עם חזרתם של חלק מהחללים החטופים לקבורה בישראל, מצב מורכב יותר מאשר מקרים רגילים שבהם ההלוויה נערכת בסמיכות לפטירה, גיבש הרב דוד סתיו תקציר של הלכות האבלות והמנהגים בקבורה כזאת, לטובת משפחות שכולות המעוניינות להעמיק בכך.
"יום שבו מובאות לקבורה גופות חללים הוא יום שמשלב צער וכאב נורא עם סגירת מעגל ותקווה לנחמה", אמר הרב סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. "מכיוון שהחללים הוחזקו בידי האויב, ובמשך תקופה ארוכה היה ידוע שייקח זמן רב עד שיוחזרו, דיני השבעה והשלושים כבר חלו משעה שהתברר מצבם, והם אינם חלים פעם נוספת, אפילו אם לא קיימו אותם בעבר".
2 צפייה בגלריה
הלווייתו של דניאל פרץ ז"ל
הלווייתו של דניאל פרץ ז"ל
הלווייתו של סרן דניאל פרץ ז"ל בהר הרצל
(צילום: רפי קוץ)
באשר ליום ההלוויה עצמו מציין הרב סתיו כיצד ההלכה מנחה את האבלים: "ביום שבו הגיע החלל לרשותנו לקבורה נוהגים הקרובים מנהגי אבלות, בדומה ליום שנקרא בתקופת חז"ל 'יום ליקוט עצמות'. דינים אלו חלים החל מרגע הזיהוי הוודאי של החלל, אפילו לפני הקבורה, ומעיקר הדין הם נגמרים עם שקיעת השמש של אותו היום. במקרה שבו הקבורה מתעכבת עד ליום אחר, יש הנוהגים להמשיך את דיני האבלות עד הערב שאחרי הקבורה".
אף שבמקרים כאלה לא נהוגה אבלות במשך שבעה ימים לאחר הקבורה, הרב מציין: "אומנם חובת האבלות ההלכתית אינה קיימת, אבל אלה ימים שבהם הכאב שב ומתעורר, ונכון להקדיש אותם להזכרת המת ולניחום האבלים".
2 צפייה בגלריה
סמ"ר תמיר נמרודי ז"ל מובא למנוחות
סמ"ר תמיר נמרודי ז"ל מובא למנוחות
סמ"ר תמיר נמרודי ז"ל מובא למנוחות
(צילום: יאיר שגיא)
לדבריו, חלל שלא נודע מועד פטירתו המדויק – יום הזיכרון הקבוע שבו תיערך האזכרה השנתית יהיה בתאריך שבו הוא נקבר. כמו כן, במקרים של הרוגים ונרצחים מטבח שבעה באוקטובר המובאים לקבורה רק כעת, מבחינה הלכתית אין צורך לציין את יום השלושים וילדים אינם נוהגים לאחר הקבורה את מנהגי שנת האבל על הוריהם, שכן התקופה הזאת מאז הפטירה הסתיימה.
הרב יוסף צבי רימון כתב כי במקרה שמועד הפטירה אינו ידוע, כתבו הפוסקים שיש לבחור תאריך מסוים ובו לקבוע את יום השנה – היארצייט. כאשר אפשר לתחום את זמן הפטירה לטווח תאריכים מסוים, יש אומרים לקבוע את יום השנה לתאריך המוקדם ביותר, כדי שהתפילות לעילוי נשמת הנפטר בוודאי יהיו בתוך שנת פטירתו, ויש אומרים לקבוע את האזכרה השנתית לתאריך המאוחר ביותר, מכיוון שאדם נחשב בחזקת חי כל עוד לא ידוע בוודאות שהוא מת.
בתוך כך, לנוכח הכאב על החללים שנותרו ברצועת עזה ובתשובה לשאלת רבים בנושא, קראו הרבנים הראשיים דוד יוסף וקלמן בר לציבור להוסיף תפילה למען הבאתם של החללים לקבר ישראל, בזו הלשון: "אב הרחמים שוכן מרומים, הוא יפקוד ברחמים את אחינו שנהרגו על קידוש השם, העם והארץ. יזכרם אלוהים לטובה עם שאר צדיקי עולם, ויביאם מהרה לקבר ישראל, כמו שנאמר 'וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ', וינוחו בשלום על משכבותם, ונאמר אמן".