ימי החנוכה הם ימי שמחה, ימים של הלל והודאה על הניסים ועל התשועות. למרות המצב המורכב לנוכח המלחמה, יש מקום לשמחה ולהודאה על הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו ולנו – לצד הדאגה והתפילות לשלום החטופים, החיילים והפצועים. בימי החג אין אומרים בתפילה תחנון, אולם ממשיכים לומר פרקי תהילים, "אבינו מלכנו" ותפילות לניצחון חיילי צה"ל ולשלום החטופים.
דיני הדלקת נרות לחיילים
חייל שנמצא בפעילות מבצעית שאינה מאפשרת הדלקת נרות, בגלל הפעילות או בגלל אפשרות חשיפה לאויב, פטור מהדלקת נרות. "העוסק במצווה פטור מן המצווה".
כאשר אבי המשפחה מגויס, תדליק המשפחה כרגיל בביתה. חייל נשוי שאשתו מדליקה בביתם – יוצא ידי חובה בהדלקתה. חייל נשוי שאשתו ישנה במקום אחר, כגון בית הוריה – ידליק בברכה במקום שבו הוא נמצא. בשעת הצורך, הוא יכול לצאת ידי חובה בהדלקה של אשתו או של חמיו. חייל אשכנזי נשוי יכול לכוון שלא לצאת בהדלקה של אשתו ולהדליק בברכה בעצמו, אך רצוי שיקדים את הדלקתו להדלקתה. כך נכון לנהוג כשאין במקום שבו הוא נמצא אדם אחר שמדליק בברכה.
חייל רווק שעיקר ביתו בבית הוריו והוא נמצא בלחימה או במתקן ארעי, יכול לסמוך על ההדלקה שמדליקים בביתו. חייל רווק שעיקר ביתו בבית הוריו והוא נמצא בבסיס קבוע: למנהג האשכנזים – נכון שידליק בעצמו; ולמנהג הספרדים – יוצא ידי חובה בהדלקה שמדליקים בביתו. חייל רווק שאינו גר בבית הוריו – חייב בהדלקה לעצמו, הן למנהג האשכנזים, הן למנהג הספרדים.
גם מי שיוצא ידי חובה בהדלקה שמדליקים עליו בביתו, נכון שיהיה נוכח בהדלקת נרות של מי שמחויב בכך – ויענה אמן על הברכות. מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו לילה, וגם אין מדליקים עליו בביתו – אם הוא רואה נר חנוכה, מברך עליו את ברכת "שעשה ניסים" ובלילה הראשון מברך גם "שהחיינו".
חייל שנמצא בבסיס ומדליק לעצמו, אם אין חשש לשריפה ואין הוראה שאוסרת זאת – ידליק נרות בפתח חדרו או בתוכו וישהה ליד הנרות כל זמן שהם דולקים. בבסיסים צבאיים נוהגים להדליק נרות בחדר האוכל, עבור כל החיילים. על פי פסיקת הרבנות הצבאית, גם חייל שלא נמצא בבסיס בזמן שהנרות דולקים אך ישן בבסיס זה – יוצא ידי חובה בהדלקה הזו.
חייל ששוהה במקום שאיננו בית – תחת כיפת השמיים, במִגנן שאינו מקורה, באוהל סיירים או בספינה שאינה מקורה – נחלקו הדעות אם הוא חייב בהדלקה. במצב כזה ידליק החייל נרות בלי ברכה, אם התנאים מאפשרים זאת ואין הוראה שאוסרת הדלקה. גם חייל אשכנזי יכול במקרה הזה לבקש מאביו שידליק בעבורו.
חייל השוהה באוהל גדול (אוהל 11 או 12) – מדליק בברכה בסמוך לפתח, בכפוף להנחיות הבטיחות.
על פי ההלכה, גם כלי תחבורה סגור, כמו טנק או נגמ"ש, נחשב לבית וניתן להדליק בו, אך מטעמי בטיחות אין להדליק בכלים אלו אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת אחרת.
כאשר שוהים יחד עשרה חיילים, גם במקום שאינו כשר להדלקה, רשאים הם להדליק במקום בברכה.
חייל שעובר במשך הערב ביותר מבסיס אחד, צריך להדליק נרות חנוכה במקום שבו הוא ישן – ולא יברך על הנרות במקום אחר. חייל שנמצא בבסיס שבו שהה וישן ביום הקודם אך עתיד לישון בלילה הזה בבסיס אחר – יכול להדליק בברכה באחד משני המקומות. אם הוא מגיע למקום השני בשעה מאוחרת, מוטב שידליק במקום הראשון. חייל שנמצא בערב בסיס הקבוע שלו, ועתיד להיות בלילה בשטח, גם אם הוא ישן בשטח – ידליק בבסיס.
זמן הדלקת הנרות
עיקר זמן הדלקת נרות הוא בצאת הכוכבים (מעט לפני 17:00, בחנוכה תשפ"ד בארץ ישראל) ובחצי השעה שאחרי צאת הכוכבים, ויש נוהגים להדליק בשקיעת החמה (בשעה 16:35–16:40 בערך). הנרות צריכים לדלוק חצי שעה לכל הפחות.
ניתן לאחֵר את ההדלקה, כל עוד היא בשעות הערב, בזמן שאנשים מסתובבים בחוץ. נכון לאחר את ההדלקה כדי שבני הבית או החיילים בבסיס יהיו שותפים יחד להדלקה.
הדלקת נרות בבית מלון
מי שפונה לבית מלון, בית המלון הוא ביתו. אם הדבר אפשרי ומותר, ידליק נרות בפתח החדר המיוחד לו או בחלון הפונה לרשות הרבים וישהה בחדר בשעה שהנרות דולקים. אם ההדלקה בחדר מסוכנת או אסורה, ידליק נרות בחדר האוכל או בחדר אחר שניתן להדליק בו.
מי שרק מתארח בבית מלון ומדליקים עליו בביתו, פטור מהדלקה. אם כל בני המשפחה מתארחים יחד במלון, ידליקו נרות שם.
מי שמתארח בערב אצל הוריו או אצל אחרים ואינו מתכוון לישון שם, חייב בהדלקה בביתו. נכון שידליק בביתו בשעת צאת הכוכבים, ואם אפשר – ישהה זמן מה בסמוך לנרות ורק אחר כך ייסע למקום שבו הוא מתארח.
אם האדם ישן במקום שבו הוא מתארח, זהו ביתו. למנהג הספרדים, ישתתף בפרוטה בנרות או שבעל הבית ייתן לו במתנה חלק בנרות; ולמנהג האשכנזים, ידליק לעצמו. אם יש לו שם דירה נפרדת, ידליק בה לכל הדעות.
מספר הנרות – מקרים מיוחדים
מי שאין לו מספיק נרות, ידליק בכל יום נר אחד. אם יש לו נר נוסף, ידליק ביום השני שניים, וכן הלאה – אבל אם אין לו נרות כמספר היום – ידליק נר אחד. הדלקת השַׁמָּשׁ איננה חובה, ואם אין מספיק נרות – ידליק בלי שמש. מי שלא הדליק באחד הימים – מדליק ביום שאחריו כמספר הנרות של אותו יום.
סופגניות ולביבות
מנהג ישראל לאכול בחנוכה סופגניות ולביבות. לחיילים שמקבלים משלוח של מאכלים כאלו או מאכלים אחרים: אם המקור הוא מסחרי, יש צורך בתעודת כשרות גם אם המאכלים הובאו כתרומה; אם המקור אינו מסחרי, ניתן לסמוך על אמירה או כתיבה שהאוכל כשר.
