בטקסים ממלכתיים מופיעות נשים. הן מנחות, הן מדליקות משואות והן נושאות נאומים, והן גם שרות. אין על כך בכלל שאלה ואין על כך סערה. דתיים רבים – כולל האדוקים ביותר – שותפים בטקסים הללו. הם צופים בהם בטלוויזיה או מאזינים להם ברדיו, ולא מעט גם נוכחים בהם בפועל, כחלק מהקהל. אפילו הרבנים הראשיים לישראל שותפים בחלקם.
האירוע של חטיבת גולני – ויציאת החיילים הדתיים
והנה העובדה הפשוטה: מעולם לא ראינו שפרץ על הטקסים הללו ויכוח. אינני זוכר שמישהו העז לדרוש ממארגני הטקסים לא לשתף בהם נשים באופן שווה – הן בחלקים הרשמיים והן בחלקים האמנותיים. אינני זוכר שדתיים יצאו בהפגנתיות מטקסים כאלה כי שרה בהם אישה. לא כשהם היו בקהל בטקס חלוקת פרסי ישראל, לא בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, וגם לא בטקסי יום הזיכרון ויום השואה.
זה לא אומר שלא היו בהם מי שמקפידים להימנע משמיעת שירת נשים או מנוכחות בטקסים שבהם מופיעות נשים. ברור שיש שמקפידים על כך. אבל הם לא עשו מזה סנסציה. הם הבינו שזה חלק מהתרבות העכשווית וחלק מעסקת החבילה כשמבקשים להשתתף בבניין המדינה היהודית והדמוקרטית. הייתה בהם גם בינה להבחין בין מופע פרובוקטיבי, שנוטף מיניות, ובין שירה רגילה ותמימה שנעשית בדרך ארץ, כפי שיש בכל הטקסים הממלכתיים. אולי גם הם ידעו שיש בנושא מחלוקת בהלכה. גם אם בחרו להחמיר, הם הבינו שאי-אפשר לדרוש מהממלכה לשנות את הטקסים עבורם.
2 צפייה בגלריה
זמרת שרה. לרבנים הראשיים בטקסים ממלכתיים זה פחות הפריע
(צילום אילוסטרציה: Gorodenkoff / Shutterstock)
אלה לא רק הם. לא פעם ולא פעמיים גם הרבנים הראשיים נוכחים בטקסים האלה בקהל, כשמולם אישה מופיעה, והם אף פעם לא יצאו בהפגנתיות. מה הם עשו באותם רגעים של שירה? אולי הם הסיטו את המבט. אולי הם קראו תהילים בלב. זה לא משנה. מה שחשוב הוא שהם היו שם. אז למה מה שקורה בכל הטקסים הללו משתנה פתאום כשזה מגיע להופעות בצבא? למה שם חיילים דתיים פתאום יוצאים מהאולם בהפגנתיות, ולמה בכלל זה הפך לנושא שמעורר סערות?
אם הסוגיה של שירת נשים אינה עיקר תורה (היא לא), אל תהפכו אותה ליותר ממה שהיא. אתם יכולים להסיט מבט. אתם יכולים לקרוא תהילים באותו זמן. אל תצאו בהפגנתיות. זה לא מעלה את ערך ההלכה. זה מוזיל אותה
אני מניח שההופעות שנעשות בצבא אינן פרובוקטיביות. יש לצבא כללי לבוש והתנהגות, ופקודות ברורות כדי להסדיר את היחסים בין המינים. בלהקות צבאיות, שחזרו לעולמנו, הזמרים והזמרות לבושים במדים ושרים בדרך כלל שירים עם תוכן. אז על מה הסערה? למה על הנושא הזה עושים הפגנות?
את התשובה קיבלנו בציטוט מאחד המוחים: "הגיע זמן שהצבא יתאים את עצמו גם אלינו". מסתבר שיותר משירת נשים, הסיפור כאן הוא עקרוני – בבעלותו של מי הצבא. אין זה סוד שלציונות הדתית יש מניות רבות מאוד בצבא, יותר מכל מגזר אחר. ראינו את זה למרבה הצער בשיעור הנופלים במלחמה האחרונה. קל לראות את זה גם בגדודים ובבה"ד 1. יש כעת רצון שהמניות הללו יתורגמו יותר לבעלות ולשליטה, ושהצבא יתאים עצמו יותר למגזר הזה ולדתיים בכלל. מכאן ההקפדה היתרה על שירת נשים. גם אם אותם חיילים לא היו עושים מזה עניין בכל מקום אחר, בצבא הם החליטו לצאת מהאולם.
אם זה הסיפור, צריך להגיב על כך בשתי דרכים. האחת היא להגיד לחיילים האלה: שחררו את ההלכה מהמאבקים הפוליטיים הללו. גם אם יש לציונות הדתית טיעונים בדבר חוסר בנציגות בדרגים הבכירים בצבא, אסור לבניה להפוך את ההלכה לקרדום לחפור בו רק כדי לקדם את המאבק הפוליטי שלה, מוצדק ככל שיהיה. אם הסוגיה של שירת נשים אינה עיקר תורה (היא לא), אין בה העברה על דת והיא לא מנוגדת לפקודות מטכ"ל שהסדירו את אורח החיים הדתי במסגרת השירות הצבאי, אל תהפכו אותה ליותר ממה שהיא. אתם יכולים להסיט מבט. אתם יכולים לקרוא תהילים באותו זמן. אל תצאו בהפגנתיות. זה לא מעלה את ערך ההלכה. זה מוזיל אותה.
הרב ד"ר עידו פכטרצילום: לירון מולדובןהתגובה השנייה היא שאל הצבא באים כדי לשרת; לא כדי לקבל שירות. כמובן, על הצבא לשמור על הזכויות הבסיסיות של כל חייל וחיילת, לשמור על חיים ועל תנאים נאותים שבהם הם יוכלו להתקיים כפרטים. אבל ביסודו, הצבא נועד להילחם ולהגן על המדינה, לא לספק חיים נוחים למשרתים בו. לכן הצבא לא צריך להתאים את עצמו לחומרות של חרדים ולספק להם שיעורי תורה או כשרות מהודרת. לכן הצבא לא צריך לשלב חיילות בתפקידים שאינם מתאימים להן בגלל מבנה הגוף והכושר הפיזי. מאותה סיבה הוא לא צריך למנוע שירת נשים. לכל מי שהדבר קשה לו נאמר: תתמודדו. כי ככה זה כשמשרתים ונלחמים. אנחנו מתמודדים עם דברים שלא תמיד נוחים לנו.
בצבא אנחנו משרתים את המדינה. לא היא משרתת אותנו. לכן זו טעות לדרוש שהצבא יתאים עצמו לכל מגזר על פי דרישותיו ורגישויותיו. צבא ההגנה לישראל הוא המקום האחרון שעוד שומר כיום במידה כלשהי על ממלכתיות. בואו נגן על הצבא שלנו כדי שיישאר כזה.
- הרב ד"ר עידו פכטר הוא עמית מחקר במכון הרטמן, ראש מכון למעשה – יוצרים הלכה ישראלית
