סגירת מעגל היסטורית ומרגשת: בימים אלה מוקמת בפראג אנדרטה לזכרם של צנחני היישוב העברי, רפאל רייס וחביבה רייק, שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטח צ'כוסלובקיה. השניים הובאו לקבורה צבאית בהר הרצל בשנת 1952.
האנדרטה, שנבנתה בישראל, צפויה להיות מוצבת במהלך הקיץ בבית קברות בפראג - סמוך למקום קבורתם המקורי של השניים. מאחורי היוזמה עומד דור בן ארי, מדריך תיירים ישראלי והיסטוריון עצמאי הפועל בצ'כיה, שגייס לפרויקט את שגרירות ישראל בפראג ואת משרד הביטחון, שסייע גם בבניית האנדרטה.
לדברי בן ארי, הבחירה להקים את האנדרטה דווקא בפראג אינה מקרית: "היה חשוב לי להקים אותה במקום שבו נקברו בתחילה, כדי לספר את הסיפור הציוני של המאבק בנאצים ולהדגיש את הקשר העמוק בין העם הצ'כי לישראל". הוא הוסיף כי האתר ישמש גם מוקד זיכרון לישראלים המתגוררים בפראג או מבקרים בה, המבקשים לחלוק כבוד ללוחמים.
"מעבר למשמעות ההיסטורית, מדובר גם במחווה בעלת ערך ציבורי ומדיני. האנדרטה משקפת את הקשר החם בין צ'כיה לישראל, ואת נכונות הגורמים המקומיים להעניק מקום של כבוד לסיפורם של לוחמים יהודים וציונים גם במרחב ההנצחה המקומי בפראג", הוא אמר.
האנדרטה תכלול העתק של קבריהם הצבאיים של רייס ורייק מהר הרצל לצד הסבר על פועלם, ותוצב באזור בבית העלמין המוקדש ללוחמים בנאצים לצד חיילים בריטים, סובייטים ולוחמי מחתרות מקומיים. בכך מבקשת היוזמה לשלב את סיפורם של לוחמי היישוב בתוך ההקשר הרחב של המאבק האירופי בנאצים.
4 צפייה בגלריה
חלקת צנחני היישוב העברי בהל הרצל בירושלים. קברי רפאל רייס וחביבה רייק לצד חנה סנש
(צילום: שלמה רודד, פיקיוויקי ישראל")
רייס ורייק היו בין מתנדבי היישוב שפעלו במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים של הצבא הבריטי (SOE). בשנת 1944 צנחו לסלובקיה, סייעו לפרטיזנים המקומיים, יצרו קשר עם קהילות יהודיות ופעלו להצלת יהודים ולהברחת שבויים וטייסים של בעלות הברית. לאחר השתלטות הגרמנים על אזור פעילותם, נתפסו וב-20 בנובמבר 1944 הוצאו להורג יחד עם יהודים נוספים. לאחר המלחמה זוהו גופותיהם ונקברו בפראג, ובשנת 1952, עם התבססות מדינת ישראל, הועלו לקבורה צבאית בהר הרצל.
חביבה רייק נולדה בשנת 1914 בסלובקיה של ימינו. בגיל 15 הצטרפה לשומר הצעיר בסלובקיה והפכה לפעילה מרכזית בהדרכת חניכים ובעבודת הקרן הקיימת לישראל. עם התבססות השלטון הפשיסטי בסלובקיה בשנת 1939 ריכזה את ענייני העלייה לארץ עבור השומר הצעיר ועבדה כמזכירה בהסתדרות הציונית. באותה שנה עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ מענית, וב1942 התגייסה לפלמ"ח. כאשר הגיעו הידיעות הראשונות על השמדת יהודי אירופה, התנדבה למשימת צניחה מאחורי קווי האויב ועברה הכשרה בארץ ובקהיר. בשנת 1944 צנחה בסלובקיה, שם הקימה תחנת קשר ופעלה להצלת יהודים יחד עם צנחנים ארץ ישראלים אחרים. על שמה נקראו הקיבוץ להבות חביבה, מרכז החינוך גבעת חביבה ורחובות במספר ערים בישראל.
רפאל רייס נולד בשנת 1914 בבודפשט, ועקר עם משפחתו לסלובקיה כחמש שנים לאחר מכן. כאשר היה סטודנט באוניברסיטת ברטיסלבה הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל מרכזי בהכשרת עליית נוער ובארגון מחנות. בשנת 1939 העפיל לארץ ישראל ועסק בהתיישבות. תחילה הצטרף במסגרת גרעין עולים מסלובקיה להכשרה בעיינות, ולאחר כשנה התיישב עם קבוצת חוליות בעמק החולה. מתוך דאגה ליהודי סלובקיה, התנדב בשנת 1943 למשימה מאחורי קווי האויב הנאצי, עבר הכשרת צנחנים בשנת 1944, וצנח לסלובקיה יחד עם שניים נוספים מצנחני היישוב. הניח אחריו אישה ובת.
