פרופ’ רוברט בריים, מומחה מוביל לסוציולוגיה של יהדות קנדה מאוניברסיטת טורונטו, פרסם מוקדם יותר השבוע מאמר בעיתון National Post, שבו הוא דוחה בחריפות את טענותיהם של אבי לואיס, מועמד לראשות מפלגת ה-NDP (המפלגה הדמוקרטית החדשה) בקנדה, ושל קורי בלסם מארגון Independent Jewish Voices. בריים קובע כי בניגוד לטענתם של השניים, אנטישמיות היא בעיה ממשית וחמורה בקנדה, וכי הטענה שלפיה כמעט מחצית מיהודי המדינה אינם ציונים אינה מבוססת ואינה משקפת את המציאות.
עצרת תמיכה בתחילת המלחמה
(צילום: גלעד ילון)
בריים, שערך סקר מעקב בינואר 2025 שפורסם בכתב העת Canadian Jewish Studies, מדגיש כי כמעט כל יהודי קנדה (94%) תומכים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית - הגדרה מקובלת של ציונות על פי מילונים ואנציקלופדיות כלליות. עם זאת, 49% נמנעים מלהגדיר עצמם כציונים, בעיקר בגלל "סחף סמנטי". לדבריו, המילה "ציונות" הפכה למילת גנאי בתקשורת, ברחוב, במקומות עבודה, באוניברסיטאות ובבתי ספר, בעקבות מסרים שליליים כמו "ציונות היא גזענות", בעיקר מאז 7 באוקטובר 2023.
בסקר המקורי מ-2024 (588 משתתפים), 51% הגדירו עצמם ציונים, 15% הביעו הסתייגות, 7% "לא יודעים" ו-27% אמרו שהם אינם ציונים. בסקר המעקב מינואר 2025 (332 משתתפים מאותה קבוצה), התברר כי בקרב אלה שנמנעים מהתווית, 88% עדיין תומכים בישראל כמדינה יהודית. רק 1% מכלל יהודי קנדה מגדירים עצמם אנטי-ציונים.
"זה לא אומר שיהודים קנדים שמסרבים לומר שהם ציונים מתנגדים לציונות כפי שהיא מוגדרת במילונים", כתב פרופ' בריים. "כמעט כולם תומכים בהגדרה עצמית יהודית במדינה משלהם, אך כמעט מחציתם אינם רוצים להיקרא ציונים כי המונח הפך לפוגעני".
פרופ' בריים משווה זאת לשימוש במילה גזענית כלפי אפרו-אמריקני: רוב היהודים רשאים לראות בקריאות להשמדת המדינה היהודית אנטישמיות, שכן תמיכה בקיום ישראל היא חלק מרכזי בזהותם היהודית עבור רובם.
הוא מאשים את לואיס ובלסם ב"גזלייטינג" - הטעיה מכוונת - כשהם ממעיטים בחומרת האנטישמיות בקנדה. לדבריו, פשעי שנאה נגד יהודים הם בעיה משמעותית, ורוב יהודי קנדה רואים בהכחשת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ביטוי אנטישמי. "פרט למיעוט זעיר, כולל לואיס ובלסם, יהודי קנדה נשארים נאמנים לתמיכה במדינה יהודית במולדת האבות של העם היהודי".
המחקר של פרופ' בריים, שכותרתו "What Does Zionism Mean to Canadian Jews? A Longitudinal Study of Semantic Drift", מדגיש כי סירוב להשתמש במונח "ציוני" אינו מעיד על התנגדות לציונות, אלא על תגובה לסטיגמה גוברת ולפחד מפני תגובות שליליות בחברה הקנדית.
בריים, פרופסור לסוציולוגיה ומומחה מוביל לחקר יהדות קנדה, הסביר כי "המילה 'ציונות' הפכה למילת גנאי בתקשורת ההמונית, ברחוב, במקומות עבודה, באוניברסיטאות ובבתי ספר ציבוריים". הוא ציין כי מאז 7 באוקטובר, מסרים שליליים כמו "ציונות היא גזענות" הופיעו בשלטים בהפגנות, בגרפיטי ובמדבקות, מה שהגביר את החשש בקרב יהודים רבים.
"הם מפחדים. לא כולם – אבל רבים, אם לא רובם – חוששים ממה שעלול לקרות", אמר בריים על תחושות הקהילה היהודית בקנדה. הוא הזכיר אירועים אנטישמיים שהתרחשו לאחרונה, כולל גניבת מזוזות מדלתות דירות של קשישים יהודים בטורונטו בדצמבר 2025 – מקרה שני בחודש אחד – והפגנות אנטי-ישראליות באזורים יהודיים.
הפעילה הפרו-ישראלית, אביבה קלומפס, שגדלה בטורונטו ומנהלת ארגון חינוכי נגד אנטישמיות, הוסיפה כי "המונח 'ציוני' עוות והושם כנשק עד כדי כך שהזדהות עמו עלולה להביא לסיכונים חברתיים, מקצועיים ואף פיזיים". היא הדגישה כי יהודים רבים נאלצים כיום להסתיר או לוותר על חלק מזהותם כדי להתקבל בחברה.
בריים השווה את הממצאים למחקר מ-2018, שבו 84% מיהודי קנדה ראו בתמיכה בישראל חלק מהותי מהזהות היהודית. "כמעט כולם בקהילה היהודית תומכים בזכותה של ישראל להיות מדינה יהודית", הוא סיכם. "רבים פשוט נמנעים מלהיקרא ציונים בגלל היחס השלילי למילה בחברה".
המחקר מדגיש כי סירוב להשתמש במונח "ציוני" אינו מעיד על התנגדות לציונות או על דעות אנטי-ישראליות, אלא על תגובה לסטיגמה גוברת. הוא קורא להבנה מעמיקה יותר של תגובות הקהילה היהודית לאנטישמיות העולה בקנדה, במיוחד על רקע עלייה חדה באירועי שנאה נגד יהודים ב-2024 וב-2025.
