בשנת 1924 הגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לבית הלבן ופגש את נשיא ארצות הברית באותה תקופה, קלווין קולידג'. הרב קוק, שהיה הרב הראשי לארץ ישראל, הביע את תודתו לעם האמריקני על ידידותו ומסר את ברכתו לנשיא האמריקני. הנשיא קולידג' אמר בתגובה שהוא מרגיש כבוד רב בביקורו של הרב הראשי, והבטיח לו שממשלת ארה"ב תסייע ככל האפשר להקמת הבית הלאומי היהודי בפלשתינה. במהלך הביקור צולם הרב קוק צולם לראשונה לצד דגל ישראל בארה"ב, באירוע שבו נאם בהיכל העצמאות בפילדלפיה.
התצלום הנדיר הוא אחד מבין שלל מסמכים ותמונות מארכיוני נשיאי ארצות הברית, שחושפים פרק היסטורי לא מוכר: הפעילות הדיפלומטית בהובלת הרבנים הראשיים לישראל, שתרמה לעיצוב הקשר בין העם היהודי לממשל האמריקני לאורך עשרות שנים. תערוכה חדשה המוצגת בבית הנשיא בירושלים בימים אלה מוקדשת לקשרים הדיפלומטיים של הרבנים הראשיים עם הבית הלבן בוושינגטון – בשנים שקדמו להקמת המדינה, סביב המאמץ להכרה בשייכות של ארץ ישראל לעם היהודי, וגם לאחר מכן, בתמיכה בעלייה ובהתעצמות מדינת ישראל.
בין השאר נחשף מכתב מ-23 באפריל 1941 ששלח הרב הראשי לישראל באותם ימים, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של נשיא המדינה הנוכחי. הוא מאפשר הצצה למאמציו לפעול מול נשיא ארצות הברית דאז, פרנקלין דלאנו רוזוולט, במטרה לקדם סיוע ליהדות אירופה במהלך השואה. במכתב שהוביל לפגישה ביניהם כתב הרב הרצוג: "אני נמצא כאן בשליחות דתית מאז סוף חודש ינואר... לפני צאתי לארץ הקודש. הייתי רוצה מאוד להעביר את 'ברכת ציון' לראש העליון של ארץ גדולה ונעלה זו, בשם הקהילה היהודית בארץ האבות והנביאים ובשם עם ישראל בכלל. לאור זאת אני מתחנן לשיחה קצרה ביותר של מספר דקות, בכל שעה שתהא נוחה לכבודו". לאחר מכן התקבל מברק שלפיו הרב מוזמן לבקר את הנשיא בבית הלבן.
ב-2 בפברואר 1944 שלח הרב הרצוג לנשיא האמריקני מברק שבו כתב בין השאר: "מירושלים עיר האלוהים ומתוכה, כל עם ישראל יחד עם אוהבי האנושות מברכים אותך ואת האומה האמריקנית על הקמת ועד ההצלה (המועצה לפליטי מלחמה) עבור הניצולים הנאבקים, השרידים המרוסקים של יהדות אירופה".
7 צפייה בגלריה
הרב הרצוג יוצא מהחדר הסגלגל בוושינגטון, לאחר פגישה עם הנשיא טרומן
(צילום: ארכיון מדינת ישראל)
בין המסמכים הבולטים נמצא גם מכתב מתומצת משנת 1947 שנשלח לנשיא ארה"ב הארי טרומן מלשכת הרב הרצוג. במכתב צוין כי "מברק לנשיא המביע הערכה על עבודתו למען היהודים הועבר למזכירות המדינה", והוא שופך אור חדש על הימים הדרמטיים סביב החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר והדרך להכרה הבינלאומית במדינת ישראל.
בעיתון "הַבֹּקֶר" דווח כך על פגישתו של הרב הרצוג עם הנשיא טרומן, במאי 1949: "הרב אמר כי הנשיא טרומן עשה עליו רושם של אדם בעל רגש דתי. כן ציין, כי הוא הופתע במקצת כי בשעה שהזכיר לפני הנשיא את פרק קכ"ו בספר תהִלים, פתח הנשיא ללא שהיות תנ"ך אנגלי ואמר בעל פה את הפרק כולו. כן נפתחה בין הנשיא והרב הרצוג שיחה ערה על פרק ב' בספר ישעיהו הדן בעתיד האנושות, השלום והאחווה בין אדם לאדם".
התערוכה מציינת 250 שנות עצמאות אמריקנית ו-105 שנים להקמת הרבנות הראשית לישראל, שבעבר הייתה גם אחד מגופי השלטון הראשונים של היהודים בארץ ישראל. מרבית החומרים נאספו מספריות נשיאי ארצות הברית בוושינגטון במסגרת מחקר מקיף שנערך על ידי מרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP) – Jerusalem Center for Applied Policy. עם השלמת האיסוף, נחשף בפני החוקרים רצף היסטורי כמעט לא מוכר של פעילות מתמשכת מצד הרבנות הראשית לישראל לחיזוק הקשרים עם נשיאי ארה"ב, בין השנים 1924 ל-1992.
7 צפייה בגלריה
הנשיא האמריקני ג'ורג' הרברט ווקר בוש לצד הרב הראשי אברהם שפירא
(צילום: ספריית הנשיא בוש בבית הלבן)
במרץ 1992 נפגש הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש עם הרב הראשי אברהם שפירא בחדר הסגלגל. זהו הביקור האחרון המופיע בתערוכה. הרב הביע תודה בפני העם האמריקני על העזרה בהצלת יהודי ברית המועצות ושיקום החיים היהודיים בה. הוא הודה על המאמצים של ארה"ב להפלת מסך הברזל, מה שפתח את האפשרות של יהודי ברית המועצות לעלות לארץ. בוש האב שאל את הרב אם הוא אופטימי, ושפירא השיב: "רבנים תמיד חייבים להיות אופטימיים". בוש השיב שלדעתו "אדם אינו יכול להיות נשיא ללא אמונה".
לדברי חיים סילברשטיין, יו"ר JCAP, "החומרים מגלים כי השותפות בין ישראל לארצות הברית אינה תופעה חדשה. ארה"ב הייתה ועודנה שותפה לרגעים מכריעים בתולדות הציונות. תרומתם של הרבנים הראשיים לישראל, שהבינו את תפקידם בנקודות מפתח – במיוחד בעיצוב היחסים עם נשיאי ארה"ב – ניכרת היטב בין המילים והתמונות".
