"אומן ראש השנה" – שרים חסידי ברסלב בכל אירוע, כשכל מילה מהדהדת כמסר של כיסופים ליום המיוחד בשנה. כמדי ראש השנה, נוהרים רבבות יהודים לקברו של רבי נחמן מברסלב, אחד מגדולי המנהיגים החסידיים בהיסטוריה היהודית. השנה עלתה העלייה לרגל לאומן לכותרות גם בשל התקצוב המיוחד – 10 מיליון שקלים שאושרו בזמן מלחמה – וגם בשל ניסיונות לאפשר לעריקים לנסוע לקבר מבלי להיעצר בידי צה"ל כיוון שלא התייצבו בלשכות הגיוס.
מוקד תפילה והגעה המונית
במהלך כל ימות השנה משמש קברו של רבי נחמן בעיר אומן באוקראינה מוקד תפילה ובית כנסת פעיל. אולם בראש השנה המקום הופך לאתר עלייה המוני, המושך אליו עשרות אלפי יהודים – רבים מהם מישראל.
רבי נחמן, שנולד בשנת 1772, לא היה צדיק "שגרתי". באמצעות תורת הקבלה ותפיסת עולם ייחודית, קרא לדבוק באמונה פשוטה בקדוש ברוך הוא – מתוך שמחה, ביטחון וללא ייאוש. התנועה החסידית שהקים עוררה התנגדות עזה, אך גם סחפה אחריה רבים. לאחר פטירתו הפך רבי נחמן דמות מופת, ושמו היה לסמל. עד היום נלמדים ספריו בלהט, ומשפטים רבים מתוכם הפכו לסיסמאות המזוהות עם תורתו, המתנוססות על סטיקרים ושלטי חוצות: "אין שום ייאוש בעולם כלל", "האדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר – שלא יתפחד כלל" ועוד.
הבטחה גדולה בעלייה
על שמו של רבי נחמן נפוצה האמירה כי הבטיח שמי שיגיע אליו בראש השנה יזכה לתיקון גדול, מבלי להידרש לתעניות או סיגופים – שכן עצם ההגעה אליו היא התיקון. חסידיו מוכנים לעבור תלאות רבות כדי להגשים הבטחה זו. אחד החסידים מספר: "אם בתקופת הקורונה ישנו בשקי שינה במעברי גבול, או צעדנו ימים שלמים ברגל ביערות כשלא ניתן היה לעבור בין מדינות – מה הם בעינינו צווי הגיוס האלה?"
למרות הקשיים, חסידי ברסלב רואים בהם חלק בלתי נפרד מהאתגר. ככל שהדרך קשה יותר, כך גוברת תחושת הזכות והמצווה שבהגעה לקבר. הספרות החסידית מלאה בסיפורים על חסידים שנתקעו עם עגלתם בבוץ או נתקלו בשודדים בדרכם לרבם, מה שהאריך את מסעם והכביד עליו. המסר החוזר בסיפורים אלה הוא כי "המניעות" – העיכובים בדרך ל"חסד גדול" – נועדו להעצים את תחושת החסד והזכות שבסופן. משום כך משקיעים החסידים מאמצים עצומים, הן כספיים והן מעשיים, וככל שמתרבים הקשיים וההגבלות – כן מתעצם רצונם להתגבר עליהם ולהגיע ליעד.
ריאיון אולפן עם ארז מוחוני ושרון יוסף
(צילום: מיקי שמידט)
בית העלמין והקדושה שבמקום
לפי המסורת החסידית, הגיע רבי נחמן לבית העלמין בעיר אומן, שבו נטמנו עשרות אלפי יהודים שנרצחו בפוגרום. הוא עמד בין שני קברי אחים, ובהם עצמות יהודים שלא נכנעו לדרישה לעבור בשער שמעליו נתלה צלב. על המקום אמר רבי נחמן: "מה טוב להיקבר בין שני ההרים האלו, במקום שבו יש ריח גן עדן – המקום שיועד לי מימי בראשית". חסידיו מסבירים כי הבחירה הזו מסבירה את קדושת המקום, ורבים מהם רואים בו מוקד עלייה לארץ ישראל ממש, ומייחסים לו קדושה דומה לזו שבארץ ישראל.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת הגיעו לאומן רק עשרות חסידים, אך עם השנים הפך המנהג לתופעה רחבת היקף שצברה פופולריות עצומה, במיוחד בראש השנה. כיום נוהרים למקום עשרות אלפים – בהם גם רבים שאינם דתיים כלל – המבקשים לחוות את החוויה הרוחנית המיוחדת. חסידי ברסלב, עם הוואנים המנגנים שלהם, הטמיעו את שירי "אומן ראש השנה" בתודעה הציבורית והפכו את המסורת לתופעה מוכרת ועממית.
ממד מודרני ואתגרים מדיניים
בשנים האחרונות קיבלה אומן ממד חדש: לא רק יעד עלייה לרגל ומקום לסגולות, אלא גם אתגר מדיני. בתקופת הקורונה, כאשר שמי העולם נסגרו, נמנעה האפשרות להגיע לקבר רבי נחמן. בשנה שלאחר מכן גובש מתווה מיוחד, שכלל נוכחות של כוחות משטרה ומד"א במקום, כדי לוודא עמידה בהנחיות ולפקח על בדיקות יומיות. בשלוש השנים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, שערי המדינה סגורים והחסידים נאלצים למצוא פתרונות חלופיים – כשהם רואים במכשולים אלה חלק מהדרך המעצימה את הזכות שבעלייה לצדיק.
בעבר נעשו ניסיונות מצד מדינת ישראל להעביר את קבר רבי נחמן לארץ. בין הפונים היו נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג, ששלח פנייה בנושא כבר ב-1992, סגנית שר החוץ לשעבר ציפי חוטובלי וגורמים נוספים, אך ממשלת אוקראינה השיבה בשלילה בטענה שמדובר ב"נכס תרבותי". גם בתוך חסידות ברסלב עצמה ישנה התנגדות לרעיון: חלק מהחסידים פועלים להעלאת הקבר, אך רבים מתעקשים כי המקום שבו נטמן – בין שני קברי האחים ההיסטוריים – יועד לו מימי בראשית ואין לעקור אותו ממנו.
קהילות מגוונות ומניין בארץ
חשוב לציין שחסידות ברסלב אינה קהילה אחידה, אלא מורכבת מרבנים שונים וקהילות מגוונות המלמדות את תורתו. לא כל החסידים נוסעים לאוקראינה: מדי שנה בראש השנה מתקיים בכותל המערבי מניין מיוחד של חסידי ברסלב שבוחרים להישאר בארץ, ושומרים על אופי חסידי ייחודי – הרחק מההתקהלות ההמונית שבאומן.
