בשני אוטובוסים עמוסים הגיעו אמש (יום ד') עשרות מוחים לביתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, נכנסו לחצר וחוללו מהומה. מתפרעים גרמו נזק לבית, לחצר ולמכונית. "אחד העסקנים הגיע לישיבה ואמר שיש אוטובוס בחוץ ויוצאים בעקבות המעצרים", סיפר אחד מהמפגינים החרדים, "הבנו שהולכים לקרוא תהילים ולעמוד מול הבית במחאה, ועלינו לאוטובוס. לא ידענו שהולכים לשבור דברים ואני אישית לא לקחתי בזה חלק. לא יודע אם הייתה הוראה כזאת". העדות הזאת נשמעת תמימה למדי בהשוואה לתיעודים מחצר ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון.
הכול החל בהתארגנות של תושבים מרמת בית שמש ב', ריכוז של קהילות חסידויות קיצוניות המתנגדות לעצם קיומה של מדינת ישראל. "כל השכונה הזאת זה אנשים שבאו ממאה שערים, ומתנהלים פה כאילו הם עדיין גרים שם", אומר יוסף, תושב בית שמש. "האזור שהם גרים בו מנותק מההוויה של העיר לגמרי ותושבי בית שמש סובלים מהם עוד הרבה לפני הסערות של הגיוס".
לדבריו, "כל שבוע הם מסמנים להם מאבק חדש – נגד אירועי תרבות, נגד יוזמות של תעסוקה לחרדים, נגד האינטרנט, נגד קורסים שונים. השכונה שלהם מלאה בשלטים של 'אין לעבור בשכונתנו בלבוש לא צנוע', יש להם הרבה מאבקים שהם לקחו על עצמם, ועכשיו הם הכניסו את עצמם למלחמה נגד הגיוס".
מדובר בקצה הלוחמני של קהילות חסידיות שמזוהות עם "העדה החרדית", המתנגדות לציונות ואינן רואות בעצמן חלק ממדינת ישראל בשום אופן. באותם חוגים הקימו לפני מספר חודשים קבוצת מחאה המכונה "גיבורי חיל". עשרות אברכים חתמו על הצטרפות ליוזמה, שבמסגרתה יוצאים להפגין על כל מעצר של צעיר חרדי עריק.
אשתו של שופט העליון, מאירה סולברג, מגיבה לאחר ההתפרעויות
(צילום: לירן תמרי)
בשבועות האחרונים אותה קבוצה הגתה מספר רעיונות נוספים למחאה על מעצרי בחורי הישיבות החרדים – בין השאר הסגרת עשרות אברכים שמעולם לא התייצבו בלשכת הגיוס, כדי למלא את בתי המעצר הצבאיים בעצורים נוקשים יותר, וכך להכביד על מערכת הכליאה הצבאית ולמנוע מעצרים של בחורים פחות אידיאולוגיים שלטענת הקיצוניים קלים יותר לפיתוי. כמו כן, היו יוזמות לשיבוש התנועה סביב נתב"ג, שטרם יצאו לפועל.
עם קום המדינה, החסידים בארץ ישראל התפצלו. חסידות גור הובילה את הקו שרצה להיות חלק ממדינת ישראל, כל עוד יובטח שלחרדים תהיה אוטונומיה בחינוך ובלימוד תורה, ובהמשך דרשו גם פטור משירות צבאי. החסידויות שדגלו בהכרה במדינה התגבשו בארץ ל"אגודת ישראל". מנגד, אלה שהתנגדו לכל שיח עם הציונים התאגדו בהתארגנות אנטי-ציונית בשם "העדה החרדית", שאנשיה אינם מצביעים לכנסת, ואת עיקר מחאתם הם מפנים נגד המפלגות החרדיות.
את השיר "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", שהפך כיום להמנון ההפגנות נגד הגיוס, כתבו בעדה החרדית במקור כמחאה נגד אגודת ישראל. בתוך העדה החרדית, שאותה מובילה בעיקר חסידות סאטמר, יש כיום גם כן פלגים וקבוצות שונות, והמפגינים אתמול יצאו מאחת הלוחמניות שבהן.
הרב הראשי מגנה את האלימות
לאחר המקרה אמש, פרסם הרב הראשי, קלמן בר, מכתב בניסיון להרגיע את הרוחות. "בתקופה האחרונה עדים אנו לתופעות של אלימות וונדליזם במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי. שורשה של הבעיה טמון בכך שערכים מסוימים מקבלים העדפה על פני ערכים אחרים. 'חופש המחאה' אינו יכול להתיר פגיעה בזולת. מדיניות זו מובילה אותנו לתוצאות קשות. נוצר מצב שכל אחד יכול להסתתר תחת המעטה של "חופש" ולהתיר לעצמו, בשל מחשבה כי הוא צודק, להביע את דעתו ועמדתו תוך גרימת נזק לאחרים", הוא כתב. "ערכיה של תורת ישראל הם אבן יסוד לקיום האנושי. הם אינם משתנים לפי האווירה או הלכי הרוח האנושיים".
הרב בר הוסיף: "גם מאבק למען ערכים מקודשים אינו מתיר פגיעה בזולת. שלמה המלך החכם מכל אדם התריע כנגד דבר זה באמרו 'איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב' (משלי ט"ו י"ח) האופן בו יש לנהל ויכוח ומאבק חייב להיות באופן של "ארך אפים" ורק בדרך זו ניתן להשקיט ריב. אחים יקרים, אנו קוראים לכולם מלב כואב אל תחגרו מדון, גם אם דבר פוגע בכם, תיקר נפשכם מלחלל כבודכם ולהשיב דבר. כבודה של תורה להיאבק באופן שאינו גורם לחילול שם שמים. ואין שום היתר ח"ו להרים יד כנגד מישהו או לפגוע ברכושו או לעכבו מלהגיע למחוז חפצו. זו גם הזדמנות לקרוא לכל מחרחרי הריב שמנסים בכל אונם לשסע ולפלג את עם ה', הרף ממחלוקות ופלגנות!!! עלינו למצוא את החיבור בין כולם להשבית מדון ומריבה. עלינו להלך בדרכה של תורה ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
