יותר מ-100 שנים לאחר ששישה חיילים יהודים אמריקנים נפלו במלחמת העולם הראשונה, עמד שגריר ישראל בבלגיה, דוד סרנגה, ליד קבריהם וקרא קדיש. הביקור התקיים בבית הקברות האמריקני בפלנדרס, ערב יום שביתת הנשק שצויין באירופה לזכר סיום הקרבות של מלחמת העולם הראשונה - שהסתיימה בנובמבר 1918.
שגריר ישראל בבלגיה אומר קדיש על קבר חייל יהודי
(צילום: שגרירות ישראל בבלגיה)
״עברתי מקבר לקבר וליד כל אחד מהם שמעתי את סיפור חייו הקצר, הזלתי דמעה, קראתי קדיש והנחתי אבן זיכרון״, כתב סרנגה בעקבות הביקור.
בבית הקברות שבעיר וארכם טמונים 368 אנשי צבא אמריקנים, רובם נהרגו במאבק לשחרור אדמת בלגיה. במקום מונצחים גם שמותיהם של 43 נעדרים. בין הקבורים בו שישה חיילים יהודים: סמואל ג’ייקובס, ארתור סגל, ג’ק לדר, נורמן שטיין, ארווין מינצסהיימר ומוריס ליבמן. הצעיר ביניהם היה בן 19 והמבוגר בן 40.
ששת הקברים הם חלק מסיפור רחב בהרבה של השתתפות יהודית במלחמת העולם הראשונה. לפי ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון, כ-1.35 מיליון יהודים שירתו בצבאות משני צדי הסכסוך, ובהם צבאות רוסיה, אוסטרו-הונגריה, גרמניה, צרפת, בריטניה וארצות הברית. כ-250 אלף יהודים שירתו בכוחות האמריקניים. לפי נתונים שפרסם ארגון ותיקי המלחמה היהודים בארצות הברית, כ-3,400 מהם נהרגו בקרבות.
יותר מ-170 אלף חיילים יהודים נפלו במלחמה בכל החזיתות. בהשוואה לאומדן של כ-8.5 מיליון חיילים שנהרגו בסך הכול, מדובר בכ-2% מהנופלים. מאחורי המספרים מסתתרת גם טרגדיה יהודית: יהודים לבשו את מדי המדינות שבהן חיו ונלחמו משני עברי החזית, לעיתים אלה מול אלה.
לביקור היה גם חיבור מצמרר ללוח השנה הישראלי: כוחות גרמניים נכנסו לעיר אייפר שבמערב פלנדרס ב-7 באוקטובר 1914. סרנגה התייחס למשמעות שמעורר התאריך אצל ישראלים, וחיבר בין כאב המשפחות, ההקרבה והאובדן.
לצד ההנצחה, השגריר קשר את הביקור גם למציאות במזרח התיכון. במאמר שכתב בעקבותיו הצביע על הפיוס בין מדינות אירופה כהוכחה לכך שאויבים יכולים לבנות עתיד משותף. עם זאת, הדגיש כי שלום מחייב התמודדות עם הגורמים המזינים את המלחמה הבאה, ובהם התעצמותו הצבאית של ארגון הטרור חמאס וההסתה לשנאה.








