ימי בין המצרים, שמסתיימים בצום תשעה באב, הם ימי געגועים עזים לבית המקדש. מדובר במבנה שבשיא תפארתו גם היה עצום בגודלו, מרהיב ויפהפה, עד כדי כך שגרם לחכמים לקבוע כי "מי שלא ראה בית המקדש בבניינו, לא ראה בניין מפואר מעולם".
אחת המסורות של ימים אלו היא להתעמק במובאות השונות שבהן מפורטים קני המידה, התוכנית האדריכלית וסדר היום של בית המקדש. לא רק מתוך געגוע נטו למבנה שהיה ונחרב, אלא מתוך אמונה וציפייה לכך שנזכה בקרוב לגרסה 3.0 של המקום המקודש.


כך, למשל, הרבי מלובביץ' הנהיג ללמוד בימי בין המצרים בחלקי התורה העוסקים בגאולה ובבניין בית המקדש: חלקים מספר יחזקאל (פרקים מ'–מ"ג), משניות במסכת מידות ובמסכת תמיד, והלכות בית הבחירה לרמב"ם בספר "היד החזקה". הוא הסביר שהימים האלו קלאסיים ללימוד כזה, זאת על פי המובא במדרש תנחומא שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל הנביא: "גדול קרייתה בתורה – כבניינה. לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית". במילים אחרות – למדת? כאילו בנית.

עידן ה-AI הגיע גם לכאן

באמצעות מודלים ומחוללי וידאו, הרשת והחשבונות החברתיים מוצפים בימים אלו בסרטונים והסברים שמדמים בקלות ובהמחשה את יופיו ואדריכלותו של בית המקדש, ומנגישים את ההבנה של איך היה נראה סדר יום במאות השנים שבהן היה קיים.
אחד היוצרים של הסרטונים הוא הרב חיים דוד וילהלם, תושב כפר ויתקין, חסיד חב"ד וגם מרצה לתלמוד וחסידות: "כבר שנים רבות אני מלמד בתקופה הזו על המקדש, ותמיד מחפש דרך להפוך אותו למשהו חי. שלא יישאר בגבולות של פריט היסטורי-ארכיאולוגי, אלא יעורר עניין, סקרנות ואפילו ציפייה. כי המקדש הוא הלב של עם ישראל, הלב של הבריאה כולה. הבית של הבורא. וברור שלא נזנח אותו", הוא סיפר.

הרב וילהלם הוסיף: "אשתקד צץ לי רעיון ללמד מדי בוקר, בבית הכנסת במושב שלנו, משהו על המקדש בהקשר לברכות של תפילת שמונה עשרה. הברכות האלו הן הרי טקסט מוכר לבאי בתי הכנסת, וחשבתי שאם אחבר אותן למקדש, ייתכן שגם בימים הבאים, תוך כדי תפילה וחזרה על הברכות, מישהו ייזכר במקדש. כידוע, רגעי הסיום של תפילת הבוקר בבתי הכנסת הם סוג של סיר לחץ. כולם ממהרים לעבודה או לסידורים השונים. ואצלנו במושב עוד מוסיפים תפילה לחיילים, והרב המקומי מלמד הלכות. לסחוב את המתפללים עוד דקה או שתיים זה לא פשוט, אבל במפתיע, החבר'ה התחברו".
הוא הוסיף כי בעקבות התגובות, הועלה רעיון: "הפכנו את זה להפקה של ממש ויצרנו סדרת תוכן בת 19 פרקים, שכל אחד מהם מתפרסם בפלטפורמות השונות. הסדרה תפסה תאוצה מטורפת וקיבלנו אלפי תגובות. רבות מהן בסגנון של: 'וואו, המקדש הפך להיות דבר חי', 'החייתם את המקדש', 'הפחתם רוח חיים ואתם פשוט מעוררים תשוקה למקדש', או 'לא היה לי מושג שבבית המקדש היה רופא צמוד' (והיה. ככה זה כשהולכים יחפים בחורף הירושלמי על רצפת שיש...) ועוד ועוד. רבים שאלו למה החסרנו פרט זה או אחר, אבל כמובן שיש גבול לכמה שאפשר לדחוף בשתיים-שלוש דקות".
גם הרב שמואל אהרונוסון, שחי וחולם על הגאולה והמשיח מידי יום ביומו, יצר ביחד עם הרב יענקי פלדמן עבור צעירי אגודת חב"ד סדרת סרטוני בינה מלאכותית שמדמים ממש את הפעילות בבית המקדש.
"הכול מתחיל כמובן מהרבי מלובביץ' שביקש שבימים אלו, שבין צום שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, עם ישראל יתעניין ויעסוק בבניין בית המקדש. שלא נהיה עסוקים רק בחורבן, אלא שנביט קדימה אל הבניין", הסביר הרב אהרונסון. "לבנות את המקדש פיזית זו משימה מאתגרת ולא ישימה, לא רק פוליטית, אלא גם הלכתית ותורנית, ולכן עם ישראל מצפה למשיח שיעשה זאת כשיתגלה. אבל יחד עם זאת, בתוכניות של הקומפלקס המסקרן הזה, אפשר וראוי לעסוק".


ואם פעם רק הפקות הוליוודיות בתקציבי ענק יכלו להרשות לעצמם לבנות מונומנטים בקנה מידה של 1:1 כמו העיר היוונית העתיקה טרויה, הספינה טיטאניק וכיוצא בזה, כעת הבינה המלאכותית מאפשרת גם לדלי תקציב לייצר אפוס של ממש סביב מקום המקדש.
"מאז ומתמיד, הציפייה לגאולה ולבית המקדש נשמעה לרבים כחלום רחוק שקשה לאחוז בו במציאות", סיפר הרב אהרונסון. "התפתחות הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לקבל הצצה מוחשית לעידן חדש ולהמחיש כיצד עשויים להיראות בית המקדש ועולם הגאולה. אנחנו נעזרים ב-AI כדי להנגיש את נושאי הגאולה ובית המקדש ולהפוך אותם למוחשיים, קרובים ומעוררי השראה. התפתחות זו מזכירה את חזון הרמב"ם על ימות המשיח, שבהם בני האדם יהיו פנויים לעסוק בחכמת ה' ובהכרת הבורא. והתגובות מרגשות: אנשים מספרים שההמחשות מעוררות בהם ציפייה ורצון אמיתי לזכות כבר להיכנס לבית המקדש השלישי. פיזית וממש, ולא רק בהדמיה".