בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומוזאיק
ה-7 באוקטובר שינה לא רק את חייהם של ישראלים שמתגוררים בארץ, אלא גם את המציאות של יהודים וישראלים רבים שגרים בתפוצות. "כמה ימים אחרי הטבח בעוטף, כשהתבהרה עוצמת הזוועות, הוקם בארץ מטה משפחות החטופים, ויום לאחר מכן, עומר לובי כבר הקים את הזרוע הניו יורקית של המטה", מספרת מיכל זוסמן, ישראלית שמתגוררת בארצות הברית כבר 19 שנה, 16 מתוכן בניו יורק, ועובדת באוניברסיטת קולומביה. יחד עם גיל, בעלה, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב גם כן בקולומביה, הם מתנדבים במטה בניו יורק. "אנחנו מוצאים את עצמנו כמה פעמים בשבוע, מתכננים ומשתתפים באירועים למען החטופים, יחד עם אנשים נהדרים בקהילה כאן", היא מסבירה, "המטה עובד בצורה מסודרת, וכבר יש לנו רפרטואר עצום של מיזמים, עצרות, אירועים, והכל למען השבת החטופים. המטה מלווה את המשפחות שמתגוררות בארצות הברית, ואת משלחות המשפחות שמגיעות מהארץ".
שבוע בחייה של ישראלית בניו יורק. צפו
בין שאר האירועים והיוזמות שזוסמן וחבריה שותפים להם אורגנו הפגנות בטיים סקוור ומול בניין האו"ם, מרוץ בסנטרל
פארק, מיצגי חטופים, תליית שלטים בכל רחבי העיר ועוד. "לפני כשבועיים התלוויתי למשלחת משפחות החטופים לעצרת האו"ם בניו יורק, במטרה לעורר מודעות, להיפגש עם בכירי ממשלה ולדרוש את החזרת החטופים", מוסיפה זוסמן. "מחוץ למטה, הקהילה הישראלית כולה התגייסה לתמיכה במדינה. אנשי עסקים, רופאים, פסיכולוגים, אנשי מדיה, גרפיקאים, צלמים ועורכים תורמים מזמנם, מיומנויותיהם וכספם. נפתחו חמ"לים לשליחת ציוד ללוחמים, להטסת מילואימניקים עם צו 8, נרכשו ציוד במיליונים של דולרים, נפתח מרכז יום למשפחות שיצאו מישראל לניו יורק ונערכו קמפיינים של התרמות".
ההתנדבות והתרומה לא זרות לזוסמן, שגם בימי שגרה לוקחת חלק פעיל בחיי הקהילה המקומית. כאמא לשלושה ילדים, היא חולקת בשנים האחרונות את תפקיד ראש שבט תפוח של הצופים, יחד עם חברת מיכל פורן. השבט הוא אחד מ-27 של הנהגת צבר בצפון אמריקה, שלה שיתוף פעולה הדוק ופורה עם תכנית מוזאיק. "צופים בארצות הברית זו לא רק תנועת נוער", אומרת זוסמן. "זה בית לכל המשפחה ומקום שגם ההורים מוצאים בו את מקומם. השבט שלנו מונה כ-230 ילדים ישראלים ובני ישראלים, ואנחנו הקהילה הישראלית החזקה והמגובשת ביותר במנהטן".
אנטישמים בכל מקום
לצד הפעילות הענפה, מודה זוסמן שמצב היהודים והישראלים בחו"ל מורכב ומפחיד. "עם תחילת המבצע הקרקעי בעזה, גילויי האנטישמיות כנגד יהודים וישראלים הולכים וגדלים למימדים שלא הכרנו קודם", היא אומרת. "יש ממש חשש של משפחות ישראליות להגיע לעצרות ואירועי תמיכה בישראל. כל אירוע דורש אבטחה כבדה, ובצופים לעיתים אנחנו נדרשים לא להגיע על חאקי להתכנסויות ולהסיר סממנים ישראלים. באוניברסיטאות המובילות המצב קשה, וקולומביה היא אחת מהן. אומנם כבר ב-8 לאוקטובר התקיימה עצרת תמיכה מרגשת בישראל, אך מיד לאחר מכן החלו התארגנויות פרו פלשתינאיות חזקות ורועשות, ולעיניים הישראליות שלנו המראה של הקמפוס נשטף בדגלי פלשתין, צרב את הגוף והלב. כאילו נכנסו מחבלי חמאס לחצר האחורית שלנו".
"מרגע שפרצה המלחמה כל המשאבים שלנו והמאמצים מופנים למען לקהילות היהודיות בעולם", אומר אבי כהן-סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, "מצד אחד יש עלייה דרסטית וחסרת תקדים באנטישמיות, בכל העולם, ובמקביל כתוצאה מזה יש ירידה בתחושת הבטחון. מחקרים פנימיים שלנו מעידים ש-80 אחוז מהיהודי העולם מדווחים על ירידה בתחושת החוסן והבטחון האישי. אנחנו, באמצעות צוותים מקצועיים מסייעים להם בסדנאות חוסן ובכלים להתמודדות עם המצב".
כהן סקלי התייחס גם לפעילות הרבה של המשרד, באמצעות מיזם מוזאיק, בקמפוסים ברחבי העולם: "המצב לא מזהיר ואפילו מדאיג, אבל אני חושב שיש הגזמה מסויימת וזרקור על השוליים הקיצוניים. מצד שני, בהחלט יש סממנים מדאיגים, ויש חרדה ואנחנו מקבלים דווחים על סטודנטים שמורידים את הכיפה, שמסירים את המזוזות מהדלת, או נמנעים מהגעה לפעילויות. תפקידנו במערכה הזו לחזק אותם, ואנחנו אכן נותנים להם תמיכה וגם כלים, מה לענות, האם לענות, מתי לדווח ועוד. זה נעשה בשיתוף פעולה פורה עם הארגונים הגדולים שפועלים בקמפוסים, חב"ד, הלל ועולמי".
"אל דאגה, אנחנו נדאג לשלום הקהילה היהודית"
כמו במקומות אחרים בעולם, המלחמה קירבה בין הקהילות היהודיות בתפוצות לישראליות. הראשונות הן משפחות שנולדו בחו"ל, שלא בהכרח מדברות עברית, ושיש להם מסורות והרגלים משלהן. האחרונות שייכות לישראלים שעברו לחו"ל באופן זמני או קבוע, ויצרו קשרים משלהן. "לראשונה, היהודים האמריקאים מחפשים את קרבתנו, שואלים לשלומנו, ובאמת מחבקים", אומרת זוסמן. "זה שינוי גדול מאוד ממה שהורגלנו אליו עד היום. כמובילות קהילה, פנו אלינו נציגי העיריה לשאול בשלומנו, ולהציע את עזרתם, מבתי הספר (הלא יהודיים) של הילדים קיבלנו טלפונים ואימיילים של השתתפות בצערנו.עוד לפני המלחמה, גוסטי יהושוע מההסתדרות הציונית, חיברה בין שבט תפוח לרבי דיוויד גלפנד מבית הכנסת Temple Israel, ומאז שיתוף הפעולה והחברות הולכים ומתעצמים. יש תחושה של סולידריות ואחדות, שלא היו פה קודם. אם נדע לשמר את זה, כולנו נרוויח".
"מעולם לא ראיתי התגייסות כל כך גדולה של העולם היהודי למען ישראל", מחזק כהן סקלי. "רק מהפדרציות היהודיות לבדן הגיעו תרומות בהיקף של 600 מיליון דולר. אנחנו נעקור את הרע וננצח ונמשיך הלאה מחוזקים ומאוחדים". בד בבד, פועלים במשרד התפוצות לחיזוק מערך הקשרים עם משטרות בעשרות מדינות ברחבי העולם. "יזמנו הגעה של משלחות לישראל והעברנו אותם מעין סמינר על העולם היהודי, על לוח השנה והחגים שלנו, על השואה ואנטישמיות, ואפילו הכשרה מעשית וכלים שקבלו ממשטרת ישראל", הוא מספר. "זו יוזמה שממש אפשר לראות את התוצאות שלה בשטח. בתחילת המלחמה קבלתי מייל מבכיר במשטרת ברזיל שכתב לי 'אל דאגה, אנחנו נדאג לשלומם של הקהילה היהודית'".
בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומוזאיק
פורסם לראשונה: 11:57, 10.11.23