ספרי קודש עתיקים, שחלקם השתייכו לספריית ישיבת חכמי לובלין המיתולוגית, נחשפו לאחרונה במרתף של מבנה יהודי סמוך לבית הכנסת נוז’יק בוורשה. הספרים, שנמצאו בתוך כ-40 עד 50 שקים במשקל כולל של טון עד טון וחצי, היו במצב קשה במיוחד - מכוסים בעובש ובפטריות - ומומחים מנסים כעת לשמרם.
אנשי הקהילה היהודית בוורשה, שמצאו את הספרים, פנו לעזרת פיוטר נזארוק, אוצר וחוקר מטעם ממשלת פולין, שאינו יהודי - אך מוכר כאדם הפועל רבות לשימור תולדות יהדות פולין. נזארוק גייס את ההיסטוריונים מוניקה טארייקו ואנדז’יי טשצ’ינסקי, שעוסקים בשימור ספרי ישיבת חכמי לובלין, כדי לבדוק את טיב הממצא.
הספרים היו במצב גרוע, עם הרבה פטריות עליהם. ארכיאולוגים טיפלו בהם במסכות ובבגדים מיוחדים, והוציאו שקים מהמרתף וניסו לזהות אותם. במקרים רבים הנזק היה בלתי הפיך, לדוגמה היה בלתי אפשרי לפתוח את הספרים או להפריד אחד מהשני.
לדברי נזארוק, מצבם של הספרים היה בכי רע. הוא סיפרי כי חלקם נדבקו זה לזה עד שלא ניתן היה להפרידם, אחרים התמוטטו במגע. "ניסינו להציל כל מה שיכולנו, בהתאם להנחיות משרד השימור של ורשה", הוא אמר. לדבריו, ספרים שהודפסו לפני שנת 1800, או כאלה שנמצאו עליהם חותמות, חתימות או סממנים מיוחדים, הופרדו לטיפול מיוחד.
כך הצליחו החוקרים לשמר כמה מאות ספרים, ובהם שישה ספרים שלמים או חלקיים הנושאים חותמות מקוריות של ישיבת חכמי לובלין.
הספרים שניתן להציל נשלחו, עוד לפני יום הכיפורים, לחברה המתמחה בחיטוי ושיקום ספרים. לאחר שיעברו ניקוי יסודי, יוחזרו לשימוש. עד אז, מזהיר נזארוק, הם מסוכנים הן לבריאות והן לספרים אחרים.
לאחר תהליך השימור, הספרים שיוחסו לישיבת חכמי לובלין יועברו לעיר לובלין, ואחרים יחולקו בין מוזיאונים, ספריות ובתי כנסת שאינם פעילים אך ישמרו את הזיכרון. במהלך הסריקה נמצאו גם חלקי ספרי תורה ועמודי עץ שעליהם חרוטים שמות תורמים, שהוטבעו בכפתורי מתכת.
גורלה של ספריית ישיבת חכמי לובלין נותר עד היום אחת התעלומות הגדולות בתולדות השואה. האוסף, שכלל עשרות אלפי ספרים נדירים ויקרים, נעלם כמעט ללא עקבות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
פיוטר נזארוק, שמוביל בשנים האחרונות את מאמצי הפענוח, מנסה לגלות האם הספרייה הושמדה, נבזזה או שמא חלקים ממנה הוסתרו ונשמרו עד עצם היום הזה - אולי אפילו בין השקים שהתגלו במרתף בוורשה.
