בהנחה שהלחימה מול איראן תימשך, חג הפורים יקבל השנה משמעות סמלית במיוחד: שוב מלחמה מול פרסים, שוב מתקפת מנע מול אויבים שביקשו להשמיד יהודים. לנוכח מבצע שאגת הארי נגד המשטר האיראני, וירי הטילים מאיראן על ישראל, הנחיות פיקוד העורף לא יאפשרו לקיים את החגיגות במרחב הציבורי כבכל שנה – אבל עדיין תהיה אפשרות לקיים את מצוות החג.
"אם יש לאדם מגילה, אפילו אם הוא לא יודע את הטעמים, הוא יכול לקרוא ממנה", אומר הרב יוסף צבי רימון, רב המועצה האזורית גוש עציון ונשיא תנועת המזרחי העולמית, העומד בראש עמותת "סולמות". "קריאת מגילה במניין היא רק הידור; אם אין מניין אדם יכול לקרוא לעצמו, לברך ולצאת ידי חובה לכתחילה. הוא יכול אפילו לשמוע דרך האינטרנט מישהו שקורא מדויק, ולקרוא יחד איתו מהמגילה הכשרה שיש לו".
הוא מוסיף כי "אם אין מגילה כשרה, ואין אף אחד שיקרא מהמגילה, אז נחזור לימי הקורונה ונגיד שבמצב כזה אפשר לצאת לידי חובה משמיעת קריאת מגילה דרך זום. כשאדם תקוע, ואין אופציה אחרת, זה מה שאפשר לעשות". לעומתו, הרב הראשי דוד יוסף פסק שהשומע קריאת מגילה דרך הטלפון, הרדיו או זום אינו יוצא ידי חובה, ובמקרה כזה עדיף שיקרא את המגילה מתוך חומש ללא הברכות. הראשון לציון הדגיש שבכל מקרה חובה להישמע להנחיות פיקוד העורף, משום חשש פיקוח נפש.
ארגון רבני צֹהר פרסם גם הוא הנחיות לקראת פורים, וחידד כי במקרה שיחיד קורא את המגילה מתוך מגילת קלף כשרה, הוא לא מברך את ברכת "הרב את ריבנו" הנאמרת לאחר הקריאה, היות שתיקנו את הברכה הזו לאמירה בציבור. לגבי קריאה באמצעים מקוונים כמו זום, מסרו בארגון הרבנים הדתי-לאומי כי "אומנם נחלקו הפוסקים אם ניתן לצאת ידי חובה בשמיעה כזו, אולם רבים הקלו בשעת הדחק, ובמצב הנוכחי ניתן לסמוך על הדעות המקילות". בצהר כתבו כי אף שאין לדבר בשעת קריאת המגילה, "אמירה הנצרכת לשם בטיחות, כגון הודעה על אזעקה, מותרת".
מה עושים אם נשמעת אזעקה באמצע קריאת מגילה, שמתקיימת מחוץ למרחב מוגן? הרב קלמן בר כתב במסמך הנחיות כי במצב כזה "על ציבור המתפללים לעבור בדממה למרחב המוגן. לאחר שכל הציבור נמצא במקום, אם הדבר אפשרי, ימשיכו את קריאת המגילה במרחב המוגן. אם לא ניתן להמשיך במרחב המוגן, יש להמתין עד שיוכלו לשוב למקומם המקורי, ואז לקרוא את המגילה מהמקום שבו הופסקה". לדבריו, "על הגבאים להודיע לפני תחילת הקריאה על ההסדר הזה".
להשתכר או לא?
לגבי משלוח מנות אומר הרב יוסף צבי רימון כי "בעיקרון צריך רק לתת שתי מנות לאדם אחד. קשה לי להאמין שיש מישהו שאין לו שכן שאפשר לתת לו. אני מציע להסתכל בבניין ולראות מי צריך חיזוק עכשיו, את מי אנחנו יכולים לשמח ולחזק בשלב הזה. לאו דווקא החברים שלנו. אני חושב שדווקא עכשיו בשעת מלחמה, עם ישראל צריך את כוח האחדות הזה. לחזק אנשים שקשה להם – זו המצווה השנה. יש אנשים שנמצאים בפחד, וככל שאדם עוסק יותר בעשייה, הוא שמח יותר. משלוח מנות יכול לתת לנו כוחות – גם לזה שמקבל וגם לזה שנותן".
מתנות לאביונים אין בעיה לתת דרך העברת תרומה באמצעים דיגיטליים. סעודת פורים אפשר לקיים בסמיכות למרחב המוגן. סוגיה מורכבת יותר היא שתיית האלכוהול בפורים. הרב רימון מציין: "מצד אחד רוצים לשתות ולשמוח, מצד שני צריך להיזהר לא לעבור את הגבול ולא לעשות שטויות, והשנה במלחמה צריך עוד יותר לשים לב – גם כי צריך להיכנס למרחב מוגן אם יש אזעקה, ויכול להיות שאדם שיכור לא ישים לב בכלל מה קורה איתו, וגם כי בזמן מלחמה יש מתח, וכשיש מתח צריך להיזהר לא להגיע למצב שאתה עושה שטויות ולא לפגוע באנשים אחרים. אני מציע לשתות במידה שבה אדם מרגיש יותר שחרור, שהוא שמח יותר ומרגיש יותר יכולת להודות לה', למשפחה ולחברים, אבל לשים לב לגבולות".
אז אתה ממליץ השנה לא להשתכר "עד דלא ידע"?
"האמת היא שאפשר לומר שאני מציע את זה בכל שנה. אני מציע להתבשם, אבל לא להגיע למצב של שכרות מוגזמת. נכון שבגמרא במסכת מגילה אמר רבא 'מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, ש"מ), אבל רוב הראשונים נתנו פירושים לזה אחרים. הרמב"ם והרמ"א אמרו – שישתה ברמה כזו שהוא יירדם, ומתוך שנרדם הוא לא יודע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. הרבה פוסקים הבינו שלא שייך ולא מתאים לנו להשתכר בצורה שבה אדם מאבד שליטה".
הדיווח בטלוויזיה באיראן על מותו של חמינאי
בעניין הזה, הרב רימון לא לבד – גם הרב הראשי קלמן בר, למשל, הדגיש במסמך ההנחיות שפרסם: "בימים אלו נקיים את סעודת הפורים בשמחה ובהודיה על חסדי ה' המרובים; עם זאת, יש להקפיד שלא לשתות ולהשתכר יתר על המידה, כדי לשמור על יכולת שמירה על ההנחיות ולהיות מוכנים להיערך ולהיכנס למרחבים מוגנים במקרה הצורך".
באשר למהות החג, הרב רימון מזכיר כי לפי המתואר במגילה, "עיקר המלחמה הייתה בי"ג באדר, התאריך שבו מציינים את תענית אסתר, ופורים הוא הזמן שבו חוגגים את המנוחה מהמלחמה. לא חוגגים את המלחמה עצמה. המטרה שלנו היא לא רק לנצח את איראן; המטרה שלנו היא שזה יביא אותנו, את מדינת ישראל, להיות טובה יותר וערכית יותר, להיות יותר באחדות, להיות יותר באמונה. אנחנו רוצים לנצח וגם לחשוב איך זה הופך אותנו למדינה טובה יותר. לדאוג לאחדות – מה שמתבטא במשלוח מנות, לדאוג לחלשים – באמצעות מתנות לאביונים, ולזכור שהכול מאת ה' – שזו קריאת המגילה, שמראה את יד השם".
לא מזמן נפגש הרב רימון עם אנשי דת מוסלמים מובילים באיחוד האמירויות, שהזמינו אותו לביקור לאחר שקראו את התרגום לאנגלית של "מגילת התקומה" – מסמך פרי עטו המתאר את השתלשלות האירועים במלחמה מזווית אמונית. "מרגש שעוד עמים איתנו יחד", הוא אומר. "פגעו גם בהם עכשיו (המשטר האיראני תקף גם באיחוד האמירויות, ש"מ). גם הם אנשים דתיים מאמינים, ובסוף הם רואים את הניצחונות ואת ההישגים שלנו. הם רוצים לבוא לארץ בעוד כמה חודשים ולהעמיק את הקשרים בין ישראל לאמירויות. אנשי ביטחון שרצו שאסע לשם אמרו לי – הניצחון היום הוא לא רק לנצח במלחמה; אנחנו צריכים את התודעה העולמית, וכשיש מדינה מוסלמית שמתקרבת אלינו, זה משמעותי מאוד".
