ניצולת השואה נינה בסאט, חברת הנהלת קרן מוזיאון השואה במלבורן ולשעבר נשיאת המועצה היהודית של ויקטוריה והוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, העידה היום (ד') בפני הוועדה המלכותית לאנטישמיות וללכידות חברתית באוסטרליה. בעדותה, שפורסמה בין היתר באתר australian jewish news, היא מתחה ביקורת חריפה על התנהלותם של מנהיגים פוליטיים במדינה מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023, והזהירה מפני השימוש במונח "ג'נוסייד" בשיח סביב המלחמה בעזה.
בסאט, בת 87, הגיעה לאוסטרליה ב-1949 לאחר ששרדה את השואה בגטו ובמסתור בפולין, ולאחר מכן שהתה שנתיים במחנה עקורים בגרמניה. רק ארבעה מבני משפחתה המורחבת שלה שרדו. בעדותה התייחסה בסאט לשינויים שחלו בחברה האוסטרלית מאז 7 באוקטובר, וטענה כי המדינה איבדה את תחושת האמפתיה והלכידות שאפיינה אותה במשך עשרות שנים. "איבדנו את היכולת להיות אדיבים ואת היכולת לתקשר באדיבות", אמרה. היא הזהירה כי ללא היכולת לראות זה את זה כבני אדם ולא כחלק ממחנות יריבים, אוסטרליה לא תוכל לשקם את הלכידות החברתית שאבדה.
לדבריה, במשך 74 שנים הייתה אוסטרליה "פרדיגמה של רב-תרבותיות", שבה הרקע והדת לא היו חשובים ואנשים פשוט יכלו "להסתדר" זה עם זה. "אבל זה השתנה בפתאומיות אחרי אוקטובר 2023", אמרה. "הפכנו לחברה מאוד מפולגת. שמנו תוויות זה על זה. אנחנו כבר לא מתייחסים זה לזה פשוט כאל עוד בן אדם".
בסאט הייתה בישראל ב-7 באוקטובר 2023. יומיים לאחר מכן צפתה בתיעוד ההפגנה הפרו-פלסטינית בבית האופרה של סידני, ואמרה כי התקשתה להבין כיצד היא התקיימה בזמן שישראל עדיין התמודדה עם תוצאות מתקפת חמאס. "הייתי שבורה, ולא יכולתי להבין את זה", היא העידה. "אני פשוט לא יכולה להבין איך זה יכול היה לקרות".
לדבריה, ישראל טרם הספיקה לקבור את מתיה, וכבר נאלצה להתמודד עם גינויים. "לא יכולתי להבין את חוסר האמפתיה הזה. הייתי שבורה מחוסר האנושיות", אמרה בסאט.
הפגנה של פרו פלסטינים בסידני
(צילום: Lisa Maree Williams/Getty Images)
בעקבות האווירה שנוצרה חתמה בסאט, יחד עם כ-100 ניצולי שואה אוסטרלים נוספים, על מכתב פתוח בנובמבר 2023, שקרא לאוסטרלים לגנות אנטישמיות ושנאה. "האווירה כל כך הזכירה את הרטוריקה של גרמניה בשנות ה-30", היא אמרה. לדבריה, הדבר לא הפחיד אותה באופן אישי, אלא גרם לה לחשוש לעתידה של אוסטרליה. "מעולם, מעולם לא העלינו על דעתנו שאוסטרליה... תהפוך לאירופה של שנות ה-30", אמרה. "מבחינתי זה היה בלתי נתפס".
בסאט אמרה בעדותה כי אנטישמיות אינה רק בעיה של הקהילה היהודית, אלא של החברה כולה. לדבריה, בעוד שאנטישמיות היא "כאב אישי וכאב קהילתי" עבור יהודים, לדבריה, "זו לא בעיה יהודית", משום שחברה שסובלת בריונות והשמצות "משחיתה את עצמה" ופוגעת בערכים של כלל האוכלוסייה. "זה הכאב שלנו", אמרה, "אבל זו הבושה של אוסטרליה".
אחד החלקים החריפים בעדותה עסק בהתנהלותם של מנהיגי המדינה. בסאט אמרה כי רבים בקהילה היהודית חשו "נבגדים" לנוכח היעדר כמעט מוחלט של קולות מצד הממשלה הפדרלית, המדינות והרשויות המקומיות שגינו אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר. "הייתה דממה גדולה", אמרה. "אני מצפה ליותר ממנהיגים. זה מהי מנהיגות. מנהיגות היא להבחין בוואקום, לקום ולומר את מה שצריך להיאמר".
היא תיארה את דברי השנאה כ"משחיתים", וטענה שהם פוגעים ב"מרקם של מה שחשבתי שהם החיים האוסטרליים". לדבריה, מנהיגים היו צריכים להבהיר שהתנהגות כזו אינה מקובלת – אך לא עשו זאת.
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, בביקור בבית כנסת שהוצת במלבורן לפני כשנה וחצי
(צילום: AFP / Department of the Prime Minister and Cabinet / Australia)
כשנשאלה על האמירה שלפיה שתיקה וחוסר מעש הם "החברים הטובים ביותר של הרוע", היא הסכימה והשוותה את המצב למי שחיו לצד המשרפות בתקופת השואה ולא אמרו דבר. "זו שותפות", היא אמרה. "זה מעבר לשתיקה".
עם זאת, היא הדגישה כי בתקופת השואה דיבור נגד הנאצים היה כרוך בסיכון לחיים, ובכל זאת היו מי שבחרו לדבר. "אז אפשר לעשות את זה", אמרה בסאט. "המילה ג'נוסייד מביאה למוקד את משמעות השואה"
בסאט התייחסה גם לשימוש במונחים כמו "חופש הביטוי" ו"הזכות להפגין", שלטענתה נעשה בהם שימוש באופן מדאיג. "השפה הפכה למעוותת", אמרה, והוסיפה כי המונחים הללו מופעלים "בחוסר כנות שאני מוצאת מדאיג".
הפגנה אנטי ישראלית
(צילום: Izhar Khan/Getty Images)
לדבריה, חופש הביטוי והזכות להפגין אינם מוחלטים: "אתה חייב לכבד את החופש של אנשים אחרים כשאתה משתמש בחירויות האלה בעצמך. אין לך רישיון בלתי מוגבל". היא הקדישה חלק נרחב מעדותה לשימוש במונח "ג'נוסייד" בהקשר למלחמה בעזה, שאותו כינתה "מונח משפטי מאוד ספציפי ומוגדר, המקובל על ידי האו"ם", שלדבריה אי אפשר להשתמש בו "בחופשיות מוחלטת".
בסאט הזכירה את רפאל למקין, שטבע את המונח "ג'נוסייד" בעקבות השואה, וטענה כי הוא מתייחס להשמדה שיטתית של אוכלוסייה בחסות מדינה ומתוך כוונה מוכחת בדרגים הגבוהים ביותר – ולא לכל מקרי המוות במלחמה, טראגיים ככל שיהיו. "המילה ג'נוסייד מביאה למוקד את המשמעות של להיות אחד מ-100 אלף ילדים ששרדו כשמיליון וחצי נרצחו", היא אמרה. "הידע הזה הנחה את חיי. זו המשמעות של ג'נוסייד".
