במהלך חסר תקדים, שעשוי לשנות את פני מערכת החינוך באחת הערים המזוהות ביותר עם הקהילה החרדית בארצות הברית, מדינת ניו ג'רזי פתחה בהליכים משפטיים להעברת השליטה במערכת בתי הספר של מחוז לייקווד לידי המדינה. ההחלטה הדרמטית התקבלה רגעים ספורים בלבד לפני סיום כהונתו של המושל פיל מרפי והשבעתה הצפויה של המושלת הדמוקרטית החדשה, מייקי שריל. המדינה הגישה לבית המשפט צו המחייב את המחוז להסביר מדוע לא תופקע השליטה מידיו, בטענה כי כשלי ניהול עמוקים ומתמשכים מנעו מהתלמידים במחוז חינוך יסודי ויעיל כמתחייב בחוקה.
כ-50 אלף תלמידים מתגוררים במחוז ולומדים במוסדות פרטיים, רובם המוחלט משתייכים לקהילה החרדית הגדולה שצמחה סביב ישיבת "בית מדרש גבוה" (BMG), הישיבה הגדולה ביותר מחוץ לישראל. לעומתם, במערכת החינוך הציבורית של המחוז רשומים פחות מ-6,000 תלמידים בלבד. בפועל, יותר ממחצית מתקציבו השנתי של המחוז הציבורי, סכום העולה על 78 מיליון דולר, מופנה למימון צרכים כמו הסעות וחינוך מיוחד לתלמידי הישיבות ובתי ספר יהודים פרטיים, מה שמותיר את הקופה הציבורית בגרעון תמידי.
במשך עשור ניסתה המדינה לפתור את המשבר באמצעות הלוואות חירום, שהצטברו לסכום עתק של כ-230 מיליון דולר מאז 2014, אך המצב רק הלך והחמיר. בשנה שעברה לבדה נאלצה המדינה להזרים הלוואת חירום בסך 65 מיליון דולר רק כדי שהמורים יקבלו את משכורותיהם. בית המשפט קבע בספטמבר האחרון כי התלמידים במערכת הציבורית סובלים מקיפוח חוקתי מתמשך, והצביע על דפוס עקבי של הזנחה וכשלים מצד ההנהגה המקומית.
אחד הפרטים שעלו בדוחות הביקורת, ומדגישים את הטענות לניהול כושל, נוגע למיכאל אינזלבוך, עורך הדין של מועצת החינוך המקומית. על פי הנתונים, אינזלבוך קיבל יותר מ-6 מיליון דולר מכספי משלם המסים לאורך תקופה של שבע שנים. החוזה שלו היה כה חריג עד שהמדינה התערבה וחסמה את העסקתו מחדש בחודש פברואר האחרון, בטענה שתנאי העסקתו רק החריפו את המצוקה הכלכלית של המחוז.
גורמים רשמיים, בהם הסנאטור המקומי רוברט סינגר וראש העירייה ריימונד קולס, אותתו כי הם ישתפו פעולה עם המהלך. בהצהרה משותפת הם הבהירו כי אם מעורבות ישירה של המדינה תוביל לפתרון מבני אמיתי וליציבות ארוכת טווח במימון החינוך המיוחד וההסעות, הם יקבלו זאת בברכה.
למרות שההשתלטות לא מאפשרת למדינה להתערב בתכני הלימוד הדתיים או בניהול הפנימי של הישיבות, ברחוב החרדי בלייקווד חוששים שהסיפור הוא לא רק כלכלי, אלא פוליטי ונפיץ הרבה יותר. "החשש הוא שפקידים חילונים יתחילו להכתיב מדיניות שנוגדת את רוח המקום״, אמר ל-ynet גורם משפיע בקהילה. “המדינה לא באה רק לסדר את הספרים, היא באה לקחת את המפתחות. אחרי שהם ישלטו על הברז, הם ישלטו גם על סדר היום. זה כבר לא עניין טכני, אלא של מי בעל הבית בעיר הזאת".
המהלך מצטרף לשבוע סוער במיוחד ביחסי המושל מרפי והקהילה היהודית. המושל היוצא גרם לזעם בממסד היהודי במדינה כשהפעיל לחץ כבד מאחורי הקלעים לטרפד את חוק הגדרת האנטישמיות (IHRA). אף שהחוק זכה לתמיכה של 59 מחוקקים, מרפי פעל לחסום אותו ברגע האחרון. בסביבתו של המושל אמרו כי הוא חשש שהעברת החוק תפגע בסיכויים של מחוקקים דמוקרטים בפריימריז מול השמאל הפרוגרסיבי האנטי-ישראלי. חמש הפדרציות היהודיות במדינה תקפו את ההחלטה כ"כניעה לשיקולים פוליטיים".
