רות בורן, יהודייה ששירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה וסייעה בפענוח קוד מכונת האניגמה שבה השתמשו הנאצים, הלכה לעולמה בבריטניה בגיל 99.
3 צפייה בגלריה
רות ברון משמאל ליד דגם של מכונת פענוח של האניגמה
רות ברון משמאל ליד דגם של מכונת פענוח של האניגמה
רות בורן משמאל ליד דגם של מכונת "בומב" לפענוח של האניגמה
(צילום: AP)
בורן (Bourne), שנולדה במנצ'סטר בשנת 1926 וגדלה בברמינגהם, הצטרפה לצי המלכותי בשנת 1944. לאחר אימונים בסקוטלנד, היא סווגה כ"תפקידים מיוחדים" ונאמר לה שהעבודה תהיה סודית, תובענית, ללא קידום. עוד נאמר לה כי לאחר שתשובץ, לא תוכל לעזוב. היא הסכימה, חתמה על חוק הסודות, ונאמר לה שהיא תהיה מעורבת בפריצת קודים גרמניים.
בורן פעלה תחת לחץ גבוה ונדרשה לדיוק מוחלט. היא עבדה במשמרות של שמונה שעות מסביב לשעון. היא הפעילה בין היתר את מכונת ה"בומב", שפותחה על ידי אלן טיורינג לפענוח הקוד הנאצי. לאחר מכן הועברו הודעות מפוענחות לסוכנים ולגורמי מודיעין, שקבעו כיצד ישמש המידע.
3 צפייה בגלריה
רות ברון במהלך שירותה בצבא הבריטי
רות ברון במהלך שירותה בצבא הבריטי
במהלך שירותה בצבא הבריטי
(צילום: מוזיאון חיל האוויר המלכותי )
לבורן לא הייתה לה מושג לגבי השפעתה החיובית באותה תקופה. היא נשבעה לסודיות ואמרה: "ידעתי רק את החלק שלי".
בשנת 2009, ממשלת בריטניה הכירה רשמית בבורן על ידי הענקת תג זיכרון, שעליו נחרטו המילים: "גם שירתנו". בשנת 2018, היא זכתה באות הכבוד הצבאי הגבוה ביותר של צרפת מטעם לגיון הכבוד. בשנותיה האחרונות התגוררה בצפון לונדון.
נכדתה של רות אמרה ל-BBC: "סבתי הייתה ניצוץ מבריק: אינטליגנטית, יצירתית ושנונה. היא תמיד הייתה שמחה להקדיש מזמנה לספר על תרומתה לפענוח הצפנים, והתנדבה במשך עשרות שנים בבלצ׳לי פארק (הבסיס שבו שירתה ובו פוענחו הצפנים) כמדריכת סיורים. היא תחסר מאוד לכולנו".
3 צפייה בגלריה
מכונה מכונת אניגמה של גרמניה הנאצית נמצאה במצולות הים הבלטי מלחמת העולם השנייה
מכונה מכונת אניגמה של גרמניה הנאצית נמצאה במצולות הים הבלטי מלחמת העולם השנייה
מכונת אניגמה נאצית שהתגלתה בים הבלטי
(צילום: AFP, WWF / SUBMARIS / Florian Huber)
במודיעין הבריטי עשו מאמצים כבירים לפענח את מכונת האניגמה הנאצית. בתקופה מסוימת במהלך המלחמה המשיכו הבריטים לפענח הודעות לפי טכניקה פולנית, ביחידת מפענחי הצפנים שפעלה בבלצ'לי פארק באנגליה. אך המכונות של הנאצים נהיו יותר ויותר מסובכות, וצוות המפענחים שבראשו עמד אלן טיורינג הסתייע בקיצורי דרך נוספים כדי להמשיך לקרוא את ההודעות המוצפנות.
בהמשך פיתח טיורינג, בין השאר בהשראת מכונת ה"בומב" של רייבסקי, מכונה משוכללת יותר שיכלה להתמודד עם מציאת הכיול היומי. שיטת הפיצוח החדשה כבר לא השתמשה בזיהוי שרשראות ממפתחות ההודעה, אך גם היא נעזרה בחיפוש אחרי חזרות שקיימות בטקסט המוצפן. פיתוח המכונה חייב שורה של פריצות דרך בתיאוריה של מדעי המחשב, ואלה תרמו רבות לטיורינג ועמיתיו באנגליה ובארצות הברית בפיתוח המחשבים האלקטרוניים הראשונים אחרי המלחמה.