נשים חייבות במגילה בלילה וביום כמו הגברים, היות שאף הן היו באותו נס.
אגב, הרב עובדיה יוסף פסק בעבר שנשים לא רק חייבות בקריאת מגילה, אלא שהן אפילו יכולות לקרוא מגילה לגבר. הרב שלל בשעתו את הדעה הסוברת שהאיסור לשמוע קול אישה בטענה כי "קול באישה ערווה" אינו מאפשר לגברים לצאת ידי חובה בקריאת אישה, ואמר כי "אין הלכה כך". הוא הסביר כי אף שיש לקרוא מגילה בטעמי המקרא, אין הדבר נחשב ל"שירה או ניגונים". בהמשך הבהיר הרב: "ודאי שלא עושים ככה סתם ככה. מי ילך לאישה שתוציא את האנשים? אם יש איזה כפר או איזה מושב שאין שם אדם שיודע לקרוא את המגילה – אם יש שם איזו בחורה שלמדה בבית יעקב ויודעת לקרוא את המגילה, יכולה להוציא אותם ידי חובה... אין להם מי שיוציא אותם".
4 צפייה בגלריה
קריאת מגילה בשושן פורים בשכונת מאה שערים בירושלים
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images)
בכל מקרה, כיום יש מניינים מיוחדים לנשים, שבהן אישה קוראת מגילה, ודבר זה בוודאי מותר על פי ההלכה. באותה דרשה של הרב יוסף בשנת 2009, כארבע שנים לפני פטירתו, הוא גם פסק כי "מי ששומע את קריאת המגילה דרך הרדיו, אפילו היה זה שידור ישיר – לא יצא ידי חובתו". עם זאת אמר הרב כי בשמיעה דרך מערכת הגברה או מכשיר שמיעה אפשר לצאת ידי חובת המצווה.
למה עושים רעש כשנאמר שמו של המן בקריאת המגילה?
מנהג "הכאת המן", באמצעות רעשנים, קפצונים וכדומה, הוא מנהג סמלי שנועד לבטא את המאמץ למחות את זכרו של המן הרשע. הוא מתקשר למצוות מחיית זכר עמלק, שכן הנבל הראשי של סיפור המגילה מכונה בה "המן האגגי", רמז שמוצאו קשור לאגג מלך עמלק.
הרמ"א (רבי משה איסרליש) הדגיש שאין לזלזל במנהג – להכות את המן בהרעשת רעשנים וכל כלי מהומה, כל אימת שמזכירים את שמו. יש 54 אזכורים של המן במגילה, והידור במנהג עלול לפגוע בסבלנות של הקהל ובעור התוף של חלק מהמתפללים. לכן מומלץ להשתדל לקיים את המנהג מתוך התחשבות בציבור. הדבר נוגע לסוג כלי ההרעשה, למשך ההרעשה ולעוצמתה.
מתנות לאביונים
לפי ההלכה יש לשלוח לפחות שתי מתנות לשני אביונים, אחת לכל אחד. אפשר לשלוח מזון ואפשר לתרום כסף. שיעור המתנה הוא לפחות שתי פרוטות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). עדיף להרבות במתנות לעניים, מאשר להרבות סעודתו ומשלוח מנות לחברים. להלכה צריך לתת את המתנות ביום פורים, עד שקיעת החמה, ולא לפני כן, ואפשר לעשות זאת על ידי שליח. לא תמיד מזדמן לנו אביון בפורים, ולכן מומלץ להעביר מראש תרומה לאחד מארגוני החסד שמתחייבים להעביר בפורים את התרומה.
משתה ושמחה
זמן סעודת פורים הוא ביום. נהוג לקיים את הסעודה אחרי תפילת מנחה, בגלל החשש שמא האדם ישתכר ולא יוכל להתפלל. השנה יש בעיה עם סעודת פורים, היות שהחג חל ביום שישי: באופן עקרוני, ההלכה אוסרת לקבוע סעודה לאחר חצות היום. הרב יוסף צבי רימון מציין כי על פי פסיקת הרמ"א (רבי משה איסרליש), יש להתחיל את הארוחה לפני חצות. עם זאת, הרב רימון מוסיף שעל פי מנהג שמופיע בתלמוד הבבלי, מתחילים את הסעודה לקראת שבת, ולאחר ששבת נכנסת "פורס מפה ומקדש", ואז סעודת פורים הופכת לסעודת שבת.
לדבריו, "הנוקטים שיטה זו קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים ומשלוחי מנות בשעות הבוקר, ומסיימים מוקדם את כל ההכנות לשבת". הוא מסביר כי "אפשר להתחיל את הסעודה בסביבות השעה 16:00. לאחר פלג המנחה – 16:25 בערך, האישה מדליקה נרות, ושאר בני הבית מקבלים שבת מוקדם באמירת 'בואו נצא לקראת השבת המלכה' או 'הרי אני מקבל תוספת שבת'. החל מהרגע שמקבלים את השבת אסור לפי ההלכה לאכול עד אחרי הקידוש".
לאחר שאומרים קבלת שבת פורסים כיסוי על הפת ומקדשים. בקידוש אומרים "ויכולו" ולאחר מכן רק את ברכת הקידוש "אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו... מקדש השבת", ולא מברכים שוב על היין. בוצעים את הפת אך ללא ברכה. ממשיכים את הסעודה, ואחרי צאת הכוכבים אוכלים לפחות כזית פת, ורצוי לאכול כביצה. בסיום הארוחה מברכים ברכת המזון, ואומרים בה "על הניסים" לרגל פורים וגם "רצה" לרגל שבת. לאחר הברכה מתפללים ערבית.
שתיית יין
במקורות נאמר כי יש להרבות בשתיית יין בפורים, ואפשר לקיים זאת בסעודה. לדעת הרמב"ם, מקיימים מצוות "עד דלא ידע" על ידי שינה הבאה בעקבות שתיית יין מרובה מהרגלו.
משלוח מנות
החובה המינימלית לפי ההלכה היא לשלוח שתי מנות לאדם אחד. אפשר לצאת ידי חובה בלחמנייה ושוקו, או באוזני המן ובקבוק יין. גם מצווה זו נוהגת דווקא ביום. נוהגים שאישה תשלח לחברתה ואיש לחברו, ויש נוהגים לשלוח על ידי שליח, ואפשר גם על ידי ילד קטן. אבֵלים שולחים לאחרים, אבל אין שולחים להם (ויש מקילים בזה), ומותר לשלוח לבני משפחתם.
קריאת מגילת אסתר בהובלת צהר בעצרת משפחות החטופים בתל אביב
(צילום: Satview)
מנהגי החג
למה מתחפשים בפורים?
למנהג התחפושות אין מקורות עתיקים, לא במגילה ולא במשנה ובתלמודים. נראה שהמנהג אומץ בימי הביניים, בהשפעת קרנבלים וחגים דומים שנהגו בעמים השכנים. היו חכמים שהתנגדו למנהג, אבל אחרים יצאו להגנת המסורת המקובלת. נהוג לתלות את מנהג ההתחפשות בפסוק "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", כשמפרשים "מתייהדים" במובן של מתחפשים ליהודים.
בחסידות הציעו טעמים עמוקים לרעיון התחפושת, המאפשרת לאדם לחשוף את הכנות הפנימית שלו. מעבר לכך, התחפושות מרבות שמחה, וזה עיקר עניינו של היום. לכן כדאי שבחירת התחפושת ולבישתה ייעשו מתוך שמחה, ולא יהפכו למעמסה ולנטל. הספרדים מחמירים שלא ילבשו גברים בגדי נשים. גם מי שאינו מתחפש נוהג ללבוש בגדי שבת ולשמוח בפורים על ידי בדחנות. יש להיזהר שלא להיכשל בהלבנת פנים, ושלא לזלזל בדברי תורה.
אילו תפילות מוסיפים בפורים?
בתפילות ובברכת המזון מוסיפים את "על הניסים", ואם שכחו אין חוזרים.
השיב על שאלות הלכתיות: הרב יהודה ברנדס
פורסם לראשונה: 17:26, 10.02.25
