לקראת יום מחאה נוסף של התומכים בעסקה לשחרור החטופים, יש מי שסבורים כי הקמפיין הפנימי והלחץ על ממשלת ישראל עלולים רק להזיק למדינה בטווח הארוך. כך סבור למשל פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, הידוע במחקריו על תורת המשחקים וכלכלה התנהגותית.
ריאיון עם פרופ' ישראל אומן על האפשרות של עסקת חטופים
(צילום: מיקי שמידט)
כשהוא נשאל על הגברת הלחץ הפנים-ישראלי להסכים לעסקת חטופים כוללת, השיב פרופ' אומן: "אני חושב שההפגנות והלחץ, כביכול למען החטופים, זה לא ממש למען החטופים. הלחץ הזה הוא פשוט להיכנע במלחמה הזאת. אני חושב שזה היה מההתחלה. מההתחלה רוצים שאנחנו נצא מעזה, נשאיר את חמאס שם, נשאיר את המצב כמו שהוא היה, וזה ממש לא טוב, מפני שאנחנו רוצים שלום".
בריאיון הבוקר (יום ב') לאולפן ynet, הוסיף חתן פרס נובל: "אני חושב שגם המפגינים רוצים בהמשך קיום מדינת ישראל, אני לא חושב שהם רוצים שמדינת ישראל תפסיק להתקיים. מה שהם למעשה מבקשים הוא שאנחנו ניכנע במלחמה, שאנחנו נפסיק את המלחמה, וגם כן נעביר אלפי מחבלים חזרה – זאת אומרת שחמאס ניצח במלחמה וימשיך לשלוט שם. המטרה של חמאס, ולמעשה גם כן של מחמוד עבאס, היא להשמיד את מדינת ישראל. בכל העולם שומעים את הקריאה 'מהנהר ועד לים, פלסטין תהיה חופשית'".
3 צפייה בגלריה
מחאה למען עסקת חטופים. "למעשה מבקשים שניכנע במלחמה"
(צילום: AP Photo / Ohad Zwigenberg)
אנחנו לא מדברים פה רק על אידיאולוגיה, אתה חתן פרס נובל לכלכלה, אתה פרופסור לתורת המשחקים. איך אתה מנתח את השפעת הלחץ הישראלי הזה מבפנים על הסיכויים של ישראל להשיב את החטופים הביתה, לנצח את חמאס, להשפיע על חמאס?
"אני רוצה להאמין שהמפגינים לא רוצים בהשמדת מדינת ישראל, אבל על זה מדובר... אני חושב שהם לא מבינים את זה. יש שם אנשי משפחה שלי שאני אוהב אותם מאוד, אני אוהב את המפגינים מאוד. אני חושב שהם לא מבינים שהעניין הזה – בנפשנו הוא. זה לא עניין של מתנחלים וכולי, זה עניין של מדינת ישראל. אנחנו חיים יותר ממאה שנה כאן עם מלחמה תמידית, האלימות התחילה ב-1921, הערבים התחילו להתקיף אותנו. אם אנחנו רוצים לחיות עוד מאה שנה ככה, עם אלימות והערבים שכל הזמן מתקיפים אותנו, אז בבקשה.
"לא מבינים שאנחנו חייבים לחסל את חמאס. אגב, יש לי גם קצת ביקורת נגד הממשלה. מה אנחנו עושים במשך שנתיים בעזה? למה אנחנו לא כובשים את עזה? אגב, אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. לא רק המחדל של 7 באוקטובר, אלא גם ובעיקר ההתנתקות. הם לא היו יכולים לבנות מאות קילומטרים של מנהרות, ולא היו יכולים לעשות את מה שעשו ב-7 באוקטובר, לולא ההתנתקות. ההתנתקות היא השורש הרע, אבל עוד לפני ההתנתקות, בהסכם אוסלו היה סעיף של חינוך – ששני הצדדים יחנכו את ילדיהם לשלום, וזה לא קרה. זה קרה בצד שלנו, אבל לא בצד השני".
3 צפייה בגלריה
פרופ' ישראל אומן. "צריך לבחור, ואני חושב שטובת כלל המדינה גוברת"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אם היית צריך לייעץ למשפחות של חטופים שמוחזקים ברצועת עזה, ואומרות שהן רוצות לצאת לרחובות כדי להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה, כי זאת הדרך היחידה שבה הבנים שלהן יחזרו הביתה – מה היית אומר להן?
"אני אומר להן: אני מבין אותך במאה אחוז, אני מבין שזה חשוב ואני רוצה שהבן שלך יחזור – אבל אני רוצה גם כן שהבן שלי והנכד שלי והנין שלי לא ייהרגו, ואני רוצה שהנכד שלך לא ייהרג, ואני רוצה לחיות בשלום. אז אני צריך לבחור, כן? אני צריך לבחור, ואני חושב שטובת כלל המדינה גוברת על הטובה שלך. הם מבקשים שמדינת ישראל תיכנע, וזה יוביל לעוד ועוד שנים של אלימות, עוד מאה שנה של אלימות, אם אנחנו נכנעים".
טוענים שגם הסולידריות הישראלית, הלכידות של החברה בישראל, היא חשובה לרווח האסטרטגי שלה – ובלי סולידריות ובלי שמירה על ערכי המדינה, כמו השבת חטופים, לישראל אין תקנה. מה אתה עונה לטענה הזאת?
"הלכידות הפנימית חשובה מאוד, זה חשוב מאוד ואני הכי מצטער על הקרע בעם בנושא הזה, אבל אני רוצה לחיות בשלום. אני לא רוצה שהילדים שלי ייהרגו ולא רוצה שהנכדים שלי והנכדים שלך והנכדים של החטופים ייהרגו. לכן אני לא רוצה להיכנע".
דיברת עם ראש הממשלה נתניהו בשנתיים האחרונות?
"לא דיברתי עם ראש הממשלה כבר שלוש-ארבע שנים או משהו כזה".
3 צפייה בגלריה
הרס מתקיפות ישראליות ברצועת עזה. "האמת היא שאני לא מבין את מהלך המלחמה"
(צילום: AP Photo / Maya Levin)
ואם היית מדבר איתו, מה היית אומר לו?
"הייתי אומר לו שאני לא מבין למה המלחמה הזאת נמשכת כבר שנתיים ומה אנחנו עושים, למה אנחנו לא כובשים את עזה. האמת היא שאני לא יודע מה הולך. אני לא מבין את מהלך המלחמה. אני נגד להיכנע, אבל אני לא מבין את מהלך המלחמה. הייתי מבקש ממנו להסביר מה הוא עושה".
שאלה נוספת, לפני שאנחנו נפרדים. אתה יליד פרנקפורט בגרמניה, אבל המשפחה שלך הצליחה לברוח משם בילדותך, עוד לפני ליל הבדולח. כשאתה רואה מה קורה בגרמניה, ובאירופה בכלל, זה מזכיר במשהו תקופות נשכחות? זה גורם לך להיות חרד לגורלה של יהדות אירופה וגרמניה בפרט?
"לא רק יהדות אירופה וגרמניה, אלא גם יהדות ארצות הברית, יהדות אוסטרליה ועוד. במצב הנוכחי, גרמניה טובה יותר מהרבה ארצות אחרות, מבחינת האנטישמיות והאנטי-ישראליות הקיצונית. האנטישמיות בכל העולם גואה, ויש לזה תוצאה טובה אחת, וזה שיהודים בורחים מן העולם ועולים לארץ. אבל האנטישמיות בכל העולם הולכת וגוברת. זה לא מזכיר את גרמניה של שנות ה-30, שם היה הרבה יותר גרוע, אבל זה מדאיג מאוד".
