בג"ץ הורה היום (ב') לדחות את הבחירות לתפקיד רב העיר תל אביב, שהיו אמורות להתקיים ביום חמישי הקרוב (26 במרץ) – זאת בעקבות עתירה שהגישו חברי מועצת העירייה וארגון עִתים, בדרישה לדחות את הבחירות. התאריך החדש המסתמן לבחירות לרבנות העיר הוא 23 באפריל, ו' באייר (למחרת יום העצמאות), אבל עוד חזון למועד. זו למעשה הפעם השנייה שבה בית המשפט מורה לדחות את הבחירות לרבנות בתל אביב, שהיו אמורות להתקיים במקור ב-6 בינואר.
הדחייה הקודמת נבעה מעתירה שטענה כי השר לשירותי דת קידם את הבחירות ללא התייעצות עם מועצת העיר לפני שמונו נציגי הציבור באספה הבוחרת. לאחר קביעת המועד החדש, הוגשה בין השאר עתירה בדרישה לדחות את הבחירות היות שחלק מהמועמדים משרתים במילואים בימים אלה, אבל זו לא הסיבה לכך ששופטי בג"ץ – נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת גילה כנפי-שטייניץ – החליטו על דחייה נוספת. הסיבה לדחייה הפעם היא שלפי החוק יש לאפשר פרק זמן של 14 ימים להגשת מועמדות, במקרה שנקבע מועד חדש לבחירות, והדבר לא נעשה.
ברשימת המועמדים ישנם לא מעט רבנים המשרתים במילואים: רס"ן במיל' הרב יצחק בר זאב, סא"ל במיל' הרב רם משה ראב"ד, סא"ל במיל' הרב בן ציון אלגאזי, סרן הרב אריה לוין ועוד. מנגד, הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, לא שירת בצה"ל, וכך גם הרב חיים אמסלם.
תגובת המדינה לבג"ץ אמרה כי אין "חובה שבדין" למפגש ישיר בין המועמדים לחברי האספה הבוחרת, והציעה למשרתי המילואים להסתפק ביצירת קשר טלפוני או קשר באמצעים דיגיטליים מהחזית. עוד נאמר כי אם הם זקוקים לשחרור לצורך הבחירות, עליהם לפנות בעצמם לרשויות המוסמכות בצה"ל.
העתירה הוגשה בהובלת סגנית ראש העיר, מיטל להבי, ועל ידי 18 חברי מועצה בתל אביב מסיעות קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. היא התבססה על שלוש טענות מרכזיות: הבעיה בקיום בחירות בתקופת מלחמה, כאשר חלק מהמועמדים ומהבוחרים משרתים במילואים ואינם יכולים להשתתף בהליך; אי התאמה של מועמדי השר באספה הבוחרת למאפייניה של העיר תל אביב-יפו; ופגיעה מהותית בחוקי הבחירות. בית המשפט התמקד בטענה השלישית, וקבע כי ועדת הבחירות לרבנות אינה מוסמכת לשנות את כללי הבחירות והמועדים הקבועים בתקנות. נקבע כי אין מדובר בפגם פרוצדורלי, אלא בפגיעה מהותית בעקרונות יסוד של ההליך הדמוקרטי, ללא קשר לסוג הבחירות.
"רב עיר אינו תפקיד פרוצדורלי אלא מהותי לעיצוב דמותה של עיר שוויונית, מכילה ופלורליסטית", אמרה להבי. "חשוב לנו שהבחירות יתקיימו באופן הוגן, שיאפשר למירב המועמדים להתמודד, ושהן יהיו חופשיות מלחצים פוליטיים. המאבק לא הסתיים – זהו שלב נוסף בדרך. העתירה היא הישג משמעותי, אבל ההצלחה תימדד ביכולת להביא לבחירת רב עיר שישקף את רוח תל אביב-יפו ויתרום לקידום גישה יהודית נאורה ומשפיעה לכלל החברה, כך שתל אביב-יפו תהיה מגדלור גם בתחום היהדות לכלל ישראל".
עו"ד עומרי שגב, המייצג את העותרים, מסר: "אנו מצפים שבית המשפט העליון יגן על שלטון החוק ועל הזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר, ויאפשר הליך בחירות תקין, שוויוני והוגן לרבנות העיר תל אביב-יפו. ההחלטה לחסום כל אפשרות להגשת מועמדות לתפקיד רב העיר, בניגוד מפורש ללשון החוק, מעלה תהיות שמא היא מבוססת על רצונו של המשרד לשירותי דת לקבוע את זהות רב העיר, באמצעות חסימה של מועמדים אחרים. מדובר בעמדה מסוכנת בעלת השלכות רוחב על הליכי בחירות דמוקרטיים אחרים. בפרט בשים לב לכך שמדינת ישראל מצויה במלחמה קשה, וחלק מהמועמדים נמצא בשירות מילואים פעיל, אני מברך על החלטתו החד-משמעית של בית המשפט".
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים שעתר לבג"ץ, מסר היום בתגובה: "פסיקת בג"ץ היא לכאורה פרוצדורלית, אך היא מבהירה מסר חד-משמעי: בחירת רבני ערים היא לא מגרש המשחקים של ש"ס. במקום לנסות ולבצע 'מחטפים' במינוי רבני ערים – בתל אביב ובכלל – על המערכת לעצור את כלל הליכי המינוי עד לסיום מצב החירום. בעת הזו, הציבור הישראלי זקוק למנהיגות רוחנית שצומחת מתוך הסכמה וצורך אמיתי, ולא מתוך אינטרס מפלגתי צר".
עו"ד בתיה כהנא דרור מישראל ביתנו, שייצגה את אחד הרבנים המועמדים המשרתים במילואים בצו 8, מסרה: "אני מברכת את בג"ץ שמצא את הדרך לעצור את הבחירות לרב עיר תל אביב, והעיר העברית הראשונה, שהראי"ה קוק היה הראשון לכהן בה כרב ראשי, לא תפלה לרעה רבנים המשרתים בצבא – שהם מודל מנהיגות של 'ספרא וסייפא'. התיקון האמיתי יהיה כאשר רב שלא שירת בצבא לא יוכל להציג כלל את מועמדותו למשרת רב מטעם המדינה – וזאת כאינטרס ציוני ודתי ראשון במעלה במדינת ישראל. הצעת חוק בנושא של ח"כ עודד פורר, מטעם ישראל ביתנו, מונחת על שולחן הכנסת".
הרב לוין, הרב של צפון תל אביב המשרת בדרגת סרן בפיקוד העורף, והרב בר זאב, רב בית הכנסת הגדול בעיר המשרת בדרגת רב-סרן כרב מטה חיל האוויר, פנו החודש בכתב למשרד לשירותי דת בבקשה לדחות את הבחירות. להפתעתם, כתשובה הוצע שהם וחברי הגוף הבוחר יקבלו שחרור מהמילואים במקרה הצורך.
מהמשרד לשירותי דת נמסר אז בתגובה: "המשרד פועל בהתאם להוראות החוק ותקנות בחירת רבני עיר, המחייבות את קיום הליך הבחירה במועדים שנקבעו. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח הקִרבה לחג הפסח; תפקידו של רב עיר בעיר מרכזית כתל אביב-יפו הוא קריטי ובלתי ניתן להחלפה, במיוחד בעת מלחמה ובערב החג". ברקע הטענה של המשרד לשירותי דת שלפיה "תפקידו של רב עיר בעיר מרכזית כתל אביב-יפו הוא קריטי ובלתי ניתן להחלפה", כהסבר לסירוב לדחות את הבחירות, יש לציין שתפקיד רב העיר אינו מאויש כבר שמונה שנים.
