האגדה על עוף החול מוכרת מתרבויות שונות – מהמיתולוגיה היוונית וממצרים העתיקה, ועד ליצירות פנטזיה מודרניות. ביוונית עתיקה הוא נקרא פוֹינִיקְס, ומכאן שמו באנגלית, פֶנִיקְס. מדובר בציפור אש אגדית הדומה מבחינה חיצונית לטווס. לפי הגרסה הרווחת, היא חיה שנים רבות, עד שהיא עולה בלהבות ונולדת מחדש.
כל הפרטים הללו ידועים – אבל כמה מכם יודעים שהיצור המיתולוגי מוזכר גם במקורות היהודיים?
"בכל המיתולוגיות, יש רעיון של תקווה אחרי אובדן ואחרי מוות. הפוטנציאל לתיקון קיים אצל עוף החול עצמו – וזה חזק מאוד", מנתחת אילה דקל, הסופרת ואשת הרוח המכהנת כראש הישיבה החילונית בינ"ה. היום (ב') היא תרצה על דמותו הפלאית של עוף החול במסגרת פסטיבל אגדות חז"ל ברוטשילד.
- דניאל זמיר: "אני מודה לה' שלא גדלתי כדתי" | אלוהים שלי
- אם לשלטון יהיה כוח בלתי מוגבל, אפילו עיר מקלט לא תהיה לנו/ פרופ' רוחמה וייס
העוף האגדי מתארח במדרשי אגדה יותר מפעם אחת. מדרש בראשית רבה מכנה אותו "חול", בפירוש לפסוק בספר איוב (כ"ט, י"ח): "וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים". לפי המסופר במדרש, חוה הציעה לכל בעלי החיים בגן עדן לטעום מפרי עץ הדעת, ורק אותו "חול" סירב לעשות זאת. לכן לא נגזר שהוא ימות ככל בעל חיים אחר, והוא נהנה למעשה מחיי נצח.
לשיטת בית המדרש של רבי ינאי, כעבור אלף שנות חיים יוצאת מקינו של עוף החול אש ששורפת אותו, "ומשתייר בו כביצה, וחוזר ומגדל אברים וחי". לפי רבי יודן ברבי שמעון, לאחר אלף שנה גופו של העוף הפלאי מתכלה ללא שריפה – "גופו כלה וכנפיו מתמרטין, ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים".
דברי המדרש חלחלו אל פרשני המקרא. רש"י אימץ את המדרש בפירושו לפסוק בספר איוב. מלבי"ם (רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מיכְל וייזר) אף ציין כי עוף החול קיים גם באגדות של עמים אחרים: "שם עוף שאמרו חז"ל שחי לעולם ושכל אלף שנה יישרף בקינו וישוב לחיות, וכן משוררי העמים הקדמונים הזכירו את העוף הזה באופן קרוב לזה".
להתחיל את החיים מחדש
בלקט המדרשים ילקוט שמעוני מופיע סיפור דומה על עוף המכונה אורשינה (או אורשינא), בהקשר של המבול ותיבת נח. בסיפור, המופיע גם בתלמוד במסכת סנהדרין (דף ק"ח, עמוד ב'), נח מוצא את אורשינה שוכב בצד התיבה, ושואל אותו אם אינו רוצה לקבל מזון כמו שאר בעלי החיים. אורשינה מסביר לנח שהוא ראה כי הוא טרוד בהאכלת שאר החיות, ולא רצה לצער אותו. בתגובה, נח מברך אותו שלא ימות לעולם.
4 צפייה בגלריה
"רעיון של תקווה אחרי אובדן ואחרי מוות". ציור של הצייר הגרמני פרידריך ג'סטין ברטוך, 1806
בפירושו לתלמוד הבבלי, רש"י מסביר שאותו אורשינה הוא "חול" המוזכר במדרש. "לאנשים נדמה לפעמים כאילו התלמוד הוא רק הלכה, וזה ממש לא נכון", אומרת אילה דקל. "גם שדים ורוחות נמצאים בעולמם של חז"ל, ויש שם הרבה על-טבעי".
איזה תפקיד שירת הרעיון של עוף החול מבחינת חז"ל? אולי הוא נתן תקווה של התחדשות אחרי החורבן ולנוכח קשיי הגלות?
"יכול מאוד להיות. יש משהו בעוף החול שאומר לנו: אל תתייאשו אף פעם. לא במקרה הוא מופיע בהקשר של איוב, שצריך לקום מהאפר ולהתחיל את חייו מחדש. זו תמה משמעותית מאוד גם בחז"ל וגם בפנטזיה. חז"ל היו צריכים להתמודד עם גלות, חיים לא פשוטים, עוני".
"כל כך הרבה פעמים בחיים אנחנו נמצאים ברגע שהכול נראה אבוד", היא אומרת. "כאמא אני יכולה לומר שגם בלידה – ממש לפני שהתינוק נולד, יש רגעים שאת חושבת שאת עומדת למות. אני זוכרת את זה מלידת הבן הראשון שלי. מתוך הכאב משהו נולד".
דמות ה"חול" האגדי מוזכרת גם שנים רבות אחר כך במסה של חיים נחמן ביאליק משנת 1907, "שירתנו הצעירה", ולא בכדי. "לא נשתייר מן היהדות הישנה אבר חי אלא כביצת ה'חול' השרוף היוצאת מקינו, ביצה זו שנתבקע ממנה לבסוף אפרוח 'התחייה', אפרוח קטן ורך, עירום ועריה, אבל צפצוף חדש וצעיר בא עמו לעולמנו, צפצוף נעים וענוג, שמזכיר יום בהיר ופושר של אביב עם ניצנים רכים וירוקים מאחורי הגדר... ומתוך צפצוף עליז זה עלה גם קולו של הפיוט הלאומי המחודש", כתב ביאליק.
"הוא מתאר את עולם התרבות היהודי כביצת עוף חול שקמה מאפר", מסבירה דקל. כך ביאליק קושר בין תקופת התחייה ל"יהדות הישנה", ומתייחס לשירה בת זמנו כיצירה חדשה שיש לה קשר עם תרבות יהודית שאיננה עוד.
בין רש"י לדמבלדור
לא במקרה בחרה דקל להתעמק דווקא בדמותו של עוף החול. "עוד לפני שאני ראש ישיבה ולפני שאני סופרת, אני חובבת הארי פוטר", היא מגלה. "הדמות של עוף החול, הפניקס, תמיד ריתקה אותי. אני לומדת ומלמדת תלמוד הרבה, והיה מעניין לראות איך העולם התלמודי והמדרשי מתקשר לעוף החול".
כריכת הספר "הארי פוטר ומסדר עוף החול" באנגליתהוצאת בלומסבריהיא מוצאת קווים מקבילים בין התפקיד של עוף החול פוקס בסדרת הספרים של ג'יי קיי רולינג – השייך למנהל בית הספר הוגוורטס, אלבוס דמבלדור – ובין תפקידו של היצור האגדי בחז"ל. "כשהארי נכנס למשרד של דמבלדור ורואה את עוף החול נשרף, הוא חושב שהוא עשה משהו רע, ודמבלדור מסביר לו שזה הזמן שלו", היא מציינת. "זה תהליך של התבגרות. יש משהו מרגיע באמירה הזאת, שהעולם מתקדם, ממשיך וצומח מחדש".
הוא מוסיפה כי "ניצת עוף החול נמצאת גם בשרביט של הארי וגם בשרביט של וולדמורט. יש כאן אמירה שאותו דבר יכול להיות כוח חיובי וכוח שלילי, והבחירה היא בידי האדם. זה רעיון שנמצא גם בחז"ל".
על התפר שבין עולם הפנטזיה למקורות היהודיים יתקיים היום (ב', 18:00 עד 22:45) פסטיבל אגדות חז"ל ברוטשילד, ביוזמת עיריית תל אביב-יפו. הפסטיבל, שייערך זו הפעם החמישית, יוקדש לקשר שבין ספרות הפנטזיה לספרות חז"ל, ויתקיים בקמפוס הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן בתל אביב. "חז"ל העזו לחלום ולהשתמש בפנטזיה", מסכמת דקל, "וזה אירוע שמחבר בין עולמות".
פורסם לראשונה: 14:29, 19.02.23
