קרוב לשנה לאחר ששוחרר משבי חמאס ויצא מאפלת המנהרות, עמד מתן אנגרסט מעל בור מסתורי בבית העלמין בוורשה והזיל דמעות. בהמשך, בביקור בהונגריה בקברו של רבי ישעיה'לה מקרסטיר, אמר פדוי השבי את "מזמור לתודה" – פרק ק' בתהילים – על כך שזכה להגיע לרגע הזה בשלום. הייתה זו סגירת מעגל מרגשת, כשנה אחרי שאביו ואחיו ביקרו במקום והתפללו שישוחרר.
אנגרסט יצא יחד עם שורדי נובה למסע סליחות באירופה, בעיצומו של חודש אלול, ביוזמת ארגון "קשר יהודי". המסע נפתח בפולין, וחברי המשלחת ביקרו בין השאר בבית העלמין היהודי בוורשה, שם נחשפו לחיים היהודיים התוססים שפעמו במקום לפני מלחמת העולם השנייה. המשתתפים הקשיבו בטלטלה לסיפוריו של המרצה הרב ישראל גולדווסר על ילדים יהודים שהסתתרו בבורות תת-קרקעיים בבית העלמין במשך שנתיים תמימות כדי לשרוד את התופת הנאצית.
שורד השבי מתן אנגרסט אומר מזמור לתודה בהונגריה
(צילום: קשר יהודי)
משם המשיכה המשלחת למחנה ההשמדה מיידנק, שם ערכו המשתתפים מעמד קבלת עול מלכות שמיים מרגש. את המסע כולו ליווה הרב גולדווסר בניגונים. ממחנה המוות נסעו המשתתפים לעיירה ליז'נסק, שם התפללו לישועה ולשנה טובה בציון קברו של רבי אלימלך מליז'נסק. לאחר מכן יצאה המשלחת בנסיעת לילה ממושכת לעבר העיירה בודרוגקרסטור (קרסטיר) בהונגריה.
אחד מרגעי השיא במסע נרשם כאמור בציון קברו של רבי ישעיה שטיינר, שנודע כרבי ישעיה'לה מקרסטיר, עם אמירת מזמור לתודה. מדובר בסגירת מעגל מרגשת עד דמעות: שנה קודם לכן עמדו באותו מקום אביו של מתן אנגרסט, חגי, ואחיו של מתן, אופיר. בלב נשבר הבטיחו בני המשפחה שכאשר יחזור, יגיעו להודות במקום. שנה לאחר מכן, עמד שם מתן כשהוא בריא ושלם, וזכה להגיד "מזמור לתודה". את השבת העבירו חברי הקבוצה סמוך לציון הקבר, בליווי רב העיר גדרה, הרב ירון אשכנזי, שהגיע במיוחד מישראל.
צילי שניידר, יו"ר ארגון "קשר יהודי" שיזמה את המסע, מסרה: "זו התשובה המוחצת ביותר לכל מבקשי רעתנו – העמידה של ניצולי התופת שחוו את הנורא מכול, ובחרו מתוך החושך להתקרב ולהתחבר ליהדות ולערכים של שמירת שבת, יחד עם השבים מן השבי ברצועת עזה, על אדמת מחנות ההשמדה, דווקא בימי חודש אלול ולקראת ראש השנה. דווקא מתוך התהומות, בימי הרחמים והסליחות, נשמע קול ברור של התחזקות, התחדשות וחיבור למסורת. העם הזה אינו נשבר. הוא מתלכד, חוזר לשורשיו וממשיך לחיות ולהאמין. אם הצדיק מקרסטיר היה נוכח איתנו כאן, הוא היה שואב נחת מהמחזה המפעים של צעירים שראו מול עיניהם את כל הזוועות אבל פיהם מלא שירה והודיה".
"להבין מחדש כמה עמוק החיבור בינינו"
מנחם קולדצקי, איש תקשורת חרדי שליווה את המשלחת, סיפר: "כבר בשדה התעופה בוורשה הגיע אחד הרגעים שלא אשכח. התארגנו לתפילת שחרית, ולנגד עיניי עמד מתן, מי שישב במרתפי חמאס, עם הצלקת שעדיין ניכרת על זרועו, והניח תפילין. לצידו עמדו שורדי נובה והניחו גם הם תפילין. עמדתי שם נרגש. להתפלל שחרית לצד מי שחזר מהשבי ומי ששרדו את התופת בנובה, ולשמוע יחד את המילים 'ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם יתברך' – פתאום המילים קיבלו משמעות אחרת לחלוטין. אחרי כל מה שעברו, הם כאן, מתפללים, שרים ומתחברים".
מתן אנגרסט בקבר רבי ישעיה שטיינר, שנודע כרבי ישעיה'לה מקרסטיר
(צילום: קשר יהודי)
הוא המשיך ותיאר: "במהלך המסע הגענו לאחד מבתי הקברות בפולין ושרנו שם יחד 'אני מאמין'. בדרך לבית הכנסת נתקלנו באדם שהטיח לעברנו קריאות אנטי-ישראליות וקריאות נגד צה"ל, מבלי לדעת שממש לידו עומד מי שהיה חטוף בעזה. דקות אחר כך פגשנו חסידים עם שטריימלים, ושורדי השבי והנובה רקדו איתם ברחוב. התמונה הזאת אמרה הכול: חרדים וחילונים, כתף אל כתף. אחרי כל הוויכוחים בישראל, דווקא על אדמת פולין הבנו מחדש מי האויב האמיתי שלנו – ומנגד, כמה עמוק החיבור בינינו".
לדבריו, "בציון של רבי ישעיה'לה מקרסטיר היה רגע מצמרר נוסף, כשמתן אנגרסט אמר 'מזמור לתודה' במקום שבו אביו עמד והתפלל בדמעות לשחרורו, כשנה קודם לכן. אביו של מתן סיפר שבאותם ימים התחושה הייתה שכמעט כל התקוות הולכות ונגמרות. לאחר התפילות בקרסטיר, שבהן השתתפה גם משפחתה של אגם ברגר, הגיע בסופו של דבר הרגע שכולם חיכו לו – החטופים שבו הביתה".
חברי המשלחת בביקור בציון הקבר בהונגריה
(צילום: קשר יהודי)
הוא מספר כי "בשבת ניגשו חסידים מברוקלין למתן. הם הביטו בו כגיבור, חיבקו אותו וביקשו לשמוע ממנו על מה שעבר בשבי. מתן סיפר בין השאר כי שוביו נהגו להתרברב בפניו שחיזבאללה ונסראללה יפגעו בישראל – ואז הגיעו החדשות על מתקפת הביפרים ובהמשך על חיסולו של נסראללה. הוא שמע את המחבלים מדברים ביניהם כשהם שבורים ועצובים, והבין מתוך המנהרות שישראל מכה בחיזבאללה.
"גם הפוליטיקה עלתה בשיחות. שאלתי כמה מהשורדים למי יצביעו בבחירות. אחד מהם השיב שיצביע לגדי איזנקוט וסיפר שהתאכזב מנתניהו בעקבות מה שחווה וראה. אחרים, באופן מפתיע, אמרו שיצביעו דווקא לאיתמר בן גביר – למרות התנגדותו לעסקת חטופים".
קולדצקי מעיד שהרגע ששבר אותו הגיע בקבלת שבת: "אחרי ימים של נסיעות, סיפורים, תפילות, דמעות וריקודים, הגענו ל'אנא בכוח'. כשכולם שרו יחד "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו" – כבר לא הצלחתי לעצור את עצמי. פרצתי בבכי. יצאנו למסע עם שורד שבי ושורדי נובה, וחזרנו עם טונות של חיזוק, ובעיקר עם תחושה אחת חזקה: אחרי כל מה שעברנו, החיבור בין יהודים חזק הרבה יותר מכל מה שמפריד בינינו".
