שורת ראשי ישיבות בולטים בציונות הדתית ואישי ציבור העוסקים בנושא גיוס חרדים שלחו היום (ב') מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, בדרישה להכיר בישיבות ההסדר החרדיות בתוך חוק הגיוס וכן לתמוך בהן כלכלית.
במכתב נכתב כי "העיסוק התקשורתי המרובה בנושא הגיוס הדגיש את הפערים והמרחק שבין השקפות העולם בקרב ציבורים שונים בחברה הישראלית. אולם, באופן קבוע נעדרת מהשיח קבוצה הולכת וגדלה של חרדים שמחד מעוניינים לשמור על זהותם החרדית, ומאידך, מעוניינים לקחת חלק בסיפור הישראלי, ובפרט במשימת הגיוס לצה"ל. קבוצה שהשיח התקשרותי המפלג ואינטרסים פוליטיים שונים, הובילו להתבצרות של נבחרי הציבור בעמדות הקצה ובכך להזנחתה".
2 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים נגד הגיוס
הפגנת חרדים נגד הגיוס
הפגנת חרדים נגד הגיוס
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהמשך המכתב נכתב כי "לאחרונה, ובניגוד לשיח הקיים, הופתענו לגלות כי רב המשותף על השונה, וכי ישנה היתכנות אמיתית לשיתוף פעולה כן, שיסייע לצה"ל להתמודד עם מצוקת כוח האדם והעומס שמוטל על אנשי המילואים, ובמקביל יחזק את הלכידות החברתית ויגשר על הפער בין המגזרים. אנו פונים אליכם, כמי שעוסקים בביטחון ישראל, להכיר בחשיבות אותם חרדים שרוצים להתגייס, ולפעול לקידום החלטת ממשלה שתתמוך בהם באופן ברור ומיידי".
במכתב הוצעו דרכי פעולה, בין היתר "חיזוק תוכניות גיוס קיימות - תכנית 'קודקוד'", ישיבות ההסדר החרדיות, מכינות קדם-צבאיות חרדיות, וישיבות ההסדר צמודות הקו הן חלק משמעותי ממסלולי הגיוס של הציבור החרדי. על מדינת ישראל, לחזק ולהרחיב את המסלולים הללו, כך שימצו את פוטנציאל המשרתים הקיים בהם".
כמו כן קראו החותמכים על המכתב ליצור מנגנון של "תמיכה וליווי בנשות ובמשפחות החרדים המשרתים ובחרדים המשוחררים - המענה לחיילים חרדים ולמשפחותיהם חייב להכיר בבידוד החברתי הייחודי שהם חווים, במהלך השירות ולאחריו. בעוד שנשות המשרתים מתמודדות עם היעדר תמיכה קהילתית, החיילים המשוחררים נדרשים לבנות את חייהם מחדש במציאות שבה החזרה למסגרות לא תמיד אפשרית. ליווי המדינה בשלבים אלו הוא הכרח ערכי כלפי התורמים למדינה, וצעד אסטרטגי בשיתוף המגזר החרדי בחברה הישראלית".
2 צפייה בגלריה
מימין: סמל י', סמל מ' וסמל א', ברצועת עזה
מימין: סמל י', סמל מ' וסמל א', ברצועת עזה
לוחמים ב"נצח יהודה" ברצועת עזה
(צילום: שילה פריד)
לסיום קראו לגבש "תוכנית לגיוס והכשרת אנשי מילואים מהמגזר החרדי - עיגון תוכנית לאומית לגיוס גברים חרדים למערך המילואים. יצירת מסלול ייעודי להכשרה צבאית בסיסית, ביצוע תעסוקה מבצעית והצטרפות למערך המילואים הצה"לי. בניית אתוס חרדי לוחם - גיוס לצה"ל מבוסס על חוק מחד, ועל נרטיב לוחם מאידך. המחשבה שבגיל 18, ללא חינוך שתומך בכך, ניתן בבת אחת לגייס לצה"ל, הינה שגויה. גיוס לצבא מתחיל כבר במסגרות החינוך, ולכן נדרשת תכנית חינוך מתאימה שתועבר במוסדות הממלכתיים חרדים". המכתב מצטרף למפגש רבנים שעסק בנושא בשבוע שעבר, ביוזמתה של ד"ר עליזה בלוך, שגם חתמה על המכתב שנחשף כאן הערב.
על המכתב חמתמו בין היתר: הרב יונתן רייס – ראש רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא"; הרב אברהם בורודיאנסקי – ראש ישיבת החרדית "ברקאי"; אורי אייזנברג – מייסד תוכנית "קודקוד"; הרב אורי סדן – רב קהילת "עוז והדר" בפתח תקווה ודיין בבית הדין לממונות; הרב אייל ורד – ר"מ במכון מאיר ורב בקהילת יחדיו בפתח תקווה; הרב אלחנן ניר – ר"מ בישיבת "שיח יצחק" ורב קהילת "מבקשי" בירושלים; הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת מודיעין; הרב בני קלמנזון – נשיא ישיבת עתניאל; גבריאל (גארי) ליבלר – מייסד "שביט קפיטל"; הרב דוד פנדל – ראש ישיבת ההסדר בשדרות וראש בית הדין לדיני ממונות בשדרות, הרב חיים גנץ – ראש ישיבת "מעלה אליהו"; יוסי לוי – מנכ"ל ארגון "נצח יהודה"; הרב יעקב מדן – ראש ישיבת הר-עציון; הרב כרמי גרוס – ראש ישיבת ההסדר החרדית "דרך חיים"; הרב ליאור אנגלמן – ראש בית המדרש הקהילתי בכפר סבא והרב תמיר גרנות – ראש ישיבת "אורות שאול"