נציגי הכנסייה בבריסל התייחסו השבוע בפומבי לעוול היסטורי בן מאות שנים כלפי הקהילה היהודית, כאשר קיימו טקס מיוחד שבמרכזו התנצלות על עלילת דם משנת 1370.
הטקס התקיים בנוכחות מאות משתתפים, בהם מנהיגים נוצרים, הרב הראשי של בריסל, הרב אלברט גיגי, ונציגים יהודים נוספים. במוקד האירוע עמדו חלונות ויטראז' היסטוריים, שהציגו האשמה כוזבת שלפיה יהודים חיללו את לחם הקודש - טענה שהתבססה על מיתוסים אנטישמיים ארוכי שנים.
2 צפייה בגלריה
הוויטראז' המתאר יהודים מחללים את לחם הקודש בקתדרלת סנט מישל וסנט גודולה בבריסל
(צילום: Zinneke at lb.wikipedia, מתוך ויקיפדיה)
האשמות אלו הובילו באותה תקופה לגל של אלימות קשה: רציחות, ביזה וגירוש יהודים מדוכסות בראבנט. במשך מאות שנים נותרו התיאורים הללו חלק מהמרחב הדתי, ללא הקשר ביקורתי או תיקון היסטורי.
כחלק מהטקס, הוסרו לוחות הוויטראז' והוחלפו בלוח חדש בארבע שפות - הולנדית, צרפתית, אנגלית ועברית - הכולל הסבר היסטורי לצד התנצלות רשמית בפני העם היהודי. בהצהרה שפורסמה ציינה הכנסייה כי האשמות חסרות בסיס מסוג זה, שהופיעו במקומות שונים באירופה באותה תקופה, הובילו לרדיפות, טבח וגירוש של קהילות יהודיות.
בלוח נכתב: "אנו מכירים בכך שבסוף ימי הביניים, באזורים שונים באירופה, קהילות יהודיות הואשמו שלא בצדק בחילול הקודש. הוצאת דיבה זו, שלעתים קרובות הוזנה על ידי פחד ובורות דתית, הובילה לרדיפות, לטבח ולגירושים לא צודקים. זה קרה גם בבריסל בשנת 1370, כאשר יהודים הוצאו להורג וקהילתם גורשה לאחר מכן מדוכסות בראבנט. בקתדרלה זו, חלונות ויטראז' מתייחסים לאירועים אלה וכן לטקס שבעקבותיו".
עוד נכתב כי "אנטי-יהדות עומדת, הן מבחינה תאולוגית והן מבחינה חברתית, בניגוד לדת, הקוראת לאמת, צדק ואחווה. אנו מבקשים סליחה מהעם היהודי על הסבל שנגרם עקב האשמות אלה. נאמנים להצהרה של מועצת הוותיקן השנייה (1965) ולקריאתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ל'טיהור הזיכרון'. אנו מחדשים את מחויבותנו להילחם באנטישמיות בכל צורה שהיא, להעמיק את הדיאלוג בין יהודים לנוצרים, ולהעביר זיכרון ברור לדורות הבאים, המבוסס על הכרה באמת ועל כבוד הדדי".
הארכיבישוף לוק טרלינדן, שחתם על ההצהרה, הדגיש כי אנטישמיות בכל צורה סותרת את עקרונות הנצרות, וקרא להתמודדות גלויה עם עוולות העבר. “אני מבקש לחדש כאן את בקשתנו לסליחה מהעם היהודי על הסבל שנגרם בעקבות אירועי 1370 והאנטי-יהדות שבאה בעקבותיהם”, אמר במהלך הטקס.
לדבריו, המהלך מסמן שלב חדש ביחסים בין יהודים לנוצרים, בשלושה מישורים: תהליך של סליחה ותשובה, טיהור הזיכרון ההיסטורי והעמקת הידידות והאחווה בין הקהילות. "אסור להשתמש בדת כדי להצדיק אלימות או לפגוע בכבודו של אדם", הוסיף.
הרב גיגי בירך על היוזמה והדגיש את משמעותה עבור הקהילה היהודית. לדבריו, מדובר בפצע היסטורי שהשלכותיו היו ממשיות - הדרה, אפליה ולעיתים גם אלימות קשה. "מה שחשוב היום הוא האופן שבו אנו מתבוננים בתמונות הללו", אמר. "אסור למחוק אותן, כי הן חלק מההיסטוריה, אך יש ללוות אותן בהסבר ובתובנה מוסרית, כדי להבין את ההקשר ולהימנע מחזרה על טעויות העבר".
הוא הוסיף כי הגישה הנוכחית משנה את משמעותם של חלונות הוויטראז': "הם אינם עוד רק עדות לעבר כואב, אלא גם נקודת מוצא להרהור משותף על אמת, זיכרון ואחריות".
ההצהרה כללה גם התחייבות להמשך חיזוק הדיאלוג היהודי-נוצרי ולשימור האמת ההיסטורית לדורות הבאים. המחווה נתפסה בעיני המשתתפים כצעד משמעותי נוסף בדרך לפיוס בין הקהילות - כזה המבקש לא רק להכיר בעוול, אלא גם ללמוד ממנו.
