תשע שנים לאחר פטירתו של הסופר וחתן פרס נובל לשלום, פרופ' אלי ויזל, חולקים לו שירותי הדואר של ארצות הברית כבוד בהוצאת בול חדש, המוקדש להנצחתו ולזיכרון מורשתו. פרופ' ויזל הוא האישיות ה-18 בסדרת הבולים המיוחדת המוקדשת לדמויות של "אזרחים מכובדים של ארצות הברית".
יהודים נוספים שזכו לכבוד זה הם שופטת בית המשפט העליון של ארה"ב רות ביידר גינזבורג, ממציא החיסון הראשון למחלת הפוליו פרופ' יונה סאלק, כלת פרס פוליצר הסופרת והמחזאית עדנה פרבר והמשורר והקריקטוריסט שלדון (של) סילברסטיין, שנודע בספרו "העץ הנדיב".
בבול צילום של ויזל לצד המשפט "ההפך מאהבה איננו שנאה, הוא אדישות", אחד המשפטים הידועים ביותר שלו.
בארצות הברית נחשב אלי ויזל עד היום לדמות מופת, איש המוסר והערכים, האיש שבכתביו, בהרצאותיו, בספריו, ובמאמריו ביקש לבנות חברה טובה יותר, הגונה יותר, מוסרית יותר וערכית יותר. ויזל, ששימש במשך יותר מ-20 שנה עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", הוא מהדמויות הייחודיות שקיבל את כל אותות הכבוד וההערכה שמעניקה ארצות הברית - "מדליית נשיא ארה"ב לחופש", "מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני" המוענקת על ידי הנשיא, "מדליית החירות של ארה"ב" ו"המדליה הלאומית לאנושיות".
ויזל נולד למשפחה דתית אורתודכסית בעיר סיגט בצפון טרנסילבניה ברומניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלחה משפחתו למחנות הריכוז, הוריו ואחותו הקטנה ניספו בשואה, בעוד הוא ושתי אחיותיו הגדולות נותרו בחיים. הוא כתב 54 ספרים, מהם ארבעה העוסקים במישרין בשואת העם היהודי ובסבלן של קהילות נוספות שנרדפו ע"י הנאצים. כמו-כן כתב מאמרים רבים והירצה ברחבי העולם נגד רדיפת עמים, גזעים וקבוצות חלשות בעולם. בשנת 1986 זכה בפרס נובל לשלום כהוקרה על מחויבותו לנושא, והפצתו בכל העולם.
אלי ויזל הוא מהבודדים בארה"ב שנחקק על שמם חוק מיוחד "חוק ויזל נגד השמדת עם ומעשי גזענות". החוק נחקק כהוקרת הסנט והקונגרס האמריקני לפעילותו למען יצירת חברה טובה יותר ולמען זיכרון השואה ולימוד לקחיה. ספרו "הלילה" נלמד בכל שנה על ידי יותר משני מיליון וחצי תלמידים בארצות הברית בלבד.
מדינת ישראל והעם היהודי היו מושאי גאוותו של ויזל, לכן ראוי ומוצדק שנתגאה באיש היקר והמיוחד שליבו ועשייתו היו תמיד למען מדינת ישראל.
ד"ר יואל רפל הקים וניהל את ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון
