מתחם טהרה נחשף סמוך ל"שער המשולש", אחד משערי הכניסה המרכזיים להר הבית (המזרחי מבין "שערי חולדה"). המתחם שהשתמר להפליא, נחשף בחפירות הארכאולוגיות שהתבצעו בעופל (Ophel) – מרחב המשתרע למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית בעיר העתיקה בירושלים – בניהולם של פרופ' עוזי ליבנר ופרופ' אורית פלג-ברקת מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. מיקומו ואופיו המונומנטלי של מתחם הטהרה מרמזים כי נועד לשרת את צורכי רבבות עולי הרגל היהודים שהגיעו לירושלים לשם היטהרות טרם כניסתם למקדש.
מתחם הטהרה שהתגלה למרגלות הר הבית
(צילום: החברה לפיתוח מזרח ירושלים)
במרכז המתחם, שנבנה בראשית המאה הראשונה לספירה, נמצאת בריכה מטויחת גדולה שמידותיה כ-12 על 9.5 מטרים, ואל קרקעיתה יורדות מדרגות מארבעה עברים. מצפון-מערב לבריכה ניצב מבנה מרשים בנוי אבני גזית הכולל ארבעה חדרים, ששלושה מהם זוהו כמקוואות טהרה ציבוריים גדולים. בסך הכול, משתרע המתחם על פני כ-280 מטרים רבועים.
אחד ממקוואות הטהרה השתמר באופן יוצא דופן למלוא גובהו, 4.2 מטרים, כולל קמרון האבן שמעליו והפיר דרכו סופקו לו המים. השתמרות של מבנה מימי בית שני מן המסד ועד הטפחות בשלמותו היא נדירה ביותר בירושלים, קל וחומר במיקום כה מרכזי ובעל חשיבות היסטורית בסמוך למתחם המקודש. שניים מהמקוואות כוללים מדרגות גזית מסותתות בקפידה. בין הבריכה הגדולה למבנה הגזית מצויה חצר קדמית מרוצפת בלוחות אבן גדולים ומסותתים היטב. "חשיפתו של מבנה גזית מונומנטלי המוקדש כולו לטהרה, הממוקם למרגלות הר הבית ובסמוך לאחד משעריו, היא תגלית חסרת תקדים", אומרים מנהלי החפירה, פרופ' ליבנר ופרופ' פלג-ברקת. "אופיו של המתחם נוגע ישירות בלב המחקר שלנו על הארכיאולוגיה של העלייה לרגל בימי בית שני ובשאלות המחקר: כיצד תוכנן האזור שסמוך להר הבית כדי לווסת את עולי הרגל הרבים שהגיעו למתחם הר הבית בירושלים, ואילו פעילויות וטקסים התקיימו בסמוך לשעריו".
מתחם הטהרה המונומנטלי (למטה מימין), המדרגות המובילות ל"שער המשולש" ומסגד אל-אקצא (למעלה משמאל)
(צילום: אמיל סדיקוב)
המקוואות והבריכה חוברו למערכת ניקוז ענפה המורכבת מתעלות שהשתמרו במקומות מסוימים לגובה של למעלה משני מטרים. תעלות אלו הובילו מים מהמתחם לעבר נחל קדרון. ממדיהן המרשימים מעידים על כמויות מים גדולות מאד שזרמו במערכת, ומרמזים על כך שהמקוואות והבריכה קיבלו את מימיהם ממקור קבוע של מים זורמים, אולי סעיף של אמת המים שסיפקה מים להר הבית בתקופת בית שני.
חברי הצוות בכניסה לאחד ממקוואות הטהרה שהתגלו במתחם הטהרה
(צילום: אוברי מרקדו)
מחצית השקל, עשוי כסף, מהשנה השלישית למרד הגדול
(צילום: טל רוגובסקי)
מטבע ברונזה מהשנה הרביעית למרד הגדול
(צילום: טל רוגובסקי)
המתחם הגיע לסופו הדרמטי בקיץ של שנת 70 לספירה, כאשר ירושלים והמקדש חרבו בידי הרומאים. העדויות לחורבן כוללות עשרות מטבעות מתקופת המרד הגדול, שהתגלו על רצפות החדרים ובתוך שכבת ההרס. החפירות חשפו גם כי המתחם המונומנטלי לא היה מתקן הטהרה הציבורי הראשון שנבנה באתר. מתחתיו, חשפה משלחת האוניברסיטה העברית שרידים של מתחם ציבורי קדום יותר, הבנוי אף הוא אבני גזית וכולל מקווה טהרה גדול, המתוארך ככל הנראה למאה הראשונה לפני הספירה. תגלית זו מצביעה על היסטוריה ארוכה של פעילות טהרה באזור זה, הצמוד להר הבית.
התגלית היא פרי של חמש עונות חפירה בעופל, בהשתתפות סטודנטים ומתנדבים רבים מהארץ והעולם. החפירות נוהלו על ידי המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם מכון ארמסטרונג לארכאולוגיה מקראית, ובמימון הקרן הלאומית למדע, מכון ארמסטרונג ומרכז הרטוג לחקר הארכאולוגיה של ירושלים. אתר החפירות ממוקם בגן לאומי סובב חומות ירושלים, המנוהל על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים. החפירות שהובילו לחשיפת הממצא הייחודי, זכו גם לסיוע מצד עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.
