הקהילה החרדית בניו יורק זועמת לאחר שהסנאט של המדינה אישר לאחרונה את הצעת החוק "עזרה רפואית במוות", שמאפשרת לרופאים להעניק מרשמים לתרופות קטלניות עבור חולים סופניים. הצעת החוק, שעברה גם בבית הנבחרים בחודש אפריל, ממתינה כעת לחתימתה של המושלת קאת'י הוקול. חוקים דומים קיימים במדינות אחרות בארצות הברית כמו קליפורניה וקולורדו, וגם בשווייץ, קנדה, הולנד ובלגיה.
החוק קובע כי כל אדם שהוגדר בידי שני רופאים כחולה במחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים מוערכת של פחות משישה חודשים, יוכל לבקש מרשם לתרופה שתסיים את חייו. הבקשה מחייבת חתימה בפני שני עדים שאינם קרובי משפחה, יורשים או אנשי צוות מהמסגרת הרפואית של החולה. החוק מאפשר לרופאים להפנות את המטופל להערכה פסיכיאטרית אם מתעורר חשד לחוסר כשירות נפשית, אך לא מחייב זאת. אין פיקוח ממשלתי על אופן נטילת התרופות בפועל – עניין שעליו מתריעים מתנגדי החוק.
2 צפייה בגלריה
"החברה משדרת לאנשים פגיעים שחייהם ניתנים לוויתור"
"החברה משדרת לאנשים פגיעים שחייהם ניתנים לוויתור"
"החברה משדרת לאנשים פגיעים שחייהם ניתנים לוויתור"
(צילום: Digicomphoto / Shutterstock)
"אגודת ישראל של אמריקה", מהארגונים המרכזיים המייצגים את הציבור החרדי בארצות הברית, פרסמה הצהרה תקיפה מיד לאחר ההצבעה: "מדובר ביום שחור למדינת ניו יורק. החוק הזה שולח מסר מסוכן לפיו חייהם של החלשים והחולים פחות חשובים. זהו כרסום יסודי בקדושת החיים, אפילו כאשר האדם נמצא בכאב נורא. החברה משדרת בכך לאנשים פגיעים, בהם נוער במצוקה, קשישים ונכים, כי חייהם ניתנים לוויתור".
לדברי הרב דוד צוויבל, סגן נשיא האגודה, "מאז ימי קדם, חברות מתורבתות הציבו קו חד מול התאבדות. להפוך את הרופא – שתפקידו לרפא – לשותף במעשה כזה, זו שגיאה מוסרית ומעשית חמורה". לדבריו, רבנים נתקלו במקרים שבהם חולים שחזו להם חיים קצרים המשיכו לחיות שנים. מנגד, דיכאון, לחצים כלכליים, אבחנות שגויות או מניפולציות של קרובים עלולים להוביל להחלטות בלתי הפיכות.
הרב ירוחם סילבר, מנהל קשרי הממשל של הארגון, הוסיף כי בעשור האחרון פעלה האגודה כחלק מקואליציה רחבה של קבוצות דתיות, ארגוני נכים וגופים ערכיים שנאבקו בחוק: "עשינו כל שביכולתנו. כעת אנו פונים למושלת הוקול בדרישה: אל תחתמי". גם נציגים נוצרים קתוליים הביעו התנגדות. דובר הכנסייה הקתולית בניו יורק כינה את החוק "תיבת פנדורה מוסרית" ש"מחלישה את הערך של חיי אדם בכלל, ולא רק של חולים סופניים".
2 צפייה בגלריה
(צילום: Digicomphoto / Shutterstock)
אך לא כל הגורמים הדתיים התנגדו. בית הכנסת הרפורמי "בני ישראל" ממחוז וסטצ'סטר הביע תמיכה פומבית בחוק, מתוך תפיסה שמדובר בזכות אנושית בסיסית. גם הקבוצה הקתולית הפרוגרסיבית "Catholics Vote Common Good" תמכה בחוק, לצד גופים מקצועיים כמו איגוד הפסיכיאטרים של מדינת ניו יורק, לשכת עורכי הדין של המדינה והאיגוד הרפואי של ניו יורק.
את החוק יזמה חברת האספה הדמוקרטית איימי פולין, שבשנת 2010 ליוותה את אחותה בשלבים האחרונים של סרטן מייסר. היא הובילה במשך עשור קמפיין להעברתו, בשיתוף עשרות חולים סופניים ובני משפחותיהם. חלקם נפטרו במהלך המאבק, אך דירבנו אותה יותר. "זה לא דיון על מוות", אמרה פולין, "אלא על חמלה, על מנוחה, ועל האפשרות של בני משפחה ללוות את יקיריהם ברגע האחרון".
עתה תלוי עתיד החוק בחתימתה של המושלת הוקול, שיכולה לאשר אותו או להטיל וטו עד לסוף השנה. בסביבתה אמרו כי היא לא תיכנע ללחץ החרדי ותבחן את החוק לעומקו. אם תבחר לחתום עליו, ניו יורק תהפוך למדינה ה-12 בארצות הברית שמאשרת סיוע רפואי במוות.