בית משפט בניו יורק ביטל את הרשעתו של תושב העיר בן 65, שריצה עונש מאסר במשך כמעט מחצית מחייו בגין רצח הרב דוד אוקונוב בשנת 1979. בהחלטה, המשתרעת על פני 49 עמודים, קבע השופט גיא מנגנו כי ישנן ראיות ברורות לכך שקארל מילר חף מפשע לחלוטין. מילר שוחרר ממאסר בשנת 2011 אחרי 31 שנים בכלא, אך מאז הוא המשיך להיאבק משפטית כדי לנקות את שמו. "סוף סוף המשא הכבד הוסר מכתפיי. אני לא צריך להילחם יותר", אמר לאחר הפסיקה. "הכתם שליווה אותי ואת משפחתי נמחק, אין לי את הסטיגמה הזו יותר".
הרב אוקונוב, שהיה בן 68 במותו, נרצח באוקטובר 1979. הוא נורה בראשו בדרכו לתפילת שחרית בשכונת קראון הייטס. הרוצח נמלט מזירת האירוע עם הטלית והתפילין של הקורבן. הרב היגר לארצות הברית מברית המועצות רק שלוש שנים קודם לכן, והקים ארגון שהעניק שירותים למהגרים יהודים בברוקלין.
מושל מדינת ניו יורק באותה תקופה, יו קארי, אמר אז כי "זה טרגי במיוחד שאדם שהגיע ליהנות מחופש דת ולעבוד למען מהגרים אחרים נרצח בצורה כה זדונית וחסרת היגיון״. הרבי מלובביץ' בכה בהלווייתו של אוקונוב וקרא להקים בית ספר לזכרו. הרבי מלובביץ' ואוקונוב הכירו עוד בברית המועצות, כשהאחרון שמר על אמונתו גם כשהדבר היווה עילה למעצר במדינה הקומוניסטית.
הרשעתו של מילר בשנת 1980 התבססה כמעט לחלוטין על עדות של חברו, דריל בראון בן ה-16, ששינה את גרסאותיו מספר פעמים. שני עדים נוספים לא זיהו את מילר במסדר זיהוי, והתיאור הפיזי שמסרו לא תאם למידותיו של מילר באותה העת. לאורך כל השנים מילר טען שהיה בבית חברתו במרחק 15 קילומטרים מזירת הפשע. הוא פנה לוועדת השחרורים ארבע פעמים וסירב להודות באשמה, למרות שהדבר יכול היה להוביל לשחרור מוקדם יותר. מילר גם התנדב לעבור בדיקת פוליגרף כדי להוכיח את חפותו.
הרב אוקונוב, שנולד באוקראינה בשנת 1911, למד בישיבת "תומכי תמימים" המחתרתית ברוסיה, כאשר הוריו סירבו בתחילה שילמד שם עקב הסיכונים, הוא פתח בשביתת רעב עד שנכנעו, כך דיווח אתר Collive.
הוא המשיך להיות מעורב עמוקות בחינוך תורני חשאי, ולימד ילדים יהודים תחת השלטון הסובייטי תוך סיכון אישי רב. בשנת 1947, לאחר שהרשויות הסובייטיות גילו את קשריו לרבי מחב"ד, הוא נאלץ להימלט כאשר הקג"ב רדף אחריו. מאוחר יותר הוא עזב את ברית המועצות, ובסופו של דבר התיישב בארצות הברית לאחר תקופה שחי בישראל, שם המשיך לסייע ליהודים שנלכדו מאחורי מסך הברזל.
בארה"ב, הרב אוקונוב נותר מעורב באופן פעיל בסיוע ליהודי ברית המועצות, ופעל למענם תוך כדי בניית חיים חדשים בקראון הייטס.
משרד התובע המחוזי של ברוקלין מסר כי הוא בוחן את ההחלטה ולא ציין האם יערער עליה.
ממדאני במסר לאסירים יהודים
משמעות ביטול ההרשעה היא שככל הנראה רצח הרב לעולם לא יפוענח, והוא מצטרף ליותר מ-500 מקרים דומים של זיכויים בברוקלין שהתבצעו על ידי יחידת ביקורת ההרשעות של התובע המחוזי, רבים מהם בעקבות חשיפת ראיות מזויפות והודאות בכפייה.
המלחמה הזו ב״פליליזציית יתר״ הייתה אחת ההבטחות המרכזיות של ראש העיר זוהראן ממדאני, לפני ובמהלך קמפיין הבחירות. הוא הבטיח להיאבק באכיפה מיותרת נגד מיעוטים באמצעות רפורמות במשטרה ובבתי הסוהר. ערב חג הפסח שלח מכתב חגיגי לאסירים היהודים במתקן המעצר הנודע לשמצה של העיר, רייקרס איילנד, כשעותקים ממנו הונחו על מושביהם של כל 150 האסירים שהשתתפו בסדרי פסח בכלא.
במכתב איחל ממדאני חג פסח שמח, והשווה את מצבם של האסירים לזה של בני ישראל ביציאת מצרים - שניהם לדבריו ״נאחזים באמונתם מול חוסר הוודאות, ומתמודדים עם רגשות מרים של בדידות וייאוש״. הוא מתח ביקורת על תנאי הכליאה במתקן והזכיר כי האסירים חוגגים את החג ללא כריות הסבה ואוכלים את אותה מצה שהם נאלצים לאכול כל השנה. ממדאני הוסיף כי "טעם כריך הלל המורכב ממצה, מרור וחרוסת אינו מסמל רק מרירות אלא מעורב במתיקות של גאולה ותקווה ליום טוב יותר שיבוא".
פנייתו של ראש העיר מגיעה על רקע הבטחתו לסגור את מתקן הכליאה מוקדם ככל האפשר, במיוחד לאחר שלאחרונה נהרגו בו שני עצורים בתוך פחות משבוע. הרבה אבי שטיין, פעילה טרנסג׳נדרית ותומכת של ממדאני, הנחתה סדר נשים ברייקרס באותו שבוע והצהירה כי ״שחרור אמיתי יגיע רק כאשר המקום ייסגר״.
מוקדם יותר, נוכחותו של ראש העיר לצד הזמר דיוויד ברוזה בסדר פסח במנהטן שנועד לגייס תרומות לארגון השמאל הציוני "זרעים של שלום" עוררה מתיחות רבה - עד כדי כך שהקומיקאי הפרו ישראלי מודי רוזנפלד ביטל את הופעתו באירוע.
