לא רחוק מהמשרדים החדשים של הלשכה העירונית למאבק באנטישמיות, רוססו לאחרונה צלבי קרס וכתובות "F**K Jews". בעיר שבה תקריות שנאה כלפי יהודים הפכו לשגרה ודוחות NYPD מצביעים על ממוצע של כתקרית אנטישמית אחת ביום - כולם חיכו לראות כיצד ימנה ראש העיר זוהראן ממדאני את מי שיוביל את הגוף החדש והרגיש הזה. ממדאני בחר ללכת דווקא עם מי שמסמלת את הפיצול היהודי כיום בעיר אולי יותר מכל: פליסה ויזדום (39), פעילה יהודייה פרוגרסיבית המזוהה עם ציונות ליברלית, אך גם עם ביקורת חריפה על מדיניות ישראל ומערכת החינוך החרדית.
ויזדום אמנם חולקת על ממדאני בכל הנוגע לזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, אך מחזיקה בעמדות דומות לשלו בכל הקשור למדיניות בשטחים ולביקורת על נתניהו. היא כיהנה בוועדת ההשבעה שלו, אירחה אותו בעצרות, ואף ניהלה קמפיינים משותפים בנושאים הקשורים לגזענות והפגנות אנטי-ישראליות. ממדאני מצידו הבהיר כי "חילוקי הדעות בינינו בנוגע לשאלת ישראל ופלסטין אינם משפיעים על החשיבות והדחיפות של המאבק באנטישמיות בניו יורק".
היא נולדה וגדלה בסן דייגו למשפחה רפורמית, והחלה את דרכה כגננת לילדים עם צרכים מיוחדים. בהמשך הקימה מרכזי תמיכה חינוכיים לתלמידים מתקשים במלבורן ובטוקיו, ולאחר מכן עבדה בממשל מדינת מסצ'וסטס על יוזמות למניעת אלימות בקרב נוער ולקידום בריאות ציבורית בקהילות להט"ב. היא אינה מרבה לשתף פרטים על חייה האישיים, ונמנעת מחשיפה תקשורתית מעבר לעיסוקה הציבורי.
כשעברה לניו יורק, הצטרפה לארגון YAFFED, שמקדם פיקוח פדגוגי על לימודים בישיבות חרדיות, והפכה לאחת הדוברות הציבוריות הבולטות שלו. הפעילות הזו הפכה אותה בעיני רבים לדמות מזוהה היום עם מאבק חזיתי מול הקהילה החרדית, במיוחד לאחר שכתבות תחקיר גדולות הראו עד כמה עמוק הפער בין תקני הליבה לבין הלימודים בפועל בישיבות רבות.
בשנת 2023 מונתה למנכ"לית ארגון New York Jewish Agenda, גוף ציוני-פרוגרסיבי המתנגד ל-BDS, תומך בזכותה של ישראל להתקיים, אך מרבה למתוח ביקורת קשה על ממשלת נתניהו ומדיניותה ביהודה ושומרון. ויזדום הובילה בו שורת יוזמות, מהפגנות נגד השר בן גביר בביקורו בניו יורק ועד קריאות להפסקת אש מיידית אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. היא גם הביעה תמיכה פומבית במעצר נתניהו אם יבקר בעיר.
עוד קודם לכן, במהלך מבצע "שומר החומות", כשאנדרו יאנג - מועמד לראשות העיר דאז, צייץ כי הוא תומך בישראל ומגנה את חמאס, ויזדום השיבה: "כיהודייה אמריקנית וכניו-יורקרית, אני המומה מהציוץ הזה. ניו יורק זקוקה לראש עיר שיעמוד לצד הפלסטינים נוכח אלימות ממסדית מטעם המדינה". אחרי הודעת המינוי היו שהגיבו לה על ציוצי עבר: "איך אישה ששונאת יהודים יכולה לנהל את המשרד הזה?" אחרים הפנו לפוסט ישן שלה, שבו הודתה כי "שכחתי לגמרי את יום כיפור השנה”, והאשימו אותה בזלזול בסמלים דתיים.
ויזדום מתנגדת בתקיפות לאימוץ ההגדרה המשפטית לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכרון השואה (IHRA) ואומרת שהיא נועדה ״להשתיק ביקורת לגיטימית על ישראל״. הרב מארק שנייר, נשיא הקרן להבנה אתנית, תקף אותה על כך והצהיר כי "מנהיג המשרד למאבק באנטישמיות חייב להבין שישראל ויהדות אינן ניתנות להפרדה. התנגדותה של ויזדום להגדרה שמאומצת על ידי 50 מדינות פוגעת באמון הציבור היהודי".
גם קודמה בתפקיד, הרב משה דיוויס - מי שהוביל את הקמת המשרד תחת ראש העיר הקודם - הביע התסייגות מהמינוי: "המשרד הזה נועד להיות אופרטיבי, לא סמלי. הוא דורש ניסיון ממשלתי ואמון בקהילות. בלעדיהם, קיים סיכון ממשי שהמשרד לא יעמוד במשימתו כשהיהודים בעיר צריכים אותו יותר מכל. אני מקווה שהיא תצליח, אבל אעקוב מקרוב". אחד הדוברים של תנועת חב״ד, יעקב ברמן, תהה ״איך אפשר למנות לתפקיד הזה מישהי שהקדישה שנים להילחם בישיבות?"
"יש לנו חששות כבדים באשר ליכולתו של המשרד להתמודד עם אנטישמיות תחת הנהגתו החדשה", נמסר מהליגה נגד השמצה אחרי הודעת המינוי. "מנהל המשרד הזה משמש קול מרכזי עבור יהודי ניו יורק וממלא תפקיד מרכזי בהבטחת ביטחונם. הליגה נגד השמצה העבירה המלצות קונקרטיות לחיזוק יעילות המשרד ולהגנה על כלל הקהילה, ללא יוצאים מן הכלל וללא הסתייגויות".
אבל לצד הביקורת נשמעה גם שורת תגובות אוהדות, בעיקר מצד נבחרי ציבור יהודים מהצד השמאלי של המפה. חבר הקונגרס היהודי ג'רי נדלר כתב כי הוא "נרגש מהבחירה", ושהוא בטוח שוויזדום תדע לאחד קהלים מגוונים למען ביטחונם של כל היהודים בעיר. החשב הכללי של העיר, מארק לוין, תיאר אותה כ"אינטליגנטית, פתוחה לשיח ובעלת כישורי גישור חיוניים בזמנים כאלה”, והרבה רייצ'ל טימונר שיבחה את מינוייה: "פליסה אוהבת את העם היהודי. היא תילחם באנטישמיות באומץ ובחמלה". בארגון J Street הגדירו אותה "מנהיגה חכמה ואפקטיבית, שנבחרה בזמן קריטי".
ויזדום עצמה אמרה כי היא "נרגשת בענווה" לקבל את התפקיד ברגע מכריע עבור הקהילה היהודית, והגדירה את ניו יורק כ"מגדלור של תקווה ליהודים״. היא הבטיחה לייצג את המגוון היהודי כדי ״להפגין את כוחה של דמוקרטיה פלורליסטית בעיר הגדולה בעולם".
