מרצה באוניברסיטת ארקנסו, שפוטרה לאחר ששיבחה את מנהיג איראן לשעבר עלי חמינאי, קראה לפרק את ישראל ושיתפה פרסום על נעיצת פגיון בגרונותיהם של "הציונים", מבקשת כעת מבית משפט לבטל חוק שנועד להיאבק באנטישמיות ולטענתה הוביל לפיטוריה.
ד"ר שירין סעידי, מרצה למדע המדינה שניהלה את המרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה, טוענת בתביעה שהגישה השבוע כי החוק שימש לפיטוריה בשל דעותיה על ישראל. היא דורשת לחזור לעבודתה ולקבל פיצויים.
סעידי, ילידת איראן, כתבה ברשת X כי ישראל היא "מדינת טרור המבצעת רצח עם, שיש לפרק בידי כוחות בינלאומיים". בפוסט אחר תיארה את חמינאי, שחוסל בסוף פברואר בתחילת מבצע "שאגת הארי", כמי ש"שמר על איראן שלמה בזמן המתקפה הישראלית", והוסיפה: "מי ייתן שאלוהים ישמור עליך ועל העם האיראני מפני המשטר הישראלי". דיקן הפקולטה כתב לה כי פרסומיה האישיים פוגעים באמינות המרכז שבראשו עמדה וביכולתו לשרת סטודנטים יהודים וישראלים.
עוד קודם לכן השתמשה סעידי בנייר מכתבים רשמי של האוניברסיטה, לצורך התייחסות ששלחה לבית משפט בשבדיה בעניינו של חמיד נורי. נורי, איש מנגנון הכליאה האיראני, נידון שם למאסר עולם על מעורבותו בהוצאות המוניות להורג של אסירים פוליטיים ב-1988. לפי פסק הדין, הוא הוביל אסירים בפני ועדה שגזרה את מותם וליווה אותם למקום ההוצאה להורג. האוניברסיטה נזפה בסעידי על השימוש בשמה ללא אישור. נורי שוחרר ב-2024 בעסקה שבה איראן השיבה לשבדיה שני אזרחים שהחזיקה במעצר.
גם עבודתה האקדמית של סעידי באוניברסיטת קיימברידג׳ - שם קיבלה דוקטורט בפוליטיקה ובלימודים בינלאומיים - נבדקת כעת מחדש. כמה אסירות פוליטיות לשעבר טוענות שדבריהן הוצגו במחקרה באופן מטעה. אחת מהן אומרת שמעולם לא פגשה את סעידי, אף שהוצגה כמי שרואיינה. סעידי דוחה את הטענות ואומרת שמחקרה מתעד את הפרות זכויות האדם שביצע המשטר האיראני.
דברים שכתבה נגד ישראל
(צילום: מתוך דף האינסטגרם של שירין סיעיד)
כתבה גם "מוות לישראל"
(צילום: מתוך דף האינסטגרם של שירין סיעיד)
בדצמבר האחרון שיתפה סעידי פרסום שקרא "לנעוץ את הפגיון מדוחא בגרונות הציונים, כדי שכולם ייללו", בצירוף אימוג׳י חייכנים והאשטאג FreePalestine. סעידי טענה שלא התכוונה לעודד אלימות והצביעה על דברים שכתבה נגד תקיפת יהודים או מוסלמים בגלל מעשי מדינותיהם. האוניברסיטה דחתה את ההסבר וטענה כי בשיתוף עצמו לא הבהירה סעידי שהיא מתנגדת לקריאה לפגוע ב"ציונים". בעקבות הפרסום החל הליך לפטרה גם ממשרתה כמרצה קבועה.
הפרשה עוררה תגובות גם מחוץ לקמפוס. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, יליד ארקנסו, אמר אז כי אמנם ההחלטה על פיטוריה היא של האוניברסיטה בלבד, אך מי שמשבחת את חמינאי אולי תתאים יותר ל"כרטיס בכיוון אחד לטהרן". מושלת ארקנסו שרה האקבי סנדרס, בתו של השגריר, חתמה על החוק שסעידי מבקשת כעת לבטל.
לתביעה יש פרט שמסבך את התמונה: בדיקה פנימית של האוניברסיטה כלל לא מצאה שסעידי הפרה את מדיניותה נגד אנטישמיות. ועדת סגל שבחנה את ההחלטה להדיחה, המליצה פה אחד להחזירה לעבודתה, וקבעה כי גם אמירות פוגעניות אינן בהכרח עילה לפיטורי מרצה קבועה. אך נשיא האוניברסיטה דחה את ההמלצה במרץ האחרון. לדבריו, חשש שהמוסד יאבד תקציבים ציבוריים אם תגובתו לאנטישמיות תיחשב בלתי מספקת. סעידי כינתה את שלילת הקביעות שלה "עונש מוות אקדמי".
התביעה שהוגשה
(צילום: מתוך דף האינסטגרם של שירין סיעיד)
החוק, שהתקבל ב-2025, מחייב מוסדות חינוך בארקנסו לאמץ את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, כולל דוגמאות הנוגעות לביקורת על ישראל, ולטפל בתלונות על אפליה והטרדה. הוא מעודד את המחוקקים לשקול קיצוץ בתקציב מוסד שלא טיפל בתלונות כראוי. סעידי טוענת שההגדרה מעורפלת והופכת דעות על ישראל לבסיס לענישה. מנגד, החוק קובע במפורש שביקורת על ישראל בדומה לביקורת על כל מדינה אחרת אינה אנטישמיות, ושאין לפגוע בזכות החוקתית לחופש ביטוי.
סעידי מייחסת בתביעתה את פיטוריה למסע מתואם של אנשי אוניברסיטה, פוליטיקאים, עיתונאים, צייצנים וקבוצת גולים איראנים המתנגדים למשטר בטהרן. בעבר תיארה את המהלך נגדה ככזה שנלקח מ"ספר ההפעלה של הלובי הציוני". בראש קבוצת הגולים עומדת לודאן בזרגן, שאחיה נרצח בטבח האסירים של 1988. בזרגן מכחישה כל תיאום חשאי לפיטורי סעידי: לדבריה, אנשיה העלו חששות בפומבי, והאוניברסיטה קיבלה את החלטותיה בעצמה. בין הנתבעים בתביעה בת 88 העמודים נמנים גם הסנאטור המדינתי הרפובליקני דן סאליבן והעיתונאי בן ויינטל, שפרסם תחקירים על סעידי. ויינטל מסר כי הוא עומד מאחורי עבודתו העיתונאית.
