הכתרה של מלך בעולם העתיק הייתה אירוע מכונן בחיים של אומה. המונים הגיעו מכל הארץ כדי להביע את אמונם במנהיג החדש, באירוע שנמשך ימים ולפעמים גם שבועות ארוכים. בירושלים, הטקס הזה התקיים במעיין הגיחון – המים שמהם שתו תושבי העיר ובהם השקו את צאנם ואת שדותיהם. המיקום סימן ברכה ושפע לשליט החדש, סמל ששלטונו יימשך שנים ארוכות ברוגע ובביטחון, ממש כמו פכפוך המעיין.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אבל ההכתרה הראשונה בגיחון לא הייתה רגועה כל כך. מינוי המלך הראשון לבית דוד לווה בדרמה פוליטית שאיימה לסחוף את ירושלים כולה. זה קרה בסוף ימיו של דוד המלך. אחרי 40 שנה שבמהלכן הקים את הממלכה המאוחדת של שבטי ישראל, הגיע הזמן למנות יורש.
קראו עוד בערוץ היהדות:
אבל דוד המלך, זקן וחולה, הסתגר בארמונו ולא מיהר להעביר את השרביט. בחוץ כבר התחיל המרוץ לכתר. המועמד למלוכה היה שלמה, הבן שהכתר הובטח לו מיום הולדתו – אבל לאדוניה, אחיו הגדול, היו תוכניות אחרות. בגינוני מלכות, הלקוחים היישר מחצרות המלכים השכנים, הוא תכנן לסחוף אחריו את העם להכיר בו כיורש החוקי של דוד.
הנסיך יפה התואר מופיע במפגני ראווה נוצצים, מלווה פרשים, סוסים ומרכבות. עשרות עבדים רצים לפניו לבשר את בואו – וזה עובד. העם מהופנט מהזוהר וממפגני הכוח. בירושלים כבר ברור לכולם מי יהיה המלך הבא של ישראל, ואדוניה מחליט לקדם את תוכניתו צעד אחד קדימה.

מהפכה פוליטית בעין רוגל

לעובר אורח מזדמן נראית ההתכנסות ב"עין רוגל" כמסיבת רעים תמימה, אבל מבט חטוף על המוזמנים מלמד ששום דבר כאן אינו תמים. יואב בן צרויה, מפקד הצבא, הכהן הגדול אביתר ושאר תומכי אדוניה, הגיעו לכאן ללא ידיעתו של דוד כדי להשתלט על המלוכה, ולהמליך את אדוניה כמלך החדש של ישראל.
2 צפייה בגלריה
מעיין הגיחון
מעיין הגיחון
מעיין הגיחון
(באדיבות מכון מגלי"ם – עיר דוד)
עבור שלמה מדובר בגזר דין מוות. ברגע שאדוניה יומלך, שלמה ואימו ייחשבו לאיום על הממלכה ויחוסלו. מה שאדוניה לא יודע, הוא שדבר ההכתרה המחתרתית דלף וכבר הגיע לאזניהם של נתן הנביא ובת שבע, אימו של שלמה.
בזמן שאדוניה שקוע בחגיגות, השניים כבר ניצבים בשערי ארמון דוד: "וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּך? וַתֹּאמֶר לו,ֹ אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בה' אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי. וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ. וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם, מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו" (מלכים א', פרק א', פסוקים י"ז-כ').
כפי שנקבע מראש בין בת שבע לנתן, הנביא נכנס בדיוק ברגע שבת שבע מסיימת את דבריה. הלחץ המשולב של אשת המלך ושל איש הרוח שליווה את דוד בכל תחנות חייו החשובות, מכריע את הכף: "וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר, קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע. חַי ה' אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי, כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה".

הבריכה שראתה הכול

ברגעים אלה ממש הטקס בעין רוגל עומד להסתיים, ובעוד רגע תהפוך מלכות אדוניה לעובדה מוגמרת. עכשיו הכול תלוי באדם אחד. דוד מצווה להביא את שלמה, להרכיב אותו על הפרדה המלכותית ולהוביל אותו מהארמון, במורד ההר, אל מעיין הגיחון.
ההיסטוריון פרופ' רוני רייך (אוניברסיטת חיפה), מספר כי על שולי בריכה הגדולה החצובה בסלע, יכלו לעמוד עשרות רבות, אולי אפילו מאות אחדות של אנשים. במקום הזה נמשח שלמה למלך, אבל הקרב על דעת הקהל עוד לא הסתיים.
כדי שכל העם ידע בברור מיהו המלך החדש, דוד מצווה לחתום את המלכת שלמה בחגיגות גדולות – "וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם: יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה". המון חוגג וקולני מעלה את שלמה מהגיחון להושיב אותו על כס המלוכה. קולות השמחה ותרועות כלי הנגינה מהדהדים בעוצמה בקירות התלולים של נחל קדרון, ומגיעים עד לסועדים בעין רוגל.
2 צפייה בגלריה
פרופ' רוני רייך
פרופ' רוני רייך
פרופ' רוני רייך
(באדיבות מכון מגלי"ם – עיר דוד)
יואב בן צרויה נדרך: "מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה?" כאשר מתברר שבדקות ספורות התהפך עולמם, תומכי אדוניה נתקפים אימה ומתפזרים לכל עבר. אדוניה, שלפני רגע ישב על גג העולם, הפך מ"מועמד למלוכה" למורד במלכות. הוא רץ לאחוז בקרנות המזבח, להציל את חייו.
לא הייתה זו הדרמה הפוליטית האחרונה שהסעירה את ירושלים, אבל משיחת שלמה למלוכה, ליד מעיין הגיחון, הייתה רגע מכונן שסלל את הדרך לאחת התקופות המפוארות ביותר בתולדות עם ישראל. הייתה זו תקופה משגשגת וארוכת שנים, שנזכרה לדורות כתקופה של שלום, פריחה כלכלית ויותר מכול – התקופה שבה נבנה בית המקדש.
  • אהרן הורביץ הוא מנכ"ל מכון מגלי"ם.
פורסם לראשונה: 20:32, 29.05.22