מסמך בן 61 שנה שפורסם לאחרונה בידי ארכיון המדינה חשף סוד כמוס מצ'אד – המדינה המוסלמית במרכז אפריקה: במדינה חי יהודי אחד, אשר שימש כמואזין במסגד הגדול בבירת המדינה נג'מנה (בעבר: פור לאמי). את המסמך כתב דיפלומט ישראלי בשם אריה לויא, ששימש כממונה על שגרירות ישראל בפור לאמי, צ'אד. מדובר במברק ששיגר ב-30 בספטמבר 1962 למחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ בירושלים.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"גיליתי סוף-סוף את היהודי היחידי – בינתיים – בצ'אד. זהו מר ג'ורג' חמדאני, יהודי פרסי מהעיר חמדאן, כפי שמעיד עליו שמו. סיפורו של האיש מעניין ביותר מאחר שהוא הגיע לפורט לאמי לפני 25 שנה. העיר בזמנו הייתה כמעט על טהרת האסלאם והמסגד הגדול זה עתה נבנה. אך למוסלמים לא היה 'מואזין' ולא היה מי שיעמוד בראש המתפללים. מר חמדאני הציע את עצמו (כמובן הציג עצמו כמוסלמי) וקולו החל מהדהד מדי שחר בשחרו מעל צריח המסגד בקריאות 'למאמינים' להתפלל. בימי שישי שימש גם כמטיף. וכך נמשך העניין עד 1943, ובינתיים התעשר האיש, בנה לו בתים (כ-40 במספר), שני בתי מלון, קולנוע וכו'", כך מתאר לויא בפירוט.
1 צפייה בגלריה
מסגד בנג'מנה, צ'אד. ארכיון
מסגד בנג'מנה, צ'אד. ארכיון
מסגד בעיר נג'מנה, צ'אד. ארכיון
(צילום: Marco Di Lauro / Getty Images)
לויא ממשיך וכותב: "ב-1943 פתאום הפסיק ללכת למסגד, ואיך שהוא נתן לאנשים להבין שהוא אינו מוסלמי כי אם יהודי! הוא התחתן עם מוסלמית צ'אדית ויש לו שבעה ילדים. כמובן הדבר עשה רעש והמולה בעיר אך האיש היה כבר עשיר מדי ומבוסס ומסביבו נוצרו בעלי אינטרסים משוריינים מחד, ובשל כך שלא לוקחים הרבה ללב באפריקה מאידך, שככה ההמולה ונשתכח העניין, ואף יש שעוד מכירים לו טובה על תרומתו הניכרת – משך שנים כה רבות – לעניין האסלאם בפור לאמי".
לויא מוסיף ומספר במברק שלו, כי ברצונו להביא את אותו חמדאני בזהירות ובאיטיות לכך שיתרום משהו לעמו, לשם שינוי: "בניין לשגרירות כאן, בניית בית ספר תיכוני לעולי פרס בארץ או לפחות תרומה לקק"ל. אם כי אני יודע את הקשיים (עם כל בנייני הפאר שהוא בנה, עדיין גר באותו הבית בנוי טיט וחימר מלפני 25 שנה בעוד הכנסת האיש משכר דירותיו וחנויותיו מגיעה ל-12 מליון פרנק אפריקאי – שהם כ-150 אלף לירות ארץ-ישראליות לחודש".
לויא כיתב את המברק שלו באותם הימים גם לשגרירות ישראל בטהרן, לשגרירות בפריז ולבכיר משרד החוץ אהוד אבריאל, שהיה אז ראש אגף אפריקה במשרד החוץ ושגריר בכיר.