שלוש נשים הגיעו הבוקר (יום ב') למשרד לשירותי דת בירושלים במטרה לגשת לבחינות ההסמכה הרשמיות לרבנות שעורכת הרבנות הראשית – אולם נכון לשעה זו, גם יותר משעתיים אחרי המועד שנקבע מראש, הטפסים של הבחינות עדיין לא הוגשו להן. ברבנות הראשית טוענים שמדובר ב"תקלה טכנית".
לאחר מאבק ממושך בדרישה לאפשר לנשים להיבחן, התייצבו הרבניות יערה וידמן סמואל, רות עגיב ורחל צבאן לבחינות בנושאים הלכתיים שונים, בהם דיני אבלות, שמחות ונידה. לעת עתה, נראה שהרבנות ממשיכה להערים קשיים על הנשים בדרכן לממש את זכותן להיבחן, המעוגנת בפסיקת בג"ץ. ארגון עִתים עתר לבית המשפט בבקשה לעצור את בחינות ההסמכה גם לגברים ולקבוע ביזיון בית משפט.
יו"ר "דגל התורה", חבר הכנסת משה גפני, קרא להפר את פסיקת בג"ץ. "יש לפעול על פי דין תורה ואסור לקיים פסיקות של בית המשפט שהן בניגוד להלכה", כתב. מנגד, הייעוץ המשפטי של הרבנות הראשית הנחה לקיים את הבחינות וביקש שהנשים יישארו במקום.
אף שלפי פסקת בג"ץ יש לנשים זכות לקבל תנאי בחינה זהים לאלה של הגברים הנבחנים, הרבנות הודיעה לנשים שהן לא ייבחנו בבנייני האומה כמו הגברים, אלא במבנה בכתובת אחרת בירושלים, המרוחק מהגברים. בשיחות פנימיות טענה הרבנות כי ההפרדה המגדרית נועדה "למנוע הפרות סדר והפרעה לסדר התקין של מהלך המבחנים".
הרבנית שרה סגל-כץ הייתה אמורה להיבחן גם היא השבוע, אבל לא הצליחה לשריין כרטיס טיסה מארצות הברית לישראל, בזמן הקצר יחסית שבין פרסום מועד הבחינות לבחינות עצמן.
מאבק ארוך שנים
בשנת 2016 הכריז אריה דרעי, שהיה אז שר הפנים, על תקנות חדשות שהעניקו הכרה בלימודים בישיבה ובמבחני הרבנות כשווי ערך לתארים אקדמיים. לפי התקנות, עמידה בהצלחה בשלוש בחינות רבנות לאחר שש שנות לימוד תיחשב כמו תואר ראשון וגמול השתלמות למורים ולעובדי מדינה; עמידה בבחינת "יורה יורה" (רישיון הלכתי להיות פוסק הלכה) תיחשב כמו תואר שני וגמול השתלמות למורים ולעובדי מדינה; ועמידה בהצלחה בלימודי "ידין ידין" (מבחני דיינים) והסמכה לדיין או לרב עיר ייחשבו כמו דוקטורט וגמול השתלמות למורים ולעובדי מדינה. משמעות התקנות היא שלבחינות ההסמכה לרבנות יש גם השלכות כלכליות ניכרות.
2 צפייה בגלריה
השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון. פסק שעל הרבנות לאפשר לנשים להיבחן
(צילום: רפי קוץ)
בשנת 2019 הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה לאפליה ובדרישה שהרבנות הראשית תאפשר לנשים להיבחן בדיוק כמו הגברים. את העתירה הגישו הארגונים עִתים, קולך ומרכז רקמן, בשם שש נשים: הרבניות אביטל אנגלברג, שרה סגל-כץ, שלומית פיאמנטה, שלומית פלינט, מישל פרבר ורחל קרן.
ביולי 2025 פסק השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שעל הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת למבחני ההסמכה הרשמיים לרבנות. בפסק הדין הדרמטי הוא קבע כי "חסימת נשים – 'דרשניות, צדקניות וחכמניות' – מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על ידי הרבנות הראשית הריהי הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי".
העתירה לבג"ץ עסקה רק בזכות לגשת למבחני "יורה יורה" ולא בהסמכה. פסק הדין מתייחס לכך שנשים לא יהיו מוגדרות כרבניות בידי הרבנות, ולא יוכלו להתמנות לרבניות ערים או לקבל הסמכה של רב, אך יוכלו לקבל את הזכויות הכלכליות ואת ההכרה בלימודיהן התורניים.
הנשים נכנסות למבנה שבו אמורות להיערך בחינות ההסמכה לרבנות
(צילום: עתים)
לאחר ניסיון כושל של הרב הראשי קלמן בר לקבוע דיון חוזר, דחיית שני מועדים של בחינות הרבנות לכולם וניסיונות למצוא דרכים שונות לעקוף את בג"ץ ולא ליישם את הפסיקה, התכנסו חברי מועצת הרבנות הראשית והרבנים הראשיים, והחליטו לפתוח את המבחנים. בתחילת 2026 פרסמה הרבנות את מועדי הבחינות, בפעם הראשונה לאחר פסק הדין, וקבעה את המבחנים לחודש אייר.
ארגון עתים, שיזם את העתירה לבג"ץ לפני כשבע שנים, התריע במכתב דחוף למנהל הבחינות מטעם הרבנות על חשש לאי-סדרים ולחוסר שוויון במהלך הבחינות, בין השאר על רקע תנאים פיזיים לא הולמים לנבחנות, סימון הבחינות של הנשים במעמד בדיקת התשובות והיעדר נציג שיוכל לתת מענה לנבחנות בשאלות שיעלו במהלך הבחינות.
