דוח חדש, שהוזמן על ידי ממשלת נורבגיה, מצביע על החמרה בתחושת חוסר הביטחון והבידוד בקרב יהודי המדינה. רבים מהם בוחרים להסתיר את זהותם היהודית ולהימנע מחשיפה ציבורית בשל התגברות האנטישמיות מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
הדוח, שכותרתו "החיים היהודיים והאנטישמיות בנורבגיה", פורסם על ידי המרכז לחקר השואה והמיעוטים הדתיים מטעם משרד השלטון המקומי והפיתוח האזורי, ומהווה חלק מתוכנית הפעולה הממשלתית למאבק באנטישמיות לשנים 2025–2030.
על פי הממצאים, יהודים רבים בנורבגיה חשים כי חל שינוי משמעותי במה שנחשב מקובל חברתית לומר ולחשוב על יהודים. כתוצאה מכך, רבים מהם נמנעים מלחשוף את זהותם היהודית, במיוחד בתקופות מעבר בין בתי ספר ומסגרות חינוך שונות.
הדוח מצביע במיוחד על פגיעותם של ילדים ובני נוער יהודים. הורים דיווחו על מקרים של נידוי חברתי, הדרה ובידוד בכיתות הלימוד ובחצרות בתי הספר, לצד חששות גוברים לביטחונם האישי ולתחושת השייכות שלהם.
פעיל "שלום" נורבגי יורק על דגל ישראל, אח"כ דורך עליו ואז מצית אותו באש
לפי החוקרים, מגמה זו עלולה להוביל לכך שהקהילה היהודית הקטנה בנורבגיה, המונה כ-1,500 בני אדם בלבד, תהפוך לפחות ופחות גלויה במרחב הציבורי. יהודי נורבגיה מהווים אחד מחמשת המיעוטים הלאומיים המוכרים במדינה, אך הדוח מזהיר כי תחושת האיום והבידוד דוחקת רבים מהם לשוליים.
שר השלטון המקומי והפיתוח האזורי של נורבגיה, ביורנר סקיארן, אמר בעקבות פרסום הדוח כי "כבר ידענו שהאנטישמיות בנורבגיה התגברה בתקופה שלאחר 7 באוקטובר 2023. כעת יש בידינו תיעוד של האופן שבו יהודים עצמם חווים את המצב".
לדבריו, "חמור מאוד שיהודים בנורבגיה חווים חוסר ביטחון ובידוד. אני מודאג במיוחד מהמצב של תלמידי בתי הספר היהודים. לכולנו יש אחריות להיאבק באנטישמיות. זוהי אחריות חברתית, והדוח מראה שעלינו להמשיך ולחזק את המאמצים בתחום".
מלבד תיעוד חוויותיהם של יהודי נורבגיה, הדוח מספק גם סקירה רחבה של הידע הקיים על החיים היהודיים והאנטישמיות במדינה, ומצביע על תחומים שבהם נדרש מחקר נוסף בעתיד. החוקרים מדגישים כי עידוד חיים יהודיים גלויים ופתוחים יותר בחברה הנורווגית הוא אחד האתגרים המרכזיים במאבק נגד האנטישמיות בשנים הקרובות.
