סערה ציבורית בבריטניה בעקבות מכירת עותקים בערבית של "מיין קאמפף", ספרו האנטישמי של אדולף היטלר, בחנות ספרים חדשה בלונדון. מספר עותקים של הספר אותרו בחנות "אפאק" באדג'וור, שנפתחה ב-1 באוגוסט. איתור הספרים עורר גינויים מצד נציגי הקהילה היהודית וארגונים למאבק באנטישמיות, שדרשו להסירם מהחנות.
את העותקים איתר אליוט קק, חבר מועצת העיר מטעם המפלגה השמרנית, שתיעד אותם בחנות. בתגובה לפרסום התמונות, נמסר מטעם החנות כי במלאי היו שלושה עותקים בלבד, וכי הם הונחו בחלקו האחורי של בית העסק, לצד ספרי היסטוריה. בחנות אף טענו כי צילומי האבטחה מראים שקק סידר מחדש את הספרים לצורך הצילום.
"נוכחותו של ספר היסטורי שנוי במחלוקת בחנות ספרים אינה מהווה תמיכה ברעיונותיו", נמסר מטעם החנות. "אפאק דוחה באופן חד-משמעי את האידיאולוגיה הנאצית, האנטישמיות, הגזענות והאיסלאמופוביה".
קק דחה את הטענות. בשיחה עם העיתון היהודי הבריטי "ג'ואיש ניוז", ואמר: "ברור מאוד מהתמונות שהפרדתי ביניהם כדי להראות את מספר העותקים שיש להם למכירה". לדבריו, "זוהי דרך ביזארית להסיח את הדעת מהעובדה שעם הפתיחה הם בחרו ב'מיין קאמפף', אחד הספרים הראשונים להציג על אחד משולחנות התצוגה הראשיים שלהם, במה שנחשבת לחנות ספרים קטנה".
גם ארגונים יהודיים בבריטניה מתחו ביקורת על מכירת הספר. דובר ארגון הביטחון היהודי CST אמר כי "אף חנות ספרים ערבית בלונדון אינה צריכה לפרסם ולהפיץ את הטקסט האנטישמי הידוע לשמצה של תקופת השואה".
הספר שכתב היטלר בחנות הספרים בלונדון
(צילום: אליוט קק, X)
במועצה למנהיגות יהודית (JLC) הגדירו את המקרה כמזעזע. פיל רוזנברג, מבכירי הקהילה היהודית בלונדון, אמר כי הנושא נבדק יחד עם שותפים בקהילה.
גם בתנועה למאבק באנטישמיות (CAA) הדגישו את ההבדל בין מהדורות היסטוריות של "מיין קאמפף", המוצגות בהקשר מחקרי וביקורתי, לבין הפצת הספר ללא הקשר כזה. בארגון הזהירו מפני שימוש בספר באופן שעלול למחזר ולהפיץ את המסרים האנטישמיים שבו.
החנות החדשה בלונדון
(צילום: אליוט קק, X)
"מיין קאמפף" נכתב ב-1923, כשהיטלר וחבריו שהו במינכן, שם ניסו לחולל הפיכה ("פוטש בית הבירה"). ההפיכה נכשלה והיטלר נידון ל-5 שנות מאסר. הוא ישב בכלא רק 9 חודשים, שבמהלכם כתב את הספר, שפירוש שמו הוא "מאבקי".
בספר הוא הביע את הערצתו לכוח, שיבח את התוקפנות בחיים המדיניים והתווה תוכנית למדיניות חוץ גרמנית תקיפה. בספר זה גם הביע היטלר בוז למוסר הנוצרי-יהודי והעלה על נס את תורתו בדבר עליונות הגזע הארי, שבו העם הגרמני הוא "עם אדונים". היטלר ראה ביהודים תת-אדם (Untermenschen), והאשים אותם בטפילות ובהרס התרבות.
