ביקורת חריגה בבית הדין הרבני הגדול על אופן בחירתם של נשיא בית המשפט העליון המיועד, השופט יצחק עמית, וסגנו השופט נעם סולברג: בפסק דין שעסק בעתירה הנוגעת לזמני ההמתנה הממושכים בין דיון לדיון בבית הדין הרבני, כתב דיין בית הדין הגדול (הערכאה העליונה של בתי הדין הרבניים) כי הסחבת נובעת ממחסור במינוי דיינים, בין השאר בגלל צו של בג"ץ המעכב את כינוס הוועדה למינוי דיינים מחשש לניגוד עניינים.
הדיין, הרב שלמה שפירא, כתב כי "קשה עוד יותר שלא לחוש מורת רוח שעה שבית המשפט העליון נותן ומותיר על כנו צו כזה אף שלא מדובר בבחירת אותם קרובים שלפי הנטען ואף לא בהשתתפות של קרוביהם, חברי הוועדה, בדיוני הוועדה בעניינם, אלא בעצם הכללתם בתוך רשימת המועמדים, בה בעת ששלושה משופטיו של אותו בית משפט עליון עצמו, ובהם מי שנבחרו זה עתה לכהונת נשיאו וסגן הנשיא, מכהנים בוועדה לבחירת שופטים שבחרה את אותם נשיא וסגן נשיא עצמם. וכאן אין המדובר בקרובי חברי הוועדה אלא בחברי הוועדה עצמם, ולא בהכללתם ברשימת מועמדים אלא בבחירתם".
כמו כן התייחס הדיין הבכיר לטענות בעניין השופט עמית, שחלקן התפרסמו לראשונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", וכתב כי "התמיהה עולה עשרת מונים שעה שנשווה אל מול עינינו את מצוקת המתדיינים בבתי הדין שממנה בוחר הצו האמור להתעלם בשל הדרישה הטהרנית העוסקת בספק ספקא של מינוי מקורבים, ובהשוואה לה את עניינה של בחירת הנשיא וסגנו, שלא הוסיפה דבר למניין השופטים המכהנים ואף לעניין הנשיא – גם קודם לה החזיק אותו נשיא באותן סמכויות כממלא מקום הנשיא, כשאך בשל מאבק 'עקרוני' אל מול גורמים פוליטיים – מאבק שלגופו כמובן לא אנקוט עמדה – ללא כל צורך אמיתי של ציבור המתדיינים, בחר מי שבחר להתעלם מקיומם של הפגמים שלפחות למראית עין בבחירה זו, בעוד כשמדובר במערכת בתי הדין הסובלת מחוסר כרוני של דיינים, המחריף שבעתיים כשאין כלל התקנים מאוישים, ננקטת מגמה של פשפוש בציציות חברי הוועדה ובשיקוליהם גם במחיר של תקיעת מקלות בגלגלי מינויי הדיינים לאורך זמן על חשבון כלל ציבור המתדיינים".
הדיין שפירא אף קבע כי מצווה לפרסם את הפסק המצוטט והביע תקווה "שמא יתרום הפרסום להשמעת שוועת המתדיינים, ושמא עורכי הדין של שני הצדדים כמו גם של מתדיינים רבים אחרים יפעלו לרתום את לשכת עורכי הדין שידיה רב לה, שחבריה חברים בשתי הוועדות".
