בית הילדים מאודסה הפועל בימים אלה בברלין, קלט בימים האחרונים ארבעה ילדים יהודים, "יתומי מלחמה" – ובהם את אנטון בן השנה וחצי ואחיו דניאל בן השלוש, שאיבדו את אמם במלחמה באוקראינה. בית המשפט העביר את המשמורת החוקית עליהם לידיו של רב העיר אודסה ושליח חב"ד, הרב אברהם וולף, והוא הביא אותם למקום מבטחים.
אנטון אותר כשהוא משוטט לבדו ברחוב באודסה. כוחות הביטחון חיפשו את אמו שנעלמה, ולא מצאו אותה. ההערכה המשטרתית היא שהאם נהרגה במלחמה. תחילה העבירה המשטרה את התינוק למשמורת של העירייה. לאחר שהרב וולף השיג צילומים של תעודות הלידה של הילד, של אמו ושל סבתו, הוא גילה שכולם יהודים. לגרמניה הוא הצליח, כאמור, להביא גם את אחיו של אנטון, דניאל, ילד בן שלוש וחצי. לא ידוע מה עלה בגורל אביהם של הילדים, וההערכות הן שהוא נעלם זמן רב לפני האמא.
פנימיית "משפחה" של חב"ד בעיר אודסה שבדרום אוקראינה, עלתה לכותרות עם פרוץ המלחמה, לאחר שהעבירה כ-120 ילדים יתומים לברלין שבגרמניה, ובכך הצילה אותם ממראות האימה ומאש הטילים. כעת ממשיך בית הילדים לעזור ליתומים שנקלעו למציאות חיים קשה. הרב וולף הקים את המוסד ומנהל אותו עם אשתו, הרבנית חיה.
אחד מהילדים החדשים שהצטרפו הוא מישה בן ה-12 מהעיר אירפין, שההפצצות הרוסיות הותירו בה חורבן. הוא ואמו הצליחו להימלט, אך המראות הקשים והטראומטיים הקשו על האם לגדל אותו ולהמשיך לדאוג לצרכיו. כעת הוא נמצא עם חבריו החדשים בברלין.
"אני מודה לקהילה היהודית החמה בברלין, בראשות רב העיר יהודה טייכטל, על העזרה המורלית והקשרים שמנוצלים לעזרת הפליטים", מציין הרב וולף. "לצערנו, התופעה של ילדים יתומים, עזובים ואומללים הולכת ומתרחבת בימים אלו בכל רחבי אוקראינה. אנחנו ערוכים לקלוט אותם, לטפל בהם ולהעבירם באופן מיידי לאזור בטוח ומוגן, שאותו אנחנו מטפחים בימים אלו בברלין".
הרב וולף מוסיף ומספר כי "הקולגות שלי, רבני חב"ד ברחבי אוקראינה, מכירים את בית היתומים שלנו, ומתקשרים כל הזמן כדי לבקש מאיתנו לקבל ילדים נוספים – ואנו משתדלים לעשות זאת, בשמחה וברגישות".
רעייתו, הרבנית חיה וולף, שנמצאת עם הילדים בברלין, מספרת כי "אנטון מצטרף ל-124 חבריו, שכמה מהם הגיעו אלינו בימים אלה מהתופת באוקראינה. לצערנו, חלקם חוו זוועות, שמצריכות טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, ואין לנו עדיין מושג עד כמה הנזק הנפשי שלהם הוא עמוק ובלתי הפיך".
הרבנית וולף מוסיפה כי "אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לתמוך בהם, לרפא את פצעיהם הנפשיים ולהקל עליהם במידת האפשר, במטרה לחזור לחיים תקינים ובריאים. אני שמחה שנפלה בחלקנו הזכות הגדולה לתת לילדים האלה, שעברו סבל נורא, חיים חדשים – מלאי תקווה לעתיד טוב יותר, חיים יציבים ומסודרים, מלאי חום ואהבה, בעזרת ה'".
