השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין, שהיה בעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, התייחס היום (א') בריאיון לאולפן ynet לסוגיית החטופים ולסדר היום של הממשלה בימים אלה, כולל הכוונה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה – וקשר בין הדברים להיסטוריה של העם היהודי, כשאנו בעיצומו של תשעה באב.
רובינשטיין, היום נשיא המכללה האקדמית אשקלון, התייחס לסרטונים המזעזעים שחשפו את מצבם הירוד של רום ברסלבסקי ואביתר דוד בשבי המחבלים ברצועת עזה. "כשאתה קורא את הטקסטים של הקינות הקלאסיות, אתה מרגיש כאילו מחובר למה שראינו בשבעה באוקטובר ולמה שאנחנו רואים בסרטונים של אביתר ושל רום", הוא אמר. "אי אפשר שהלב לא ייכמר מהדברים האלה, אי אפשר לא לומר שזה הנושא הכי חשוב, הכי משימתי מבחינת ישראל, מבחינת ממשלת ישראל. האנשים האלה... זה כמו בימי השואה; באמת קשה להשוות ויש גם רק בסיס חלקי להשוואה, כי בכל זאת יש מדינת ישראל והיא יכולה לעשות, אבל היא צריכה לעשות".
על תשעה באב ואהבת חינם: ריאיון עם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין
(צילום: ירון ברנר)
"אני רוצה להאמין שהמדינה עושה, אבל לרבים מאיתנו יש חשדנות מסוימת, מפני שכל מיני שרים מדברים והדיבור הוא לפעמים על שזה לא הדבר הראשון בסדר העדיפויות, או שזה יהיה אחרי המלחמה, וכל מיני דברים מהסוג הזה", אמר רובינשטיין, על רקע דברים שאמרו השרים אורית סטרוק ועמיחי אליהו בנושא החטופים.
הוא ציין כי "השבת של אתמול נקראת על שם ההפטרה 'שבת חזון'. זה על שם ההפטרה שפותחת בחזון ישעיהו. האדמו"ר מפיאסצנה ישב בגטו ורשה ואחר כך גם נספה בשואה. בשבת חזון בתש"ב, ב-1942 – אגב, המשפחה שלי נספתה זמן קצר אחרי זה בבלארוס בקבר אחים – האדמו"ר דיבר על השתתפות בצער הזולת. הוא אמר: אנחנו תמיד קראנו על סבל של האנשים והשתתפנו בצער, אבל זה בכלל לא דומה לראיית הסבל ולזה שהאדם סובל בעצמו. הוא אמר, כמה רחוקים השמיעה והדיבור מראיית הצרות והייסורים, כל שכן לסובלם רחמנא ליצלן".
אחד מהסרטונים שמראים את מצבו של אביתר דוד. "מראה נורא"
"עכשיו אנחנו שומעים הרבה על סבל, אבל כשאנחנו רואים את הסרטונים האלה וגם שומעים את פדויי השבי שמספרים איך זה היה שם במנהרות האלה, וכולם זועקים את זעקת הנותרים, אז עם כל השוני מהימים ההם – יש כאן רוח נאצית", אמר רובינשטיין ביחס למחבלי חמאס שמחזיקים בחטופים. "נטל ההוכחה המובהק הוא על ממשלת ישראל, לעשות כל מה שאפשר ולא להתעייף. אנחנו בשפל, שפל, שפל המדרגה, ואני יודע מול מי אנחנו עומדים, מול רוצחים, מול מנוולים. פעם אמרו 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', אני אומר: בכל יום ויום, בכל רגע, ישראלי חייב לראות את עצמו כאילו הוא במנהרות של הרשעים האלה".
הזכרת שמטבע הדברים אפשר להיות חשדן, ואתה מקווה שכולם בממשלה עוסקים בזה ללא הרף ורואים את זה מול עיניהם. אבל אנחנו רואים את סדר היום של ישיבת הממשלה. לא אגיד מה בראש סדר העדיפויות שם, אבל זה לא החטופים.
"אני אגיד רק על ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה: מדברים על שנאת חינם, וזה מזכיר לי שיר של נתן אלתרמן מ-1934, 'אסקימו'. הוא כתב שם: 'מַה קָּרָה לָהּ לְאַרְצֵנוּ / מִי אוֹתָהּ כָּל כָּךְ שִׁנָּה? / כְּחוֹמָה גְּבוֹהָה בֵּינֵינוּ / מִי הִצִּיב אֶת הַשִּׂנְאָה? / שִׂנְאָתֵנוּ הִיא עִוֶּרֶת / אִישׁ אָחִיו אֵינוֹ מַכִּיר / אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת / זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר'. לדעתי כלפי היועצת המשפטית, זה שרוצים להדיח אותה, זה שנאת חינם. זה דבר שמוסיף להבאיש את ריחנו בעולם, בכל הצרות שאנחנו נמצאים בהן ובצונאמי המדיני שכל אחד יודע עליו".
2 צפייה בגלריה
השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין. "גם היועצת המשפטית יכולה לשגות"
(צילום: נדב אבס)
לדבריו, "זה גם לא יועיל למבקשי ההדחה. אז יהיו עוד כותרות... גם היועצת המשפטית יכולה לשגות, גם הפרקליטות שתחתיה, שלא רק יכולה – גם שוגה; כל מוסד זקוקים לביקורת עצמית, לענווה ולאנושיות לפעמים, אבל היועצת המשפטית היא אישה ישרה שעושה את עבודתה בצורה מקצועית. אני מכיר אותה, אין שום סיבה בעולם להדיח אותה. רוצים להתווכח איתה – תתווכחו, יש דרך לדיאלוג ולשכנוע, וככה פעלנו תמיד. הייתי שם, כך פעלו בכל השנים. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? מה, ידיחו אותה ויביאו מישהו שיהיה יס-מן? מישהו שבמקום להראות מה החוק אומר ולהיות שומר סף ייתן יד להפקרות, לגחמה? ולא תהיה חשדנות טבועה כלפי מי שיביאו? תנו ליועצת המשפטית לעבוד ותעבדו איתה, וגם תתווכחו איתה וגם תבקרו אותה, מה הבעיה?"
הזכרת התבטאויות של שרים בממשלה. ראינו הבוקר תיעוד של השר איתמר בן גביר עולה להר הבית בתשעה באב ומוביל שם תפילה. אתה חושב שהוא מבין את המשמעות של תשעה באב כמו שאתה רואה אותה, כמו שהזכרת בפתח הדברים?
"אני לא רוצה לעסוק בשר בן גביר, אפשר להתווכח עם הרבה דברים שהוא עושה והרבה דברים הם לא נכונים. אולי הוא עושה גם דברים נכונים, אבל יש יותר מדי דברים אחרים. אני חושב על התמונה הרחבה של היחסים שלנו עם השכנים. הייתה לי הזכות לעבוד בשדה השלום עם כל חמש הגזרות שמסביבנו, ובמיוחד הייתי ראש המשלחת לשלום עם ירדן בשעתו. הירדנים לא צדיקים, אבל זה שלום אסטרטגי, זה הגבול הכי ארוך וצריך לשמור עליו. צריך לשמור בכלל על מה שיש לנו בתחום של השלום, אפשר להרחיב אותו, הנה מה טוב. התמונה שעניינה אותי הבוקר, אני מודה, זה לא בן גביר בהר הבית, אלא החטוף שלנו במראה מוזלמני, מראה נורא, מכמיר כל לב... זו התמונה שראיתי היום בשער ידיעות אחרונות, זה צבט את הלב, ובזה צריכים להתעסק שרי הממשלה".
2 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. "אין שום סיבה בעולם להדיח אותה"
(צילום: עמית שאבי)
במבט על, מה הדבר שמטריד אותך היום יותר מכול לגבי עתידה של מדינת ישראל?
"לעניות דעתי, מה שחסר לנו הוא אסטרטגיה. זאת אומרת, שיהיה אופק לאזרח הישראלי – לא חשוב אם אתה מימין או משמאל, ואני לא איש פוליטי. אני תולה תקוות במילואימניקים, שם הם כתף אל כתף – ימני, שמאלני, חילוני, דתי – כולם ייתנו את הנפש למען האחר, ובהם אני תולה תקוות לגבי העתיד, מבחינה חברתית, כי המצב החברתי שלנו קשה מאוד עכשיו.
"הצונאמי המדיני הזה שעכשיו רואים מחייב לעצב דרך לצאת מהמבוך הזה, מעבר לסיוע ההומניטרי שצריך לתת בעזה, כי אנשים שם גוועים כנראה. אולי אנחנו נותנים מספיק ואין הרעבה במובן של כמויות המזון, אבל יש מי שחומס אותן. בכל אופן לפעמים יש דימויים בינלאומיים והעובדות הן אחרות, אבל מה לעשות, מרשל מקלוהן אמר שהמדיום הוא המסר, והדימוי נהפך למציאות. אנחנו לא מראים שיש לנו אסטרטגיה, גם לגבי נושאי שלום, גם אם זה לא קורה מחר בבוקר – איפה השכל הישר בעניין הזה? צריך להציג תוכנית, מה רוצים שיהיה בעזה, מה רוצים שיהיה מסביב. רוצים שלום עם סעודיה – זה נהדר, רוצים כל מיני דברים טובים – תציגו תוכנית, איך יוצאים מזה?"
רובינשטיין סיכם: "אנחנו צריכים תוכנית, איך יוצאים מהמצב הזה. 'ביחד ננצח' – זה אולי טוב לחיילים, אבל איפה היחד בינינו? הוא רחוק כל כך במציאות הציבורית. איפה הלקחים? הממשלה צריכה לדבר אל הציבור, במקום להתכתש על דברים לא ראויים, לא נכונים ולא רלוונטיים, שלא זה זמנם. אני אומר את זה כאזרח, כאדם שאין לו שום הזדהות פוליטית".
